תרפיה באמנות לילדים

תרפיה באמנות לילדים נפגעי טראומה תופסת בשנים האחרונות מקום של כבוד בתחום בריאות הנפש, ומחליף לעתים את הפסיכולוגיה המסורתית, במיוחד בטיפול בילדים.

פסיכותרפיה היא תחום רחב המשלב מספר טכניקות טיפוליות. טיפול באמנות נחשב לענף מהטיפול הנפשי (פסיכו= נפש, תרפיה= טיפול), אשר מאפשר התמודדות עקיפה עם תכנים קשים, באמצעות הכלי האמנותי: ציור, פיסול, או כל עבודה יצירתית אחרת. כשמדובר בילד שעבר טראומה מינית או אחרת, על אחת כמה וכמה שהוא זקוק לביטוי האמנותי כדי לבטא את רחשי לבו.

מהי טראומה?

המושג "טראומה" הוא מושג בעל פירושים שונים. עד לפני שנים אחדות ארוע טראומטי נתפס כארוע שהיתה בו פגיעה גופנית ממשית או סכנת מוות, למשל: מלחמות, אסונות טבע, תאונת דרכים וכדומה.

קבוצות פמיניסטיות הביאו למודעות את התפיסה שגם אונס ומצב של תקיפה מינית אחרת, אשר מהווה איום על שלמות הגוף והנפש, הוא מאורע טראומטי עבור הנפגע.

חלק מהאנשים שחוו מאורעות טראומטיים יפתחו "תסמונת פוסט טראומטית", הכוללת מספר דפוסי התנהגות:

• חוויה חוזרת של הטראומה (סיוטים, פלאש- בקים, פרנויה וכדומה)

• עוררות מוגברת (קשיי שינה, קשיי ריכוז, התפרצויות זעם ועוד)

• נסיונות הימנעות קיצוניים מדברים המזכירים את הטראומה (מקומות, אנשים, גירויים) וקהות רגשית כללית.

ילדים נפגעי טראומה

כאשר מדובר בילד, שממילא נמצא בעמדה חלשה ופגיעה יותר, ואישיותו עדיין אינה מגובשת, למאורעות טראומטיים עלולה להיות השפעה קשה במיוחד על רגשותיו והתנהגותו.

ילד שעבר התעללות פיזית או מינית, הורעב, הוזנח באופן כלשהו, או שהיה עד לאלימות במשפחה, יכול להגיב בצורה של תוקפנות וזעם או לחלופין הסתגרות ואדישות. גם אם הילד היה עד לארוע קשה או חווה התמודדות עם מוות של הורה או אח, הוא יכול לסבול ממצוקה רגשית קשה.

בשנים האחרונות ישנם חוקרים ופסיכולוגים הטוענים כי טראומה יכולה להיות אפילו חוויה קלה יותר, הנחווית כפגיעה משמעותית, למשל ילד דחוי ע"י הוריו או חבריו.

טיפול בילדים נפגעי טראומה

ילד שמראה קשיים רגשיים, התנהגותיים או חברתיים בעקבות ארוע טראומטי צריך לקבל טיפול מקצועי. לעתים הורה, מורה או עובד סוציאלי מזהה שילד מראה התנהגויות המעידות על מצוקה (למשל אלימות, קושי להשתלב חברתית, הפרעות אכילה ועוד)- אך לא יודע מה מקור הבעיה. גם אז צריך להפנות את הילד לאבחון ולטיפול.

טיפול באמנות מציע לילד אפשרות לביטוי לא מילולי של תחושותיו. במקום לדבר על הקשיים שלו, הילד מבטא אותם באמצעות סימבולים: צורות, צבעים, קוים.

הדימויים הויזואלים שהילד יוצר מבטאים את הלכי רוחו באופן ספונטני ומהנה עבורו. באמצעות תהליך היצירה המטפל יוצר קשר עם הילד, משוחח איתו בצורה נעימה ולא מאיימת ומנסה להבין את הרובד הסמוי של אותן יצירות שמלמדות בעקיפין על תחושות הילד שיצר אותן.

חשוב לציין שגם פסיכולוגים נעזרים לרוב במשחק בטיפול בילדים, כאשר הדמויות והחפצים במשחק משמשות סימבולים, שהילד מבטא דרכן תכנים מורכבים. אך הביטוי בתרפיה באמנות לא דורש אפילו הזדהות עם דמות, אלא רק תהליך יצירה טבעי עבור הילד, תהליך שמשמש כמתווך בינו לבין המטפל.

הביטוי הלא מילולי מאפשר לילד:

• לבטא תכנים בלתי מודעים- באמצעות הסימבולים האמנותיים, בדומה למה שקורה בחלומות.

• להתבטא בצורה חופשית- בגיל שבו השליטה במלים עדיין חלקית.

• לבטא דברים אסורים – כאשר ילד עובר התעללות ע"י אדם מבוגר, במיוחד התעללות מינית, בדרך כלל האדם המתעלל מצווה על הילד לשמור את הקשר ביניהם בסוד. הילד לא מעז לספר על מה שקורה לו, אך התמונות שהוא מצייר יכולות לדבר במקומו.