נפגעי נפש הם אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת נפש חמורה, אשר פוגעת בתפקודם היומיומי. בעבר, האמינו כי מחלות נפש קשות הן חשוכות מרפא, וכי סיכוייו של החולה לחזור לחיים נורמאלים נמוכים. רב החולים היו מאושפזים לתקופות ארוכות בבית חולים פסיכיאטרי או במוסדות שונים, ללא התייחסות ליכולותיהם או לאפשרות שמצבם ישתפר.
בשנת 2000 חל שינוי בתחום הפסיכיאטריה המשפטית, כאשר נחקק בארץ חוק שמבטא את השינוי בתפיסה הזו. "חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה" בא להסדיר את התמיכה אשר מעניקה המדינה דרך הקהילות השונות למען שיקומם של נפגעי נפש. המטרה היא לאפשר לנפגעים לחזור למידת התפקוד הגבוהה ביותר אליה הם מסוגלים.
ראשית כל, כולל ניסיון השיקום של נפגעי נפש טיפול רגשי, ובדרך כלל גם טיפול פסיכיאטר או התערבות תרופתית. קשר עם מטפל עשוי להעניק לנפגעי הנפש את האפשרות ללמוד דרכי התמודדות חדשות עם קשיים, ומאפשר שינוי במצבם הרגשי והפיזי של החולים.
המסר אותו מעניק הביטוי "שיקום" הוא שקיימת תקווה גם עבור חולי נפש המוגדרים כקשים. תקווה נחשבת לגורם מרפא. כאשר אדם חולה מרגיש שאין אור בקצה המנהרה וגורלו כבר נחרץ, סיכויי ההתקדמות והשיפור שלו יורדים.
נפגעי נפש – מי זכאי לשיקום?
נפגעי הנפש הזכאים לסל שיקום מטעם ביטוח לאומי, הם אנשים שהוכרו כבעלי 40% נכות נפשית לפחות. יחד עם זאת, "שיקום" של חולה נפש אינו נחלתו הבלעדית של חוק השיקום, ולמעשה כל נפגע נפש אשר מקבל התערבות וסיוע מקצועי, נמצא בעיצומו של תהליך שיקום כזה או אחר.
סל שיקום נפגעי נפש
סל השיקום הוא מערכת של תמיכות ועזרות, המתווספות לזכויות חולי נפש, אשר מטרתן לאפשר לנפגע הנפש להיות חלק פעיל בתוך הקהילה בה הוא חי. עבור כל נפגע מותאם סל שיקום על פי מחלתו, יכולותיו וצרכיו. הסל כולל התייחסות למספר תחומים:
- דיור לנפגעי נפש: לנפגעי הנפש מספר אפשרויות לדיור מוגן, על לפי צרכיהם ומצבם הבריאותי, החל מהוסטלים מוגנים וכלה בדיור מוגן פתוח.
- השלמת השכלה: הסל מאפשר לנפגעים בעלי יכולת אקדמית להשלים לימודים כגון השלמת 12 שנות לימוד, השלמת תעודת בגרות, ואפילו תוכניות מיוחדות לשילוב הנפגעים עם תמיכה במוסדות להשכלה גבוהה.
- חיי חברה וקהילה: סל השיקום כולל קבוצות ופורומים שונים המאפשרים לנפגעי הנפש להיות חלק ממרכז קהילתי, מועדוני חברים וכד'. פעמים רבות הפגיעה החברתית ממנה סובלים נפגעי נפש מתבטאת בנידוי והדרה חברתית, אשר המועדונים והפעילויות המיועדות לנפגעים נותנת לה מענה.
- תעסוקה: סל השיקום תומך בנפגעי הנפש ומסייע להם להמשיך לעבוד עם מחלת נפש, על פי צרכיהם ויכולותיהם. התמיכה כוללת העסקה במפעלים מוגנים, גיוס מקומות עבודה המוכנים "לאמץ" ולתמוך בעובדים נפגעי נפש, וכן ליווי נפגעי נפש ברמת תפקוד גבוהה במציאת עבודה והשתלבות בשוק הפרטי.
סל השיקום כולל מפגשי משפחות וקבוצות תמיכה המאפשרים לבני המשפחה להתמודד עם המחלות. כמו כן, מכיר סל השיקום בעובדה שטיפול בנפגע נפש דורש מבני המשפחה לא רק כוחות נפשיים עצומים, אלא גם יכולות כלכליות וארגוניות משמעותיות. עלות הטיפולים הרגשיים, התרופות והמסגרות המשקמות השונות עשויה להיות גבוהה מאוד, ולא כל המשפחות ידן משגת.
סל השיקום תומך במשפחות גם מבחינת מימון הטיפולים השונים והמסגרות הנדרשות. השיקום יכול לכלול גם טיפול של ממש בבני המשפחה, בעיקר על מנת לעזור להם להתמודד עם האבל שנוצר בעקבות אבחון של בן משפחה כנפגע נפש, עם ההכחשות ועם השינוי במתחייב באורחות החיים ובתוכניות לעתיד.