החרדות מהם סובלים בני נוער

בגילאי ההתבגרות, בני נוער נתקלים בקשיים שונים שטרם נתקלו בהם בכזו עוצמה. בעוד בגילאים צעירים יותר, חיי הילד מורכבים בעיקר מבית הספר אל מול התא המשפחתי. הדרישות הסביבתיות מהילד אינן דומות במהותן ועוצמתן לאלו המופנות כלפי הנוער.

לפתע, עולם שלם של קונפליקטים נפרש – אינדיבידואציה אל מול קונפורמיות, הישגיות מול חופש, הצורך בביטוי עצמי אל מול הצורך בהכרה והערכה, ועוד. כל אלו, לצד המאפיינים האישיותיים והחוויה האישית של כל נער ונער, מרכיבים תפיסה מורכבת של המציאות, ובעלת השלכות שונות על שיטות ההתמודדות של המתבגר, ולעתים מלוות בחרדה קשה.

מהי חרדה ומהם הסוגים השונים של חרדה אשר בני נוער חווים? כיצד להתמודד עם חרדה, והאם חרדות שונות מצריכות התמודדות שונה? מאמר זה מסביר את מהות החרדה אצל בני נוער, כיצד היא מופיעה באופניה השונים, ומהן השיטות לטיפול והתמודדות עמה.

גירויי חרדה בבני נוער

כאשר מופיעה חרדה, לרוב אין היא מופיעה ללא שום סיבה. בגישה הפסיכואנליטית, חרדה מעידה על השפעה מהותית בחיי הסובל ממנה. כשהיא מופיעה, היא מעידה על היבט ממשי, ולכן זהו מצב מורכז שאין להתעלם ממנו אלא דווקא להפך – להקשיב לה.

כשמתרחש מצב המשפיע באופן ניכר על יכולת ההתמודדות, מתבגרים חשים חוסר יכולת, חוסר מסוגלות, או מצב שאינו פועל כשורה. בסיטואציות כאלו, יכולה להופיע חרדה המלווה במחשבות קשות, תפיסה שלילית את העצמי או המציאות, וכן מועקה גדולה על תצורותיה השונות. קיימות גישות טיפוליות המלמדות מתבגרים מיומנויות להתמודדות עם החרדה כשהיא מופיעה.

סוגים שונים של חרדה

תחילה חשוב להבין כי חרדה איננה תופעה המופיעה בוואקום, יש לה מצע אשר על גבו היא מתרחשת. ניתן לבחון חרדה ממספר זוויות:

• חרדה סביבתית

• חרדה יכולה להופיע כתוצאה מטריגר סביבתי, ועל כן היא שכיחה יותר בסיטואציות המקושרות לבעיות חברתיות, לחצים מהסביבה, תקופות לחץ, מבחנים כגון בגרויות, ומערכות יחסים.
• אך חשוב להבין כי בעוד סיטואציה סביבתית יכולה לציין את הגורם לחרדה, הגורם הסביבתי אינו מסביר מדוע מופיעה חרדה אצל אדם מסוים ולא אצל אחר בסיטואציות דומות. משום כך, שוב, אנו פונים בעיקר אל ההיבט האישיותי.

חרדה אישית

• חרדה מופיעה במצבים בהם המתבגר סבור שאינו מסוגל להתמודד או לפתור בעיות. במקרה זה החרדה היא תוצר של בעיה, היא נלוות למצב פסיכולוגי אחר.
• כשמתבגר סובל מבעיות חברתיות, למשל, ניתן לראות בכך גורם סביבתי, אך בראש ובראשונה מדובר בהשפעה מסוימת המתבטאת באופנים שונים על כל מתבגר עם בעיות חברתיות. במילים אחרות, אם מתבגר אחר עובר את אותו מצב, יתכן שלא יסבול מחרדה.
• מהבחינה הגנטית – יש חוקרים הבוחנים קשר גנטי אשר אולי יסביר חרדה כתופעה מורשת. עם זאת, עדיין אין הוכחה חד משמעית באשר לנטייה לחרדה, וכיום מדברים יותר על מרכיבים אישיותיים.

כל מתבגר מבטא חרדה באופן שונה

עם מיומנויות התמודדות טובות יותר, ניתן למנוע חרדה באופן נקודתי. הסיבה להופעתה של החרדה היא בנקודות מסוימות ופרטניות אופייניות למתבגר הסובל מהחרדה. ניתן לעקוף אותה עם פיתוח מיומנות – אך כך לא ניתן להתמודד עם הנקודה הרגישה עליה מצביעה החרדה מבחינה נפשית. מהבחינה הזו, מדובר בתופעה סובייקטיבית אשר ייחודית לכל מטופל ומטופל.

כך אפשר לומר כי בעוד ניתן לאתר סוגי חרדה שונים, בהתאם למאפיינים חיצוניים, הסיבה העיקרית להופעת חרדה תהיה מרכיב נפשי סובייקטיבי. מבחינה זו, הדרך הטובה ביותר לגשת אל החרדה, להתבונן בה, להבין אותה ולנתח אותה היא דרך המטופל הספציפי והאופן הסובייקטיבי בו היא מופיעה. מבחינה זו, כל חרדה הינה תופעה ייחודית בפני עצמה.

התמודדות עם חרדה אצל בני נוער

בשל המורכבות הסובייקטיבית של הופעת החרדה, ומאחר והיא מהווה אינדיקציה לעניין אחר ואיננה בהכרח הבעיה עצמה, הטיפול בחרדה יכול להיות במספר גישות: טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המציב דגש על פיתוח המיומנויות להתמודד עם החרדה והטריגרים לה, ובכך למעשה להימנע מליפול אל תוך החרדה אך מבלי לפתור את שורש הבעיה.

הגישה הפסיכולוגית או הפסיכואנליטית, תיגש אל המניע הנפשי העמוק אשר בגינו מופעה החרדה בתצורה בה היא מופיעה. ההתמודדות עם הגורם לחרדה, תאפשר להתמודד גם עם החרדה וגם עם סיטואציות מורכבות יותר, אשר בהם לחרדה יש חלק אך אין היא מסבירה את המכלול.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

אכילת יתר כפייתית והשמנת יתר