ההתמכרות היא תלות חזקה בדבר כלשהו שמספק סיפוק מיידי למתמכר. האדם לא יכול להפסיק את התלות בעצמו והוא להוט ביותר לצרוך את החומר אליו הוא מכור. מדובר בתופעה פסיכולוגית חמורה שאין להקל בה ראש בימינו.
לעומת ימים עברו, בהם נטען שהתמכרות יכולה להיות רק כלפי חומרים, היום מזהים גם צורות נוספות של התמכרות, כגון התמכרויות התנהגותיות. למשל, התמכרות לחומרים משמעה תלות בחומרים כגון סמים או אלכוהול, בעוד שהתמכרות התנהגותית כשמה כן היא, התמכרות לביצוע התנהגות מסוימת כגון התמכרות לסקס, התמכרות לניתוחים פלסטיים, להימורים או לאכילה.
כנראה שהמנגנון העומד בבסיס ההתמכרות הוא שהאדם אינו יכול להתמודד כראוי עם מצבים קשים. על כן, הוא מנסה להקל על תחושות קשות שהוא חווה בדרכים אחרות. דרך אחת להקל על תחושות קשות ולשפר את המצב הנפשי היא באמצעות הסיפוק המיידי שמקנים לו השימוש בחומר או ביצוע ההתנהגות אליה הוא מכור.
אבחון התמכרות – קרטריונים
ראוי לציין כי מרבית האנשים תלויים בחומרים מסוימים או בהתנהגויות מסוימות שעושות להם טוב ומעדיפים לצרוך את החומרים הללו או לבצע את ההתנהגויות הללו במידה רבה ככל שניתן. האם משמעות הדבר היא שכולנו מכורים למשהו? בהחלט לא.
על מנת להגדיר תופעה חמורה כמו התמכרות ישנו צורך בקיומם של מספר קריטריונים חמורים במיוחד, אשר לא מתקיימים לגבי בני אדם נורמטיביים שאינם לוקים בהתמכרות. ה-DSM, המדריך הרשמי של הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה המערבית, הגדיר מספר קריטריונים כאלה:
- פיתוח טולרנטיות (סבילות) לחומר, כך שעם הזמן ישנו צורך לצרוך יותר חומר על מנת לחוש את השפעותיו.
- תסמונת גמילה, כך שהגמילה מסמים או גמילה מסיגריות מלווה בהתנהגות ובסימפטומים פיזיים כמו כאב, עצבנות, עוררות פיזיולוגית מוגברת ועוד.
- שימוש בחומר או ביצוע ההתנהגות ברמה גבוהה יותר ממה שהאדם התכוון אליה במקור. למשל, אם האדם התכוון להמר על סכום מקסימאלי של כ-1000 שקלים, אך לבסוף הימר בפועל על כ-10,000 שקלים.
- האדם רוצה לשלוט בצריכתו את החומר או בביצועו את ההתנהגות, אך אינו מצליח לעשות כך.
- האדם משקיע חלק ניכר בזמנו בצריכת החומר או בביצוע ההתנהגות.
- צריכת החומר או ביצוע ההתנהגות באים על חשבון היבטים אחרים בחיי האדם, כגון קשריו החברתיים, תחומי העניין שלו, עבודתו ועוד.
- למרות שהאדם מודע לנזק שגורם החומר או ההתנהגות לחייו, הוא ממשיך לצרוך את החומר או לבצע את ההתנהגות הממכרת.
על מנת שהאדם יחשב כאדם מכור מהבחינה הקלינית, ישנו הכרח כי יתקיימו לפחות שלושה קריטריונים מתוך שבעת הקריטריונים שצוינו לעיל. ואכן, מתוך הקריטריונים הללו עולה כי מרבית האנשים אינם יכולים להיחשב כמכורים, כי אם כאנשים שפשוט אוהבים לבצע התנהגויות מסוימות או לצרוך חומרים מסוימים.
ההבדל הוא בראש ובראשונה במידת התלות של האדם. אם האדם אינו יכול להפסיק את ההתנהגות למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות כך, הדבר צריך להדליק נורה אדומה.
היבטים חשובים בטיפול בהתמכרויות
חשוב לציין כי ההתמכרות היא בראש ובראשונה סממן נפשי. כפי שצוין קודם לכן, היא נועדה על מנת להקל על תחושות הפרט.
ככזאת, על מנת לטפל בה ישנו צורך כמובן בטיפול נפשי. היות ופעמים רבות הגמילה מסמים קשים, למשל, מלווה גם בתסמיני גמילה חמורים, ישנו הכרח לשלב לפעמים גם טיפול פיזי וטיפול תרופתי.
כלומר, היות והגוף והנפש משפיעים זה על זה ללא הפרד, יש לפעול במספר מימדים על מנת לסייע לאדם המכור. בנוסף, לתמיכה החברתית של האדם נודעת חשיבות רבה בהקשר של גמילה מהתמכרויות, שכן הסביבה יכולה לסייע לאדם בהימנעות מחשיפה לחומר או להתנהגות הממכרת ולחזקו.
אולי יעניין אותך גם:
