האשפוז הפסיכיאטרי מיועד עבור אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות שאין באפשרותם לשהות בביתם או בבית קרוביהם.
במקרים מסוימים מדובר על אנשים הזקוקים להשגחה אינטנסיבית מפאת דרגת החומרה הגבוהה של התסמינים מהם הם סובלים, במקרים אחרים מדובר על אנשים שההתנהגות שלהם מסכנת את עצמם או את הסובבים אותם וכן במקרים מסוימים מדובר על אנשים שההתנהגות שלהם מתאפיינת בחוסר שיפוט, כמו למשל אנשים ששפת הגוף שלהם מאיימת מאוד או מביכה מאוד.
מסגרות האשפוז הקיימות בישראל
באופן עקרוני נהוג לחלק את מסגרות האשפוז הקיימות בישראל לשתי קבוצות מרכזיות: אשפוז מלא ואשפוז יום. במסגרת האשפוז המלא מאשפזים אנשים שסובלים מהפרעות פסיכיאטריות קשות יותר וכרוניות בדרך כלל. כמו כן, ניתן לסווג את סוגי האשפוז הפסיכיאטרי לשתי קבוצות שונות להלן:
- אשפוז מרצון – אשפוז שמתבצע תחת הסכמת המטופל. בסוג זה של אשפוז, טרם התחלת האשפוז מקבלים את הסכמתו של החולה להתאשפז בכתב.
- אשפוז כפוי – אשפוז בכפייה מוגדר כאשפוז שמתנהל על פי החוק בניגוד לרצון המטופל. במקרה הזה המטופל מאושפז לאחר שעבר בדיקה רפואית על ידי הפסיכיאטר המחוזי. במידה ולאחר הבדיקה יחליט הפסיכיאטר להוציא צו המורה לאשפז את המטופל, ניתן יהיה לאשפז אותו גם מבלי לקבל את הסכמתו לכך. במקרים מסוימים ניתן גם לאשפז אנשים המעורבים במשפט הפלילי כמו למשל עצורים, חשודים או נאשמים שבשל המצב הנפשי שלהם זקוקים לבדיקה פסיכיאטרית או אשפוז במהלך ההליך הפלילי.
אפשרויות האשפוז המגוונות
עד אמצע המאה הקודמת, לרשות אלה שסבלו מהפרעות פסיכיאטריות עמדו אך ורק שתי אפשרויות טיפוליות – טיפול שניתן בבית חולים פסיכיאטרי וטיפול שניתן במרפאה של פסיכיאטר. אלו שהתאשפזו בבתי החולים הפסיכיאטריים לרוב נשארו באשפוז למשך תקופה ממושכת מאוד בת כמה חודשים או שנים.
אמנם בתי החולים הפסיכיאטריים העניקו למאושפזים הגנה מלחצי הסביבה וסייעו למניעה של פגיעה עצמית או פגיעה בסביבה, אבל היכולת שלהם להעניק טיפול מקצועי למאושפזים לקתה בחסר.
כיום עומדות בפני הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות אפשרויות רבות ומגוונות יותר כשבין היתר מדובר על מרכזים קהילתיים שעוסקים בטיפול בפגועי נפש, קבוצות תמיכה לסובלים מהפרעות פסיכיאטריות, מסגרות של דיור מוגן, מסגרות לאשפוז יום ועוד.
יש לציין כי כיום הטיפול המוענק למתאשפז בבית החולים הפסיכיאטרי לא מזכיר במאום את הטיפול שהוענק למתאשפזים לפני כמה עשורים. כיום בכל בית חולים פסיכיאטרי מועסק צוות רב מקצועי הכולל פסיכיאטרים, עובדות סוציאליות, פסיכולוגים ועוד.
עבור מי מתאים אשפוז פסיכיאטרי?
ההחלטה לאשפז אדם באשפוז פסיכיאטרי תלויה במידת החומרה של מחלתו וההפרעות מהן הוא סובל. כל עוד ניתן לטפל באדם באופן מוצלח מבלי לאשפז אותו, כך הסיכוי שיאושפז נמוך יותר. בנוסף לכך, הפסיכיאטר שצריך לקבל את ההחלטה הסופית לגבי האשפוז לוקח בחשבון האם לאדם יש מעגל חברתי שמסוגל לטפל בו בביתו כמו למשל בני משפחה או חברים קרובים מאוד.
טיפול בהפרעות פסיכיאטריות לא שונה במובן הזה מטיפול במחלות גופניות. גם במקרה של פתולגויות הפוגעות בגוף וגם במקרה של פתולוגיות הפוגעות בנפש – כל עוד ניתן לטפל באדם בביתו, לכך תינתן העדיפות.
כמה זמן נמשך האשפוז הפסיכיאטרי?
משך האשפוז הפסיכיאטרי משתנה בין המאושפזים אך חשוב לציין כי כבר החל מהיום הראשון לאשפוז, מתכוננים החולה והצוות לשחרורו. כמו כן, במקרים רבים לאחר אשפוז קצר ולאחר הגעה למינון התרופתי המתאים, נהוג לשחרר את המאושפזים למסגרת טיפולית משוחררת יותר הכוללת אשפוז יום בלבד, שחרור מלא הכולל פגישות שבועיות או דו שבועיות למעקב ועוד.
