מענה – היחידה לבריאות הנפש

תרופות הרגעה

תרופות הרגעהתרופות הרגעה הינן למעשה תרופות המיועדות להפחתת תחושות של אי-שקט ואי-נחת, חרדה ומתחים, התרגשות עזה, תסמינים הקשורים בפסיכוזה, וגם מצבים בהם אלו באים לכדי ביטוי גופני ולא רק נפשי.

במובן הרחב, ניתן לחלק את תרופות ההרגעה בין נוגדות חרדה לבין אנטי-פסיכוטיות, כאשר הסוג השלישי הינו חומרים מרדימים (והוא כולל גם כדורי שינה). פעמים רבות משמשות תרופות אלו לא רק לצרכים פסיכיאטריים, אלא גם במקרים בהם ישנו צורך בסוג מסוים של הרגעת המטופל, כמו למשל בתהליכי גמילה.

כאשר תרופות הרדמה ניטלות במינון גבוה, הן עלולות לגרום למגוון רחב של תופעות לוואי אשר נחוות כמוזרות על ידי המתבונן – דיבור מבולבל, אי-שיווי משקל, רפלקסים איטיים, שיקול דעת פגום, וכדומה. כמו כן, פעמים רבות תרופות הרגעה יכולות להיות מיועדות לטיפול במצבי שינה בעייתיים.

סוגי תרופות ההרגעה

ניתן לחלק את תרופות ההרגעה למספר משפחות כלליות:

תרופות הרגעה משמשות במגוון רחב של מצבים טיפוליים, החל מטיפולים רפואיים הדורשים הרגעה או הרדמה, וכלה במצבים נפשיים מורכבים. עם זאת, לתרופות הרגעה עלולות להיות תופעות לוואי מגוונות ומורכבות, אשר חלקן משתייכות גם למשפחת תרופות ההרגעה הספציפית.

תופעות לוואי בתרופות הרגעה

מעבר ליכולתן להרגיע או להרדים, לחלק מתרופות ההרגעה עלולות להיות השפעות שונות על מצבי השינה וההירדמות. לעיתים ייתכן דיבור לא ברור ומבולבל, חוסר יציבות, שיקול דעת פגום, רפלקסים מואטים ותנועה לא מדויקת, בחילה או טשטוש, לעיתים גם סחרחורות ותחושת ישנוניות לא נוחה.

תופעת לוואי יחסית נדירה הינה איבוד זיכרון לטווח הקצר, בעיקר הקשור בנטילת התרופה ולאחריה. עם זאת, אמנזיה זו אינה מתרחשת לרוב, וכאשר היא קיימת יש לפנות לרופא המטפל בנוגע להמשך השימוש בתרופה.

ישנם מקרים בהם השפעתה של תרופת החרדה עלולה להיות הפוכה מייעודה, כך שהיא יכולה לגרום לחרדה במקום להקל בה, להוביל להתנהגות אגרסיבית, ואף להוביל למקרים של דיכאון. תופעות הלוואי של תרופות ההרגעה יכולות להיות מאוד לא נעימות, חריפות ואף מבלבלות. מסיבה זו, חשוב כי יהיה אדם קרוב המודע לשימוש בתרופות אלו, ואף יוכל לעזור בעת הצורך.

באשר לשילוב תרופתי עם תרופות הרגעה למיניהן, לכל תרופה ישנו מנעד נרחב של איסורים באשר לשילוב בין-תרופתי. אך באופן כללי, אין לשלב בין תרופות הרגעה שונות ללא מרשם והוראה מפורשת מרופא מטפל. כמו כן, אין לשלב תרופות הרגעה עם אלכוהול, זאת מאחר ושילוב זה עלול להיות קטלני בשל השפעתו על דיכוי הנשימה.

תופעת הלוואי המורכבת ביותר המשויכת לתרופות הרגעה, במיוחד ממשפחת משככי הכאבים, הינה היווצרותה של תלות והתפתחותה של התמכרות. לרוב, תרופות הרגעה אינן מיועדות לשימוש ארוך טווח. תפקידן הוא להרגיע באופן נקודתי, לתקופה קצרה. לגוף ישנה יכולת לעיתים לפתח סבילות לתרופה, מה שמוביל להגדלת המינון ולהתפתחותה של תלות בה. כאשר תרופות הרגעה משמשות לטיפול בכאב, אזי הגוף למעשה אינו מרגיש בכאב, ובעת סיום השימוש חוזרות תחושות הכאב (גם אם מופחת) אך בהרגשתו של המטופל זה עלול להיות בלתי נסבל.

בשל הסכנות ותופעות הלוואי הקשורות בתרופות הרגעה, אין להשתמש בהן באופן עצמאי ללא מרשם רופא. גם אם במקרים מסוימים מדובר בתרופה ללא מרשם, והפיתוי לשימוש גדול, מומלץ מאוד להיעזר ברופא מטפל שיהיה במעקב אחר השימוש, ינחה לאורך הטיפול, ויוודא כי התוצאה תהיה שיפור במצב ללא סיבוכים מיותרים.

 

אולי יעניין אותך גם:

טיפול בפוביות באמצעות מציאות מדומה (VR) – טיפול פסיכולוגי הדור הבא

Exit mobile version