מענה – היחידה לבריאות הנפש

שיקום לאחר אשפוז פסיכיאטרי

שיקום לאחר אשפוז פסיכיאטריבתקופה שלאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי, נמצאים המטופלים בסיכון גבוה לאשפוז חוזר. בששת החודשים הראשונים שלאחר האשפוז, הסיכוי לאשפוז חוזר עומד על בין 20-40%, כאשר בקרב מטופלים מסוימים (כגון כאלה שטופלו באמצעות נזעי חשמל או שאושפזו לתקופות ארוכות), הסיכוי אף גבוה יותר ועומד על כ-50%. תקופת השיא מבחינת הסיכוי לאשפוז מחדש הינה בחודש הראשון לאחר השחרור מהאשפוז.

בנוסף, שיעורי ההתאבדות בקרב מטופלים ששוחררו מאשפוז פסיכיאטרי גבוהים בשנה שלאחר השחרור מהאשפוז וגבוהים במיוחד בחודש הראשון שלאחריו. הסיבה לכך היא החשיפה מחדש לגורמי לחץ בקהילה, העדר מסגרת תומכת, הימנעות ממפגשים סדירים עם גורמי טיפול, חזרת התסמינים שהובילו לאשפוז מלכתחילה ותובנות חדשות אודות השלכותיה של מחלת הנפש. עם השחרור, נעלמים בפתאומיות ההגנה שמספקת הסביבה של האשפוז, סדר היום המובנה, הפיקוח והתמיכה.
במטרה למזער את רמת הפגיעות של לאחר האשפוז, מומלץ למטופל המשוחרר לנקוט בצעדים הבאים:

זכויות שמעניקה המדינה לשיקום נפגעי נפש

מדינת ישראל, באמצעות גופים כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון (כאשר הלוקה בנפשו מוגדר כנכה צה"ל), הלשכה לסיוע משפטי ועוד, מעניקה זכויות שונות ללוקים בנפשן, אשר יכולות לסייע באופן משמעותי להתמודדות עם החזרה לקהילה, לאחר האשפוז:

שיקום לאחר אשפוז פסיכיאטרי – היבטים משפחתיים

כאשר אדם מאושפז במוסד פסיכיאטרי, מלבד ההשלכות הרבות עליו ועל חייו, גם משפחתו תזדקק פעמים רבות לסיוע, על מנת להסתגל למצבו של המטופל ולסייע לו בהמשך לשוב לחייו בקהילה. עם השחרור מהאשפוז, יחושו לרוב קרובי המשפחה תחושות של הקלה ושמחה, המלוות בחרדה, דאגה ובלבול.

על מנת להתמודד עם תחושות אלו, חשוב להבין שהקרוב שאושפז שוחרר על ידי הצוות הרפואי באשפוז משום שהם סבורים כי הוא אינו מהווה עוד סיכון לעצמו או לאחרים ושניתן להתמודד עם תסמיני מחלתו בצורה טובה גם במסגרת הקהילה.

עם השחרור, יש לוודא שלקרוב נקבעה פגישת מעקב אצל פסיכיאטר במרפאת חוץ. כמו כן, מאד מומלץ כי בנוסף לטיפול הפסיכיאטרי, המתמקד בעיקר בתרופות, ייפגש הקרוב גם עם פסיכולוג, אשר ימשיך את הטיפול שניתן לו באמצעות שיחות, אשר משלים את הטיפול התרופתי בצורה מיטבית ומסייע להחלמה ולהסתגלות מחדש לחיי היומיום. בשל חשיבות השמירה על הרצף הטיפולי, חשוב להקפיד עם הקרוב על עמידה בתוכנית הטיפול, הגעה לכל המפגשים עם הפסיכיאטר והפסיכולוג ונטילה סדירה של הטיפול התרופתי.

לטיפול התרופתי עלולות להיות תופעות לוואי שונות ובהן תחושת עייפות ונמנום, תיאבון מוגבר ועלייה במשקל, שרירים נוקשים ועוד. כדאי לשים לב לתופעות הלוואי ולבקש מהקרוב לתעד אותן וליידע את הפסיכיאטר שלו לגביהן. ניתן לשלוט במרבית התופעות באמצעות שינוי בתרופות, בשילוב ביניהן, קבלת תרופות נוספות או למידת טכניקות חדשות להתמודדות עמן.

אם כן, נראה שקרובי המשפחה של המאושפז לשעבר נוטלים חלק חשוב בתהליך שיקומו וחזרתו לחיים בקהילה וגם בכך עשויה להיות מעמסה נפשית וכלכלית לא פשוטה. על כן, מומלץ מאד למצות את הזכויות של הקרוב למימון טיפולים, תרופות וייצוג משפטי ואף להיעזר בשירותי הייעוץ והתמיכה שמציעה המדינה, המוענקים גם לקרובים של אדם הזכאי לסל שיקום בשל נכות פסיכיאטרית. ככל שתקפידו, כקרובים של אדם אשר שוחרר מאשפוז פסיכיאטרי, לשמור על בריאותכם ולקבל תמיכה ואוזן קשבת בעצמכם, כך תוכלו גם אתם לסייע לו בצורה טובה יותר.

Exit mobile version