ה
לעומת אדם מדוכדך או עצוב, מי שסובל מדיכאון מג'ורי מרגיש רגשות שליליים לאורך זמן רב- אשמה, אומללות, עייפות, קשיי ריכוז, חוסר מרץ, חרדה ועוד.
התחושות עלולות לגרום לקשיי תפקוד בתחום הבינאישי – קשרים יפגעו בעקבות אובדן יוזמה וחוסר הנאה, קשיי תפקוד בתחום התעסוקתי- המצב מתדרדר בעקבות פגיעה והפרעה קוגניטיבית קלה וחוסר אנרגיות, וכן השמירה על הגינה אישית שנפגעת בעקבות זה שפעולות בסיסיות לצורך כך הופכות להיות מורכבות ומייגעות.
הסימפטומים גורמים למצוקה קשה מנשוא, המלווה בתחושות של ייאוש, מחשבות על מוות וניסיונות התאבדות.
גורמים לדיכאון מג'ורי
- גורמים גנטיים– במידה וישנה קירבה משפחתית מדרגה ראשונה לאדם הסובל מדיכאון מג'ורי או מהפרעות במצבי רוח, הסיכויים ללקות בסוג זה של דיכאון הם גבוהים.
- גורמים אישיותיים- דיכאון מג'ורי קשור בין היתר לחוויות מהעבר של חוסר אונים, לסגנון חשיבה נוקשה, לקווי אישיות תלותיים ולהיעדר מיומנויות בין אישיות.
- גורמים ביולוגיים- הופעת דיכאון מג'ורי קשורה גם לחסרים של חומרים ביו- כימיים במוח, לחוסר איזון מבחינה הורמונלית, לתת פעילות באונת המוח השמאלית ולדפוסי שינה חריגים מהנורמה.
- גורמים סביבתיים- הדיכאון עלול להופיע בעקבות היסטוריה אישית של גורמי לחץ מרובים במהלך החיים, כמו במקרים של התאבדות בקרב חיילים בצבא, אשר פנו למעשה זה בשל לחץ וסטרס מהמסגרת הצבאית ובשל אובדן האישיות העצמית.
אבחון דיכאון מג'ורי
כדי שאדם יאובחן כסובל מדיכאון מג'ורי, חייבים להופיע אצלו חמישה סימפטומים או יותר במהלך שבועיים רצופים (ברוב שעות היום וכמעט בכל יום), כשלפחות אחד מהם יהיה חוסר הנאה ועניין, או מצב רוח ירוד.
- מצב רוח מדוכא
- אובדן/העלה לא מכוונים במשקל
- תיאבון מוגבראו מופחת
- חוסר אנרגיה או עייפות כרונית
- חוסר הנאה ועניין, ברוב הפעילויות
- אובדןאו עודף שעות שינה
- חוסר יכולת להתרכז או לחשוב באופן בהיר
- חוסר ערך או תחושת אשמה
- תנועתיות יתר או איטיות
- מחשבות הולכות וחוזרות על מוות והתאבדות, ואף ניסיונות להתאבד
אבחון דיכאון מג'ורי יכול להיות רק על ידי איש מקצוע, והוא ינתן במידה והסימפטומים גורמים לפגיעה תפקודית או למצוקה, אך אינם נגרמים כתוצאה מאבל, משימוש בחומרים (תרופות וסמים) או ממצב רפואי. האבחון ינתן רק לאחר שנמצא באופן ודאי, כי אין תסמינים מאניים מקבילים להם.
שכיחות באוכלוסייה
דיכאון מג'ורי הוא ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר במדינות המערב. 15% מהאוכלוסייה סובלים ממנו, כשנשים סובלות פי 2 יותר מגברים. לדיכאון המג'ורי אין השפעה של מצב משפחתי, גיל או מעמד סוציואקונומי, אולם הוא נפוץ יותר באזורים כפריים ובקרב מי שלא מקבלים תמיכה מקרוביהם.
טיפול בדיכאון מג'ורי
הטיפולים יכולים להקל במשהו על הסימפטומים ועל המצוקה לסובלים מהדיכאון, למרות שישנה תחושה של חוסר אונים. במקרים קשים של דיכאון מומלץ לשלב יחד כמה סוגי טיפולים כדי לתת הקלה מהמצוקה וכדי להקנות מיומנויות של התמודדויות. במקרים פשוטים יותר אפשר לבחור בין טיפול פסיכותרפי לטיפול תרופתי.
- טיפול פסיכותרפיה– מתמקד בהבנת גורמי הדיכאון, בייעול תהליכים התנהגותיים וקוגניטיביים, ובשיפור מיומנויות חברתיות.
- אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי– מתאים במקרים בהם הדיכאון הוא אקוטי וכולל אלמנטים פסיכוטיים או נטייה אובדנית. הטיפול מעניק מסגרת מכילה ומוגנת למקרים אלה.
- טיפול בין אישי– הטיפול מתמקד בהקניית מיומנויות בינאישיות שונות, מתוך חשיבה ששיפור היכולות האלה ישפר את הסימפטומים הדיכאוניים באופן משמעותי.
- טיפול תרופתי- נטילת תרופות נוגדי דיכאון מקבוצת ה- SSRI שמעלות את רמות הנוראפינפרין והסרוטונין בדם.
- ECT- טיפול בחשמל במידה והטיפול התרופתי אינו עוזר.
עצב הוא חלק טבעי מהחוויה האנושית. אנשים עשויים לחוש עצב או דיכאון כשאדם אהוב נפטר או כשהם מתמודדים עם אתגרי חיים כגון גירושין או מחלה קשה.
יחד עם זאת, רגשות אלו הם בדרך כלל קצרי מועד. אך כשאדם חווה רגשות מתמשכים ואינטנסיביים של עצב לפרקי זמן ממושכים, מדובר בהפרעת דיכאון מג'ורי (MDD).
זהו גם דיכאון קליני, מצב רפואי משמעותי המשפיע על תחומים רבים של החיים, כולל מצב הרוח, ההתנהגות ותפקודים גופניים שונים, כגון תיאבון ושינה. אנשים עם דיכאון מג'ורי מאבדים עניין בפעילויות שבעבר גרמו להם להנאה, ומתקשים בביצוע פעולות היומיום.
הם עשויים אף לחוש כאילו החיים אינם ראויים שיחיו אותם. רוב האנשים הסובלים מדיכאון מג'ורי אינם פונים לקבלת טיפול, אך ההפרעה ניתנת היטב לטיפול. תרופות, פסיכותרפיה ושיטות אחרות מסייעות ביעילות ומסייעות להתמודד עם התסמינים.
הגורמים – הגורם המדויק אינו ידוע, אך קיימים מספר גורמים המגבירים את הסיכון לפתח את המצב. שילוב גנים ומתח משפיעים על כימיה במוח ומפחיתים את היכולת לשמור על מצב רוח יציב. שינויים במאזן ההורמונים תורמים אף הם להתפתחות דיכאון מג'ורי.
הגורמים העשויים לפתח את המחלה הם צריכה מוגזמת של אלכוהול או סמים; מצבים רפואיים כגון סרטן או היפותירואידיזם, סוגי תרופות מסוימות, כולל סטרואידים.
תסמיני דיכאון מג'ורי
אבחון דיכאון זה נקבע כשהמטופל עומד בקריטריוני התסמינים המפורטים במדריך האבחון והסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM). מדריך זה מסייע לרופא לאבחן בעיות נפשיות, והמטופל צריך לחוות חמש או יותר מהתסמינים לפחות אחת ליום למשך תקופה של למעלה משבועיים. תסמיני דיכאון מג'ורי כוללים:
- תחושת עצב או עצבנות רוב שעות היום, כמעט מידי יום.
- הפחתת העניין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה.
- אובדן משקל פתאומי, עלייה במשקל או שינויים בתיאבון.
- קשיי שינה או רצון לישון יותר מהרגיל.
- תחושות חוסר מנוחה.
- תחושות יוצאות דופן של עייפות וחוסר אנרגיה.
- תחושת חוסר ערך או אשמה אודות היבטים שבעבר לא גרמו לתחושות אלו.
- קשיי ריכוז, חשיבה או קבלת החלטות.
- חשיבה על פגיעה עצמית או התאבדות.
אלו הם תסמינים מדאיגים בהחלט, אך טיפולים מוצלחים זמינים לאנשים עם דיכאון מג'ורי.
אבחון. הרופא או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש מאבחנים את הדיכאון בהתבסס על התסמינים, הרגשות ודפוסי ההתנהגות. הם שואלים שאלות מסוימות או מבצעים ראיון המסייע טוב יותר לקביעת המחלה.
טיפול בדיכאון מג'ורי
דיכאון מטופל בעזרת תרופות ופסיכותרפיה. מספר שינויים בסגנון החיים מסייעים אף הם להקלת התסמינים. אנשים הסובלים מדיכאון מג'ורי חמור, או החווים מחשבות של פגיעה עצמית מאושפזים בבית החולים במהלך הטיפול עד לשיפור התסמינים.
טיפול תרופתי
הטיפול מתחיל בדרך כלל באמצעות מרשם תרופות נוגדות דיכאון. התרופה הנפוצה ביותר היא מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI). תרופה זו מסייעת לעיכוב התמוטטות הסרוטונין במוח, חומר כימי האחראי על מצב הרוח.
התרופה משפרת את מצב הרוח ומייצרת דפוסי שינה בריאים. תרופות ידועות מקבוצת SSRIs כוללות תרופות כגון פרוזאק או רסיטל, הכרוכות בפחות תופעות לוואי. תרופות נוגדות דיכאון שאינן טיפוסיות הן תרופות טריציקליות הנקבעות כשתרופות אחרות אינן מסייעות. הן כרוכות בתופעות לוואי, כולל עלייה במשקל וישנוניות.
פסיכותרפיה
שיטת טיפול בדיבור, או פסיכולוגיה. טיפול זה יעיל לאנשים הסובלים מדיכאון מג'ורי, וכולל פגישות קבועות עם מטפל, בהן מתקיימות שיחות אודות המצב הנפשי והפיזי ונושאים קשורים. פסיכותרפיה מסייעת להקלת הדיכאון בהשפעה על ההיבטים הבאים:
- הסתגלות למשבר או אירועי חיים מלחיצים אחרים.
- החלפת אמונות והתנהגויות שליליות עם חשיבה חיובית ובריאה.
- שיפור מיומנויות התקשורת.
- מציאת שיטות טובות יותר להתמודדות עם אתגרים ופתרון בעיות.
- הגברת הערך העצמי.
- השבת תחושת הסיפוק והשליטה בחיים.
רופא בתחום בריאות הנפש ימליץ אף על סוגי טיפולים אחרים כגון טיפול קבוצתי הפועל באופן זהה ומעניק למטופל את היכולת לחלוק את רגשותיו עם אנשים החווים תרחישים דומים, ויכולים לייעץ ולחלוק מניסיונם.