תסמיני הדיכאון

תסמיני הדיכאוןלכל אחד ואחד מאתנו ישנה את הדרך שבה הוא רואה את האדם הסובל מדיכאון. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכולנו סבלנו בתקופה זו או אחרת במהלך החיים מאפיזודות של עצבות, דכדוך ומצב רוח ירוד.

עם זאת, דיכאון היא הפרעה שיכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים, שחלקם לא מוכרים לציבור הרחב. מאחר ומדובר בהפרעה פסיכיאטרית, האבחון של הדיכאון מבוסס על ההסתמנות הקלינית, המוגדרת על ידי מספר קריטריונים, בהתאם לתסמינים השכיחים ביותר.

במאמר שלפניכם נפרט אודות החשובים שבהם. שימו לב – על מנת לאבחן כי אדם סובל מדיכאון, אין צורך שיסבול מכל התסמינים במקביל, אך התסמינים שנזכיר במאמר שלפניכם הם התסמינים השכיחים ביותר.

דיכאוןמבחינה קלינית, דיכאון הוא אסופה של תסמינים אשר יחד מייצרים תמונה של מצב רוח מדוכדך, ירידה בעניין הקשור לפעילות והנאה, הערכה עצמית נמוכה, ותחושות קשות של עצבות.

לכך יכולות להתלוות תחושות ורגשות רבים, וכן תסמינים שונים החל מחוסר תאבון ועד הסתגרות. עם זאת, דיכאון הינה עדיין אחת התופעות הנחקרות ביותר ועם מעט מאוד הסברים מדעיים-בריאותיים חד-משמעיים.

מהו דיכאון

מבחינה רפואית, ניתן להתייחס לדיכאון כתוצאה ממחסור בוויטמינים או אי-איזון הורמונלי ביוכימי. זו הסיבה לכך שנטען לקשר בין רמת הדופמין והסרוטונין, או נוראדרנלין, במוח לבין דיכאון. עם זאת, עדיין אין הסברים ברורים וחד-משמעיים להיווצרות הדיכאון, או מהו בדיוק הקשר להורמונים אלו ואחרים, ולמעשה מעט מאוד ידוע לנו על התפקוד, הסיבות והטיפול הביולוגי במקרי דיכאון.

מבחינה נפשית, לעומת זאת, המונח דיכאון נמצא בספרות מזה זמן רב. בעבר, לא היה נחשב הדיכאון בפני עצמו להפרעה, אלא לממד מסוים של בחינת ההתנהלות הנפשית. כך למשל התפתח המושג הלועזי Depression, במובן של דיפרסיה (שפל, ירידת מפלסים), כמושג טכני המשמש לתיאור סיטואציה של אנרגיות נפשיות. כיום המושג רווח יותר בפני עצמו, והאסוציאציה אל אנרגיה נפשית כמעט ואינה נעשית, אך עדיין נותרו אותם רשמים של ירידה בתפקוד, ירידה באנרגיה באופן כללי, ירידה במוטיבציה, וכו'.

בעקבות השינוי בשימוש המונח דיכאון, כבר אין מתייחסים לדיכאון כאל מאפיין אלא כהפרעה בפני עצמה. באופן זה, הפך הדיכאון לקטגוריה אבחנתית הכוללת למעשה תסמינים רבים ומגוונים, כך שכמעט אצל כל מטופל הסובל מדיכאון נראה קבוצה אחרת של תסמינים פעילים, בתצורות ועוצמות שונות, לעיתים באופן קבוע וחוזר ולעיתים באופן נקודתי וחד-פעמי.

תסמיני דיכאון

ישנם תסמינים רבים אשר יכולים להופיע בדיכאון, ובהקשרים נפשיים וגופניים שונים. כך למשל –

  • ירידה במצב הרוח ותחושות דכדוך
  • פגיעה במוטיבציה וברצון לפעול
  • פגיעה ביכולת ההנאה עד אובדן הנאה וחשק מיני
  • נטייה להסתגרות והתנהגות נמנעת
  • הערכה עצמית ירודה עד לכדי זלזול
  • תחושות אשם כבדות ולא תמיד מוסברות
  • מחשבות אובדניות או נטייה אובדנית
  • מחשבות טורדניות סביב תחושת האשם
  • לעיתים מחשבות שווא שונות או הזיות
  • התנתקות מאנשים קרובים, משפחה וכדומה
  • ירידה או לחילופין עלייה מוגזמת בתיאבון ובאכילה
  • נדודי שינה וקשיי הירדמות או שנת יתר
  • כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות עיכול
  • נטייה לעצבנות, רגזנות, חוסר סבלנות
  • ועוד…

קשה לאמוד מה יהיו התסמינים בכל מקרה ומקרה, ולרוב ישנה התפתחות בתסמינים לאורך זמן. כך שבמקרה מסוים ייתכן ויהיו תחילה כאבים ומחושים פיזיים, ועם הזמן יתגלו עצבנות והתנהגות חסרת סבלנות, ולבסוף גם נטייה אובדנית.

חשוב לציין כי התסמינים השונים בפני עצמם אינם מעידים על מצב דיכאון, אלא רק בהקשרם למצב הרוח וההערכה העצמית. זאת אומרת, דיכאון הינה למעשה הפרעה אשר נתפסת ככזו על ידי המאבחן או המטופל, ולא בהכרח ניתן לזהותה על פי תסמין זה או אחר. ההקשר הינו חשוב לאבחנה, וכן התמונה הכללית.

סוגי דיכאון

ישנם סוגים שונים של דיכאון, אך לרוב נהוג להבדל בין דיכאון קליני (או דיכאון מז'ורי) לבין דיכאון קל אשר הינו נקודתי וחולף. אבחנה זו מחלקת למעשה את המטופלים לשניים, בין אלו אשר זקוקים לטיפול מתמשך וארוך טווח, לבין אלו אשר ייתכן ומדובר בעניין זמני, אשר אינן מתמשך על פני תקופה ארוכה. משך הזמן למעשה הינו הגורם העיקרי באבחנה, ולאחר מכן חומרת וחריפות התסמינים בהם מדובר.

חשוב לומר כי חלוקה זו לשני סוגי הדיכאון איננה המיטבית או המקיפה ביותר. כך למשל, נמצא כי ישנו סוג ספציפי של דיכאון אשר יש לו הקשר גנטי, ולכן גם טיפול גנטי ייעודי, אשר יכול להוביל להחלמה מהותית ממנו. משמע, ישנה תת-חלוקה לסוגי דיכאון, אשר הינה נרחבת יחסית. ברשימה זו ניתן לכלול –

  • דיסתימיה – הפרעה דיכאונית אשר פחותה בחומרתה מהדיכאון המז'ורי, ולרוב מדובר במשך זמן שעולה על שנתיים בהימשכות התסמינים.
  • דיכאון קטטוני – כאשר ישנן הפרעות פסיכומוטוריות ניכרות (אקולליה, קיפאון, פעילות יתרה, וכו').
  • דיכאון כרוני – למעשה דיכאון מז'ורי הנמשך מעל שנתיים.
  • דיכאון לאחר לידה – למעשה אפיזודה דיכאונית הקשורה באירוע הלידה עצמו, לרוב תתרחש ב-4 השבועות לאחר הלידה.
  • ועוד…

טיפול בדיכאון

ניתן לחלק את הטיפול בדיכאון למספר קטגוריות – טיפול רפואי-תרופתי, טיפול פסיכודינמי, ושיטות תרפיות וטיפולים אחרים.

  • טיפול רפואי-תרופתי – מבחינה תרופתית, הטיפול העיקרי יהיה בכדורים נוגדי דיכאון המתחלקים למספר סוגים – טריציקליים (הדור הישן), SSRI, SNRI, ו-MAO. כל סוג כדורים פועל באופן שונה ומשפיע על ההורמונים וספיגתם באופנים אחרים. לכל כדור ישנן תופעות לוואי שונות, ולרוב אין הם פשוטות. עם זאת, התרופות לכשעצמן אינן פותרות את בעיית הדיכאון, ולכן יש לשלב עמן טיפול פסיכולוגי או פסיכודינמי.

מעבר לתרופות, הרפואה מציעה גם טיפול בנזע חשמלי, אשר יעיל רק במקרים קיצונים של דיכאון קליני עמוק אשר התרופות אינן מועילות לו. טיפול זה מוצע רק במצבים קשים מאוד הכוללים חוסר אכילה ושתייה, בעיות שינה חמורות, וכדומה. הנזע החשמלי משפר את מצב הרוח של המטופל, מאחר והוא מוביל לסוג של התקף אפילפטי המעודד הפרשה של מוליכים עצביים רבים. עם זאת, הוא עלול להוביל לפגיעה זמנית בזיכרון, וכולל את הסיכונים הכרוכים בהרדמה כללית.

  • טיפול פסיכודינמי – בקטגוריה זו ניתן לכלול את הטיפולים הפסיכולוגיים למיניהם, הפועלים על הנפש תוך ניסיון לזהות את מקור הדיכאון, הסיבות הנפשיות לכך, תוך פיתוחם של כלים נפשיים להתמודדות בהצלחה עם הדיכאון וקשיים בחייו של המטופל. טיפול זה אינו פשוט, אורך זמן רב, ודורש שיתוף פעולה ונכונות מצדו של המטופל.
  • תרפיות וטיפולים אחרים – קיימות בשוק גם גישות אחרות אשר יכולות להקל על דיכאון, למשל אפילו עיסוק בספורט יכול להוביל לשיפור מסוים. אלקטרותרפיה הראתה יעילות מסוימת, טיפולים אלטרנטיביים כגון דיקור סיני או צמחי מרפא גם הם הראו שיפורים במטופלים מסוימים, וכן עיסוק באומנות ויצירה.

 

מצב רוח ירוד

מצב רוח ירוד או מצב רוח דיכאוני הוא כמובן התסמין המוכר ביותר של דיכאון. מאחר ולא ניתן למדוד את מצב הרוח באמצעים אמפיריים, מדובר בתסמין סובייקטיבי, כלומר תסמין שניתן ללמוד עליו רק מדיווח עצמי של המטופל. בדרך כלל אדם המצוי במצב רוח ירוד ידווח על כך שהוא מרגיש ריקנות גדולה ועצבות גדולה. כאשר באים לאבחן דיכאון, יש לתת את הדעת על כך שמצב הרוח הדיכאוני או הירוד מהווה שינוי ממצב הרוח השגרתי של האדם. כמו כן יש לבדוק האם האדם חש את הרגשות השליליים במשך רוב היום, כמעט כל יום במשך תקופה מסוימת (שבועיים לכל הפחות).

אובדן עניין

אדם הנמצא בדיכאון לרוב יאבד עניין בפעולות שבעבר עניינו אותו, בדגש על פעולות שבעבר הסבו לו הנאה. במצב דיכאוני לרוב נשמע את המטופל מדווח על כך שאין לו חשק לצאת מהבית, ששום דבר לא שווה את המאמץ שלו ושהוא לא מוצא טעם בלהשקיע אנרגיה בפעילויות כאלו ואחרות. בדרך כלל במצב זה האנשים בסביבתו הקרובה של המטופל יעידו על כך שלא ניתן לפתות את המטופל לצאת מהבית, גם בשביל פעילויות שבעבר היה שמח לקחת בהן חלק.

שינויים ברמת התיאבון ושינויים במשקל

אמנם רבים מאמינים כי אובדן התיאבון מהווה חלק אינטגרלי מהדיכאון, אך לא כך הם פני הדברים. למעשה ישנם אנשים רבים הסובלים מדיכאון, שרמת התיאבון שלהם רק עולה במהלך האפיזודה הדיכאונית. ישנה אף צורה ספציפית של דיכאון, הנקראת דיכאון אטיפי, המאופיינת בעלייה משמעותית במשקל תוך פרק זמן קצר ועלייה משמעותית במפלס התיאבון.

שינויים בדפוסי השינה

בדיוק כמו בכל מה שקשור לתיאבון של המטופלים, גם את ההשפעה של הדיכאון על דפוסי השינה לא ניתן לצפות או לחזות מראש. ישנם מטופלים הסובלים מדיכאון, שיבלו את רוב שעות היממה במיטה, פשוט משום שלא ירצו לעשות שום דבר אחר, אך לא כולם ישנו במשך רוב הזמן. בעוד שישנם כאלו שישנו במשך זמן רב יותר מהרגיל, אחרים יסבלו מנדודי שינה חמורים. כמו כן בסובלים מדיכאון שכיח מאוד לראות יקיצות מרובות במהלך הלילה. בדרך כלל ללא קשר לדפוסי השינה, הסובלים מדיכאון מדווחים על עייפות משמעותית במשך רוב שעות היום.

איטיות פסיכומוטורית

הכוונה היא לביצוע פעולות באיטיות ולתנועות גוף איטיות מהרגיל. לא אחת יש לאשר את הדיווח העצמי בעזרת דיווחים של בני משפחתו או חבריו של המטופל, שכן אדם הסובל מדיכאון יכול להפגין שיקול דעת ליקוי בנוגע לנושא זה.

פגיעה ביכולת הריכוז

בקרב הלוקים בדיכאון קיימת שכיחות גבוהה יחסית של ירידה ביכולת הריכוז, המובילה לקושי לקבל החלטות רציונליות וקושי לחשוב בהיגיון באופן כללי. ככל הנראה הגורם המרכזי לפגיעה ביכולת החשיבה הרציונלית הוא העיסוק המוגבר במחשבות הדיכאוניות והשליליות.

תחושות שליליות ביחס לעצמי

אדם הלוקה בדיכאון, בדרך כלל ירגיש תחושות שליליות מאוד ביחס לעצמו. בין היתר ידווחו הלוקים בדיכאון על כך שהם מרגישים חסרי ערך, לא נאהבים, לא שווים פרוטה, חסרי תועלת וכיו"ב. חשוב מאוד לציין כי לרוב אין כל קשר בין המחשבות השליליות למציאות בשטח. לא אחת למעשה ניתן לראות אנשים הזוכים להערכה מצד החברה שעדיין מרגישים חסרי ערך.

מחשבות חוזרות ודיבורים על מוות

מחשבות על מוות שכיחות מאוד בקרב מטופלים הלוקים בדיכאון. המחשבות יכולות להיות מאוד כלליות, כמו לדוגמה "אף אדם לא ירגיש בחסרוני כשאמות" או "מה אני בעצם שווה בעולם הזה", אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר על מחשבות ספציפיות יותר הקשורות לתכנון של מעשה אובדני. זהו המקום אולי להזכיר כי דיכאון היא אחת מההפרעות הפסיכיאטריות המסוכנות ביותר שישנן, כיוון שהיא מעמידה את הלוקים בה בסיכון למוות וכן את הסובבים אותם, שכן לא אחת ההתאבדות כרוכה בנטילת חיים של בני אדם אחרים.

תסמינים של דיכאוןהתסמינים של הדיכאון הם האמצעי בעזרתו מאבחנים את ההפרעה הפסיכיאטרית השכיחה הזו. על מנת לאבחן את הדיכאון יש להבחין בקיום של שבועיים לכל הפחות של חלק מהתסמינים או רוב התסמינים שבאים לידי ביטוי בארבעה מישורים מרכזיים להלן:

  • המישור הפיזיולוגי.
  • המישור הרגשי.
  • המישור הקוגניטיבי.
  • המישור הנוירולוגי.

במאמר שלפניכם נפרט אודות התסמינים השכיחים ביותר של הדיכאון, תוך חלוקה למישורים השונים. מעבר לכך שהתסמינים מאפשרים לאבחן את ההפרעה, הרי שעל ידי בחינת התסמינים השונים ניתן לבחור בטיפול המתאים ביותר למטופל ולהחליט באילו אספקטים יש לטפל בדחיפות גבוהה יותר.

המישור הפיזיולוגי

למרות שהדיכאון היא הפרעה פסיכיאטרית, הרי שהיא בהחלט יכולה לבוא לידי ביטוי גם במישור הפיזיולוגי וזאת מכיוון שהנפש והגוף מנהלים אינטראקציה בלתי פוסקת.

כך למשל למרות שרבים לא מודעים לכך, הדיכאון בהחלט יכול להוביל לבעיות ראייה, לחוסר יכולת להימצא במקומות רועשים מדי ולרתיעה ממגע פיזי עם הזולת.

הדיכאון יכול גם לבוא לידי ביטוי במישור הפיזיולוגי בהפרעות במערכת העיכול. כך למשל הסובלים מדיכאון מדווחים בשכיחות גבוהה מאוד על עצירות או שלשול. תסמינים פיזיולוגיים נוספים יכולים להיות למשל חולשה מוגברת, תשישות ועייפות כרונית.

הדיכאון גם עלול לגרום למגוון רחב ביותר של בעיות שינה, החל מחוסר יכולת לקום מהמיטה בבוקר, דרך חוסר יכולת להירדם בקלות וכלה ביקיצה מוקדמת מאוד.

על קצה המזלג נציין כי הדיכאון יכול לגרום לצריכת מזון מוגברת אך יכול גם לגרום להימנעות מאכילה ולפיכך גם משקל הגוף של הסובלים מדיכאון יכול לעלות או לרדת בהתאם לתסמינים שמופיעים בכל מטופל ומטופל.

המישור הרגשי

המישור הרגשי הוא ככל הנראה המישור המושפע באופן המשמעותי יותר מהדיכאון. בין היתר הלוקים בדיכאון נוטים לסבול מתחושה של ריקנות, אפאתיה וחוסר משמעות, מתחושה מתמשכת ונוכחת של חוסר תקווה, ייאוש וחוסר אונים וכן נוטים לבקר את עצמם ואף לחוש שנאה עצמית.

אחד התסמינים הרגשיים השכיחים ביותר של הדיכאון בא לידי ביטוי באיבוד העניין בתחומי חיים שונים שבעבר הסבו הנאה רבה כמו למשל תחביבים או מפגשים חברתיים.

בקרב הלוקים בדיכאון ניתן לראות בשכיחות גבוהה חילופים פתאומיים וקיצוניים של מצבי רוח, ירידה משמעותית בשמחת החיים ובאנרגטיות, התפרצויות של זעם או בכי, תחושת מועקה גדולה וכבדה, ירידה בחשק לקיים יחסי מין, נטייה לנתק קשרים ולהתבודד מבחינה חברתית ועוד.

המישור הקוגניטיבי

הלוקים בדיכאון נוטים בדרך כלל להתקשות בהבנה של תופעות בהקשר הרחב שלהן ולהתמקד בפרשנות מאוד צרה ופסימית. בנוסף לכך, ניתן לראות בלוקים בדיכאון נטייה לראות את העולם ואת העתיד דרך משקפיים שחורים, לייחס כישלונות לחובת העצמי, לשפוט את המציאות באופן לקוי ועוד.

מעבר לכל זה, התסמינים הקוגניטיביים של הדיכאון כוללים ירידה בזיכרון וירידה ביכולת הריכוז, הססנות רבה בקבלת החלטות, דימוי עצמי נמוך ונטייה למחשבות אובדניות. כל אלו מובילים לקושי לחשוב לטווח הארוך ולקושי בהערכה של השלכות.

המישור הנוירולוגי

עד כה עסקנו בתסמינים שרובם מוכרים לציבור הרחב, אך רבים לא מודעים לכך שישנם גם תסמינים אותם ניתן לראות רק באמצעות ציוד הדמיה רפואי מתקדם.

כך לדוגמה נמצא במחקרים כי בקרב הלוקים בדיכאון ניתן לראות תת פעילות של ה- Medial Temporal Lobe) MTL) במוח, פעילות יתר של ה- Medial prefrontal cortex במוח, הגדלה של האמיגדלה, צמצום וירידה בנפח של ההיפוקמפוס ועוד.

באופן כללי, נראה כי הפעילות המוחית של הסובלים מדיכאון בזמן מנוחה שונה מאוד מהפעילות המוחית במנוחה של נבדקים שלא סובלים מההפרעה.

קראו עוד:

דיכאון חורף

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום