מתבגרים מתמודדים עם אתגרים רבים המאפיינים את גיל ההתבגרות, לרבות תחושת חוסר ביטחון לעתים, דימוי עצמי נמוך לפעמים וגם תחושת כעס ותחושת עצבות. מדובר בתחושות טבעיות, תחושות האופייניות לגיל והן חלק מההתבגרות עצמה ועיצוב האישיות.
אך במקרים בהם בני נוער סובלים מדיכאון או מבעיות רגשיות או תחושות קשות, המשפיעות באופן ניכר על התנהלותם היומיומית והנמשכות לטווח הארוך, קיים צורך בפנייה לאיש מקצוע, המתמחה בטיפול במתבגרים.
הסיבות לבעיות הרגשיות
חלק מהמתבגרים רגישים ביותר ואינם חסינים בהשוואה לאחרים, למצוקות שמביא איתו גיל ההתבגרות וגם למצבי לחץ שונים. מתבגרים אלה עשויים, במהלך גיל ההתבגרות, להיכנס למשברים רגשיים בשל שינויים המתרחשים בסביבתם .
הבעיות הרגשיות נובעות במקרים רבים מגירושי ההורים, קשיים כלכליים במשפחה, מעבר דירה לעיר או לשכונה חדשה ובעיות חברתיות. כל שינוי שהוא בשמחת החיים שלהם, באכילה, בשינה וגם באופן התנהלותם מול הסביבה, משמש כנורת אזהרה ויכול לרמוז על בעיות רגשיות, שאיתן מתקשה המתבגר להתמודד.
האופן בו מתבטאות בעיות רגשיות במתבגרים
הסימנים הבולטים לבעיות רגשיות נפוצות אצל מתבגרים עשויים לכלול מופנמות, הימנעות ממפגשים חברתיים ומפעילויות מהנות (כמו חוגים למשל), תלונה על כאבים גופניים כמו כאבי בטן או ראש ללא סיבה רפואית כלשהי, תוקפנות, הפגנת כעס כלפי הסביבה וגם תחושת דכדוך ודיכאון.
אבחון הבעיה מהווה אתגר של ממש עבור אנשי המקצוע. ביטוי התנהגותי כלשהו לא תמיד מצביע על הגורם לבעיה הרגשית ולעתים הוא מסווה תחושות כלשהן. למשל, הכעס או התוקפנות שמפגין המתבגר יכולים לכסות על תחושת הפחד או החרדה העצומה שאיתה הוא מתמודד. אדישות יכולה לכסות תחושת עצמות וגם גם שעמום.
במקרים רבים בעיות רגשיות אצל מתבגרים נובעות כתגובה לפגיעה נפשית או פיזית
והסביבה עשויה לתרגם כעס זה כאופי תוקפני, אך למעשה מדובר בשיטה בה נוקט המתגבר להגנה עצמית ושמירת תחושת הערך העצמי שלו שנפגעה. מתבגרים הסובלים מדיכאון יהיו עם נטייה לביקורת עצמית, יאבדו עניין בעיסוקים השונים שנהנו מהם בעבר, יאבדו עניין גם בחבריהם וירגישו חוסר שייכות.
הם יהיו פסימיים יותר, יתכנסו פנימה ולא יזמו מפגשים עם חברים קרובים. התנהגות זו היא ביטוי לעצבות וגם לרגשות קשים, שאיתם מתמודד המתבגר. הדיכאון יכול להתפתח מסיבות שונות. במרבית המקרים אלה הם אירועים חיצוניים שגרמו לכך.
במקרים אחרים, מדובר בסיבה אישיותית, סיבה פנימית הקשורה לאופיו של המתבגר. ישנם מתבגרים עם נטייה לקושי בתקשורת הבינאישית, עם נטייה לביקורת עצמית גבוהה, עם חשש מכישלון או חשש מדחייה ועוד. במקרים כאלה הסיכוי לפתח בעיות רגשיות בגיל ההתבגרות הוא גבוה יותר.
פסיכותרפיה: גישת הטיפול העיקרית המוצעת למתבגרים המתמודדים עם בעיות רגשיות
גישת טיפול זו מתבצעת באמצעות שיחה, במהלכה המתבגר מקבל הזדמנות לעבד את הקשיים הרגשיים שאיתם הוא מתמודד, המהווים הבסיס לכל הסימפטומים שאותם הוא מפגין. הטיפול מציע לו כלים חשובים, שבהם הוא יכול להיעזר כדי לשנות את דפוס מחשבותיו וללמוד כיצד להתנהל בחייו.
פסיכותרפיה כוללת טיפול במוסיקה, באמנות או בתנועה כדי להצליח לבטא את העולם הפנימי בקלות רבה יותר. לעיתים כחלק מהטיפול מוצעת גם הדרכת הורים, שבה לומדים הורי המתבגר על מקור הקשיים שלו ומקבלים כלים שיעזרו להם להתמודד איתם.
