דיכאון בתקופת החגים

דיכאון בתקופת החגיםתקופת החגים אמורה לגרום להנאה ולהתאפיין במצב רוח טוב ועליז. לרוע המזל, לא מעט אנשים סובלים מדיכאון בתקופה זו, והחגים מהווים עבור מקור לעצבות וייאוש.

מובן שדיכאון יכול להתפתח בכל מועד שהוא לאורך השנה ולא בהכרח בתקופת החגים, אך קיימים גורמים רבים המובילים לכך שגם אנשים שלא נוטים לסבול מתחושות דיכאוניות, דווקא בתקופת החגים, מפתחים תחושות בדידות וחוסר סיפוק.

אמנם קשה לחזות בצורה מדויקת מי עתיד לסבול מדיכאון בתקופת החגים, אך בגדול קיימות מספר קבוצות סיכון שחשוב להזכיר.

בין היתר מדובר בקשישים הסובלים מגעגועים עזים לחברים ובני משפחה שהלכו לעולמם, בני משפחה שסובלים מעומס יתר במהלך ההכנות לחגים ואנשים הנוטים לחרדה ודאגנות יתר, המתקשים להתמודד עם מצבים מלחיצים. במאמר שלפניכם נפרט אודות הגורמים לדיכאון בתקופת החגים ונספק מספר הצעות למניעת תופעה זו.

פרצי געגועים ונוסטלגיה

הואיל ובכל שנה אנחנו חוגגים את אותם החגים במועדים קבועים, באפשרותנו לערוך השוואות בין מי שהיינו לפני שנים לבין מי שאנחנו היום, בין המצב המשפחתי שלנו, רמת האושר שלנו, המצב הפיננסי שלנו, החלומות שלנו ועוד.

ההשוואה הבלתי נמנעת לרוב מעוררת בנו רגשות לא פשוטים שיכולים לגרור געגועים לאדם אהוב שהלך לעולמו וחסרונו מורגש, אכזבה מהאופן שבו ניווטנו את חיינו ועוד. מובן שלא אחת מתעוררים רגשות קשים ביותר, שעשויים להוביל להתפרצות של דיכאון המאופיין בייאוש וביקורת עצמית.

בידוד חברתי ותחושת בדידות

חלק מהאנשים סובלים מבדידות גם כשהם בחברת אנשים אחרים. יתרה מזאת, ישנם אנשים שדווקא בזמן שהם מוקפים באנשים, חשים את הבדידות במלוא עוצמתה. תחושת הבדידות המתעוררת דווקא בזמן שהאדם מוקף באנשים, יכולה לנבוע מכך שמעולם לא חש בנוח בקרב הקבוצה הפרטנית המקיפה אותו.

חלק מהאנשים סבורים שאיש אינו מבין אותם, תחושה המתגברת בעיקר כאשר הם מוקפים בכמות גדולה יחסית של אנשים. באופן כללי, בידוד חברתי מהווה טריגר להתפרצות דיכאון וכאשר הבידוד החברתי מורגש בעוצמה רבה, הסיכוי להתפרצות דיכאון, גבוה במיוחד.

חשבון נפש נוקב

רבים נוהגים לערוך חשבון נפש נוקב לקראת החגים, בדגש על חגי תשרי ויום הכיפורים. מטבע הדברים, בתקופה של חשבון נפש, עשויים להתעורר רגשות קשים מאוד, חשבון הנפש עלול להפוך לכתב אישום אישי ולעורר רגשות אשמה קשים.

באופן הזה, מנהג שביסודו אמור לטהר את הנפש ולהתחיל דרך חדשה וטובה יותר, הופך לא אחת להתחלה של דיכאון המאופיין בהלקאה עצמית.

שבירת שגרה

עבור אנשים רבים, השגרה והסדר היומיומי הקבוע, מהווים גורם מגן מפני צניחה לתהומות הדיכאון. שבירת השגרה על צורותיה השונות, החל משינוי דפוסי השינה, דרך ימי החופש מהעבודה וכלה בשינויים תזונתיים, מגבירה את הסיכון להתפרצות של דיכאון באנשים אלה.

בנוסף, חלק מהאנשים מתקשים לקבל את העובדה ששברו את המסגרת שעליה הקפידו במשך זמן רב ומתמלאים בכעס עצמי והאשמה עצמית. כעס עצמי לא מרוסן ולא מבוקר, בהחלט עשוי להוביל להתפרצות של דיכאון.

חוסר יכולת לחוש שמחה – האווירה הכללית המאפיינת את החגים משדרת לחוגגים כי עליהם להיות שמחים בחלקם. כאשר האדם לא חש שמחה באופן מיוחד, חרף המסרים שמעבירים לו חבריו ובני משפחתו, הוא עלול לפתח תסכול רב ולהפוך למודע יותר לחוסר האושר שלו. מכאן ועד להתפרצות התקף דיכאון, המרחק, במקרים רבים, קצר ביותר.

טיפים להתמודדות עם דיכאון בתקופת החגים

  • תכנון חכם של התקציב – תקופת החגים מאופיינת בהוצאות כספיות רבות. על ידי תכנון מחושב וקפדני של ההוצאות, ניתן להימנע מהוצאות לא צפויות, שלא אחת גוררות ריבים מיותרים או רגשות אשם.
  • חלוקת תפקידים – מקור הדיכאון בתקופת החגים יכול לנבוע גם מעומס נפשי מופרז. אי לכך, גם אם אתם רגילים "לנהל את העניינים" ולקחת פיקוד, הרשו לעצמכם לנוח, לבזר אחריות ולחלק מטלות בין בני המשפחה.
  • תיאום ציפיות – כולנו רוצים שהאירוח יהיה מושלם ויעבור חלק, שהחג יהיה הכי חגיגי שרק אפשר ושכל המעורבים בחגיגות יחושו שבעי רצון ושמחים. מן הסתם לא תמיד כך הם פני הדברים ולכן חשוב שלא להיסחף לפנטזיות לא מציאותיות. הביטו למציאות בעיניים וצאו מנקודת הנחה שדברים עתידים להשתבש ושלא תמיד ניתן לרצות את כולם.
  • התנדבו – פעילות התנדבותית יכולה להסיח את הדעת מנושאים טעונים ולמלא את האדם בסיפוק אלטרואיסטי. בנוסף, במקרים רבים המגע עם אוכלוסייה נזקקת, מאיר את הקשיים באור חדש ומעמיד את הבעיות בפרספקטיבה שונה.
  • התחילו מסורת חדשה – אחת השיטות הטובות ביותר להתמודד עם דיכאון בתקופת החגים, היא להתחיל מסורת משפחתית או אישית חדשה. הכוונה היא למשל למשחק משעשע הרלוונטי לחג, נסיעה לאתר מסוים, כתיבה של מכתבים אישיים ועוד.

אווירה של חג באוויר, חמימות וקרבה של כל המשפחה, טיולים ובילויים משותפים- כל אלה הם חלק מתקופת החגים, תקופה שברובה היא אופטימית ושמחה. עם זאת, לחלק זו תקופה מורכבת: תקופה מבולבלת ואפילו יכולה להיות תקופה מטלטלת מבחינה נפשית עד כדי דיכאון, במיוחד עבור אנשים בודדים ללא משפחה קרובה ותומכת. 

האם החגים באמת יכולים לגרום לדיכאון או משבר נפשי? מה אפשר לעשות כדי לעבור את תקופת החגים בשלום?

פניות רבות יותר לקבלת סיוע בתקופת החגים

אז התחושה של לא מעט אנשים הכוללת בלבול, בדידות, לחץ נפשי עד כדי דיכאון אינה צרתם של בודדים. מנתונים שעולים מבדיקת שירות בריאות הנפש בכללית באזור חיפה והגליל המערבי עולה כי אכן בתקופת החגים ישנן פניות רבות יותר לקבלת סיוע נפשי. הסיבות יכולות להיות שונות:

  • שינוי מהותי בשגרה: כולל ימים רבים בבית לאנשים הלא רגילים לכך ורגילים לשגרת עבודה אינטנסיבית.
  • שהות ממושכת עם הילדים הנמצאים בחופשה: יכולה גם להקשות, במיוחד כשאלה ילדים קטנים או ילד בעל צרכים מיוחדים.
  • אנשים בודדים שבימים רגילים מקום העבודה מספק להם חברה וגם פעילות ובחגים מרגישים בריק. כך גם קשישים שבימים רגילים ממלאים את יומם בפעילות חברתית, חוגים או התנדבות. אנשים בודדים מרגישים פעמים רבות גם לחץ חברתי ותחושת חריגות, אפילו באמצעות שאלה תמימה שכה אופיינית לישראלים: "אצל מי אתה בחג".
  • קשיים כלכליים: מי מאיתנו לא מחכה לקניות לחג, סיבה טובה מספיק לקנות בגדים חדשים לכל המשפחה, אוכל מפנק יותר, מתנות. עבור אנשים לחוצים כלכלית החגים מהווים נקודת לחץ גדולה עוד יותר. קניות רבות, ושלא לדבר על טיולים בחו"ל או פעילויות יקרות שניתן לראות אצל אחרים, במיוחד בעידן האינסטגרם ולא יכולים להרשות לעצמם יוצרים תסכול ותחושת נחיתות.
  • קשרים לא אידיאליים במשפחה: בין אם זו המשפחה הגרעינית והקשר הזוגי או המשפחה המורחבת, קשרים לא אידיאליים מועצמים עוד יותר בחגים. השהות הממושכת יחד, המפגשים הרבים עם בני משפחה איתם לא בהכרח מתראים לעיתים תכופות בימים רגילים, מהווה עוד גורם לחץ.

איך הלחצים באים לידי ביטוי?

אותם לחצים יכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, תלוי מהו הגורם המרכזי שיוצר את הלחץ הנפשי. הקשיים יכולים להתבטא במריבות בתוך המשפחה, בין בני זוג או בעימותים במקום העבודה. אצל  אנשים שהחגים גורמים אצלם בעיקר תחושת בדידות יכולה להתפתח תחושת דכדוך עד כדי דיכאון או יכולים לחוות התקף חרדה

לעיתים התעוקה הנפשית יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים פיזיים כמו כאבי ראש, בטן, לחץ בחזה. אם מדובר על אדם שכבר נמצא במצב נפשי רגיש ומטופל, המחלה או ההפרעה יכולים להתגבר.

איך מתמודדים עם התופעות השונות?

ההתמודדות תלויה בנקודה הרגישה שעליה לוחצת תקופת החגים:

    • לאנשים בודדים: למצוא את האנשים להיות איתם. לא להישאר לגמרי לבד כל התקופה במשך זמן רצוף. לבלות עם חברים שנעים איתם או קרובי משפחה שאתם חשים איתם בכיף ובנוח.
    • לאנשים שחווים קשיים כלכליים: להתכונן לחגים קצת מראש ולהשתדל לצמצם מעט איפה שאפשר בחודש- חודשיים הקודמים לחג. אם נדרשות קניות, לעשות בדיקות היכן משתלם לקנות ולא לעשות את הקניות ברגע האחרון. מבחינת בילויים והעברת הזמן, ניתן למצוא לא מעט פעילויות מהנות בחינם או בתשלום סמלי וליהנות מהן לא פחות מאשר באטרקציות יקרות.
    • לאנשים עם משפחה גדולה, מורחבת ומורכבת: לעשות את האיזון ולא להיסחף אחר התקופה לבילויים אינטנסיביים מדי עם המשפחה. לבלות גם זמן עם בן או בת הזוג, עם המשפחה הגרעינית וגם אפילו למצוא זמן לבילוי לבד עם עצמכם.

בכל תחושה של לחץ, מועקה או דכדוך שמפריעים כבר להתנהלות רגילה, פנו לרופא או לשירותי בריאות הנפש באזור מגוריכם.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום