חשוב להבחין בין דה ריאליזציה לבין תופעה אחרת, שלעתים קרובות נוטים להתבלבל ביניהן, הנקראת דה פרסונליזציה. במצב של דה פרסונליזציה לא המציאות החיצונית נחווית כלא ממשית אלא העצמי נתפס כלא ממשי. ישנם חוקרים שלא מבצעים את ההפרדה בין שני המצבים, שכן במקרים רבים הם מתקיימים במקביל.
מה הם הגורמים לדה ריאליזציה?
להלן חלק מהגורמים האפשריים לדה ריאליזציה:
- בעיות והפרעות נוירולוגיות כמו לדוגמה זעזוע מח, מיגרנה ואפילפסיה.
- הפרעות בשיווי המשקל (תסמונות וסטיבולריות) – במצבים שבהם המוח קולט אותות לא תקינים מהעצבים הווסטיבולריים, הוא עשוי לפתח תחושה של ניתוק מהמציאות.
- סמים ואלכוהול – בנוסף לכך שדה ריאליזציה יכולה להופיע בעקבות שימוש בסמים או אלכוהול, היא יכולה להופיע גם כחלק ממכלול תסמיני הגמילה מסמים ואלכוהול.
- תרופות – ישנן תרופות שונות שניתן לרכוש במרשם רופא שעלולות לגרום לדה ריאליזציה כמו למשל תרופות שונות נגד דיכאון וישנן תרופות שונות שדה ריאליזציה יכולה להתפתח כתסמין גמילה שלהן כמו לדוגמה תרופות מסוימות במשפחת הבנזודיאזפינים.
- הפרעות פסיכיאטריות – ישנן מספר הפרעות פסיכיאטריות שיכולות לבוא לידי ביטוי בין היתר בדה ריאליזציה כמו לדוגמה הפרעה דו קוטבית, הפרעת אישיות גבולית וסכיזופרניה. בנוסף לכך, דה ריאליזציה יכולה להיות תוצאה של מחשבות פולשניות, דחק או חרדה.
- במצב של טראומה ישנו סיכוי לדה ריאליזציה המתפתחת באופן מידי במהלך החוויה הטראומטית. במקרים רבים מצב זה חולף מאליו תוך מעט מאוד זמן.
- תחושת הניתוק מהמציאות עשויה להחמיר בעקבות חוסר שינה, סביבה לא מוכרת, אינטראקציה חברתית מאיימת, התמודדות נפשית קשה ועוד.
מה הם התסמינים של דה ריאליזציה?
במצב של דה ריאליזציה, האדם מרגיש כאילו שישנו דבר מה המפריד בינו לבין העולם הסובב אותו עד כדי תחושה של ניתוק מהמציאות. ישנם מטופלים שתיארו את המצב הזה כמצב שבו הם צופים בעולם בעזרת עדשה של מצלמה וישנם המתארים מצב זה כאילו שהמציאות היא בסך הכול חלום או הצגה.
תחושות נפוצות הנחוות במצב של דה ריאליזציה הן ז'מה וו ודז'ה וו. ז'מה וו היא תחושה שחש אדם החווה אירוע שגרתי במיוחד כאילו זו הפעם הראשונה שחווה אותו למרות שהוא מורגל בו ודז'ה וו היא מצב שבו אדם שחווה סיטואציה חדשה מרגיש כאילו נכח בה בעבר.
לפי תיאורים רבים דה ריאליזציה מעורבת לרוב בקהות רגשית, ערפול חושים וחוסר בהירות, מקומות מוכרים נראים לפתע סוריאליסטים ומוזרים והשינוי התפיסתי הזה יכול להתרחב ולערב גם חושים אחרים כמו לדוגמה חוש הריח, הטעם והשמיעה.
כיצד מטפלים בדה ריאליזציה?
אם תחושת הניתוק היא תוצאה של בעיה ראשונית, הרי שהטיפול יתמקד בבעיה הראשונית. כך לדוגמה אם מדובר בתופעת לוואי של שימוש בסמים, על ידי הפסקת השימוש בסמים, הבעיה לרוב תחלוף גם ללא התייחסות מיוחדת. עם זאת, במקרים שבהם מדובר בבעיה ראשונית, הטיפול לרוב יכלול שימוש בתרופות פסיכיאטריות בדגש על תרופות נגד דיכאון ותרופות נגד חרדה.
בנוסף לכך, ייתכן שהמטופל יוכל להפיק תועלת מפנייה לטיפול פסיכותרפי בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית או הפסיכודינמית. בדרך כלל אינטראקציה חברתית מצומצמת ורגיעה נפשית ופיזית מובילות להפחתה משמעותית במידת החומרה של תסמיני הניתוק בדה ריאליזציה.