א-מיניות הינה בעלת הגדרות מרובות: הגדרת א-מיניות כמצב פסיכולוגי במצבים בהם יש חוסר מוטיבציה למיניות, חוסר תשוקה מינית או חוסר עניין במיניות. אחרים מגדירים א-מיניות כחוסר נטייה מינית.
א-מיניות מוגדרת כהפרעה בתפקוד המיני ותופעה חולפת, לעומתם יש שטוענים כי קיים אחוז מסוים של אנשים באוכלוסייה אשר הם א-מיניים באופן קבוע והיא נטייה מינית קבועה, בדיוק כמו הומוסקסואליות, ביסקסואליות והטרוסקסואליות.
לפי טענה זו מדובר בנטייה שלא משתנה בעקבות חוויות מיניות. טענה נוספת לגבי א-מיניות היא, שיש אנשים שקיימות אצלם תקופות ארוכות בחיים של א-מיניות והיא לא קבועה.
א-מיניות – שכיחות
ישנם מחקרים שונים אשר נעשו על תופעה זו, אחד מהם מראה כי מדובר באחוז אחד מכלל האוכלוסייה. אחוז אחד מהנחקרים אמר כי מעולם לא הרגישו משיכה מינית כלשהי לגבר או לאישה. נתון מעניין אודות התופעה הוא, כי יש 30 אחוזים של נשים יותר מגברים אשר מעידות על עצמן כא- מיניות.
מחקרים אשר נעשו על עכברים במעבדה הראו שמדובר בהתנהגות מינית לא נדירה. מחקרים אלו הראו כי 12 אחוזים מהזכרים לא התעניינו בנקבות.
במחקר אחר, בו נבדקו איילים, 10 אחוזים מהם לא הביעו ענים באקט מיני עם נקבות. שמו זכרים אלו עם זכרים אחרים, מתוכם כ-7 אחוז ניסו להגיע לאינטראקציה מינית עם זכרים אחרים וכ-3 אחוז מהם לא הביעו ענין מיני כלל.
א-מיניות – מאפיינים
כאשר מדברים על א-מיניות, אין הכוונה להתנזרות מינית מכוונת, כגון, של כמרים. כאן מדובר על החלטה מודעת. כאשר מדברים על תופעת הא-מיניות מדברים על מצב נתון, שאינו בר החלטה ודעת. מדובר על מצב בו אין עניין מיני ואין עוררות מינית כלל.
ישנם סוגים שונים של א-מיניות. על קצה אחד יכול להיות מצב של חוסר צורך מיני בכלל, העדר של חשק מיני מוחלט וללא צורך באוננות כלל.
על הקצה השני של התופעה יכול להיות מצב של אוננות ללא פנטזיות מיניות, או קיום פנטזיות מיניות או משיכה מינית, אך לא מספיק כדי לגרום לאדם לרצות לקיים יחסי מין.
רוב הא-מיניים מעוניינים בקשר זוגי ורומנטי, אך הם יסתפקו בחיבוק. הצורך בקשר רגשי קיים, אך ללא העוררות המינית. יש כאלה עם צורך נמוך לקשר רומנטי ואחרים גם ללא צורך זה בכלל.
יש כאלו אשר יגידו כי טוב להם כך, כפי שהם ואינם רוצים לשנות זאת, הם מקבלים את עצמם כמו שהם. אחרים, אשר לא רוצים להרגיש שונים יפנו לטיפול מיני אשר יטפל בתופעה במטרה לשנות את המצב.
אומנם התגלה במחקרים כי יותר נשים מעידות על עצמן כא-מיניות מאשר גברים, אך אין זה אומר כי למעשה זה המצב. יתכן שגברים רבים לא מעידים על עצמם כאלה, עקב מוסכמות חברתיות וחוסר קבלה של החברה מצב זה, עד כדי שהם יתקשו להודות גם בפני עצמם שהם כאלה.
טיפול בתופעה
האם ניתן לטפל בתופעה זו? זאת שאלה שהתשובה אליה קשורה בהגדרה עצמה. כיון שמדובר בתופעה אשר עדין אינה מדוברת מספיק והמחקרים שנעשו הינם ראשוניים, לא ניתן לענות על שאלה זו באופן חד משמעי.
אם מגדירים את התופעה כנטייה מינית, אזי אין צורך לטפל בה, כפי שאין צורך לטפל בהומוסקסואליות. ניתן בטיפול לסייע לאדם לקבל את נטייתו המינית וללמוד לחיות עם השוני.
באם יגדירו את התופעה כקשורה לטראומה מינית( תקיפה מינית, אונס וכדומה), אזי הטיפול יהיה טיפול בטראומה ויתכן כי יהיה ניתן לשנות מצב זה.
