דיכאון הוא מצב נפשי כואב, קשה, ופוגע בהסתגלות היומיומית של האדם. אנשים שסובלים מדיכאון מרגישים, קודם כל, עצבות גדולה מאוד או דיספוריה (דיספוריה היא עצבות מלווה בעצבנות או רגזנות).
הם לא רואים שום תקווה בחיים, מחשבותיהם שליליות רב הזמן. הם לא שואבים הנאה כמעט משום דבר, גם דברים שבעבר הסבו להם הנאה מרובה. בעיקר יש המנעות ממגעים חברתיים, שנחווים כחסרי טעם וערך.
סימפטומים של דיכאון כוללים גם פגיעה בשינה (עודף שינה, או חוסר יכולת להרדם, או יקיצות מרובות במהלך הלילה), ופגיעה בדפוסי אכילה (חוסר תיאבון, המנעות מאכילה, או אכילת יתר כהתנהגות של "פיצוי"). המחשבות השליליות כוללות מחשבות שליליות על העצמי, ירידה כללית בערך העצמי, וכן מחשבות חוזרות על מוות ואפילו מחשבות וניסיונות אובדניים.
המדריכים הפסיכיאטרים מתייחסים באופן דומה לכל תמונה של דיכאון ("אפיזודה מג'ורית"), אך קיימת הפרדה, יותר בשדה הפסיכולוגי- הקליני, של סוגים שונים של דיכאון. אחד הסוגים הנפוצים ביותר של דיכאון הוא הדיכאון התגובתי (או באנגלית- Reactivate depression).
דיכאון תגובתי הוא דיכאון שפורץ כתגובה לאירוע חיים כלשהו (לכן הוא לעיתים נקרא גם "משבר חיים", או מאובחן פסיכיאטרית כהפרעת הסתגלות עם מאפיינים דיכאוניים).
מאפיינים של דיכאון תגובתי
מלבד המאפיינים הכללים של אפיזודה דיכאונית, כפי שתואר לעיל, ישנם מספר מאפיינים נפוצים בדיכאון מהסוג התגובתי. עם זאת, חשוב לציין כי לא תמיד המאפיינים הללו קיימים, גם כשהגורם לדיכאון הוא תגובתי.
דיכאון תגובתי מופיע בפרק זמן שבין שלושה לשישה חודשים לאחר האירוע המדובר. כאשר מדובר במוות של אדם קרוב, לא תמיד מאבחנים דיכאון בטווח של פחות משנה מהפטירה (נחשב לאבל נורמאלי, עד דרגה מסויימת. כאשר הדיכאון חריף, ניתן לאבחן גם בתקופת האבל). דיכאון תגובתי מאופיין בדרך כלל בקו-מוריבדיות גובהה עם הפרעות חרדה, או סימפטומים חרדתיים, ובדרך כלל אין מאפיינים פסיכוטיים בכלל.
מה עלול לגרום לדיכאון תגובתי?
מגוון רחב של אירועים יכולים להיות הטריגר להופעתו של דיכאון תגובתי. קל ביותר למנות את האירועים השליליים- מוות של קרוב, גירושין, פרידה, פיטורין, כישלון בלימודים או בעבודה וכדומה.
עם זאת, חשוב לדעת כי גם אירועי חיים חיוביים עלולים להוביל לקשיי הסתגלות ולדיכאון תגובתי. חתונה למשל, היא אירוע חיים חיובי שהתגובות השליליות אליו נפוצות, משום שהוא אירוע מלחיץ ומשמעותי ביותר בחיים. גם לידת תינוק עלולה לגרום לדיכאון (דיכאון אחרי לידה אצל האם, ודיכאון תגובתי אצל בן הזוג). עזיבת ילדים בוגרים את הבית ופרישה לגימלאות הם שני גורמים נפוצים גם הם.
דרכי טיפול
כיצד, אם כן, ניתן להתמודד עם דיכאון שמקורו באירוע עצוב או משמח, אך משמעותי, ושלא ניתן לשנותו או לבטלו?
הטיפול בדיכאון עשוי לכלול שלושה כיוונים מקבילים. כל אדם יכול לבחור לעצמו, או בהתעייצעות מקצועית, כיצד לשלב בין שלושת הכיוונים הללו, באילו מינונים, וכיצד לעשות זאת.
הכיוון הראשון הוא הכיוון הפסיכיאטרי. כאמור, דיכאון תגובתי הוא קודם כל דיכאון, ויש לטפל בו כפי שמטפלים באפיזודה דיכאונית. הטיפול הפסיכיאטרי כולל תרופות אנטי דיכאוניות. לתרופות לוקח בין 4-6 שבועות עד שהן מגיעות לשיא השפעתן, ולעיתים יש צורך לנסות מספר תרופות במספר מינונים עד שמגיעים לתוצאה הטובה ביותר.
הכיוון השני הוא הכיוון הטיפולי המקצועי. פניה לאיש מקצוע, פסיכולוג או פסיכותרפיסט, יכולה להועיל מאוד בהתמודדות עם נסיבות החיים החדשות לאחר האירוע המשברי, התמודדות עם הדרישות היומיומיות כמו גם עם הרגשות העולים סביב האירוע.
הכיוון השלישי הוא התמיכה הסביבתית והחברתית. ככל שאדם מוקף יותר באנשים אכפתיים, אמפתיים ואוהבים, שיכולים ללוות אותו בתקופה הקשה, להקשיב, להבין ולתמוך- כך הסיכויים לצאת מהמשבר ומהדיכאון עולים.
דיכאון הוא אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות, ומופיע בשלב מסוים בחייהם של כ- 10% מהאוכלוסיה. למרות שרבים מאיתנו נוטים לייחס את המושג דיכאון לתחושות של עצב ודכדוך, חשוב להבדיל בין אלה לבין דיכאון קליני, שהסובל ממנו מתאפיין אמנם בתחושת עצב אך גם בתחושה עמוקה וקשה של ריקנות: אובדן העניין בחיים, אובדן היכולת להנות, תחושות של חוסר טעם לחיים וחוסר ערך עצמי.
הדיכאון הוא ממושך ואינו תלוי בגורם חיצוני. הדיכאון גם אינו רק ייאוש מהעולם אלא גם ייאוש מעצמנו. האדם הדכאוני מאשים את עצמו במצבו וחש אין אונים וחוסר יכולת להתמודד.
הדיכאון נחלק לפי רמות, בין דיכאון קל לדיכאון כבד וממושך, כאשר הסימפטומים דומים בכל רמות הדיכאון, אך השוני הוא בחומרת ההפרעה. אם בעבר הדיכאון יוחס בעיקר להפרעות בילדות, כיום ברור כי יש גם מקור פיזיולוגי וגנטי משמעותי: שינויים כימיים בהולכה העצבית קשורים בדיכאון, כמו גם המטען הגנטי.
ישנו גם קשר הדוק בין מחלות גופניות לבין דיכאון נפשי. ועדיין, מצוקה משמעותית בילדות, נסיבות חיים קשות וארועים טראומטיים בחיים הבוגרים מגבירים את הסיכון לדיכאון. כמו כן, מחלות נוירופסיכיאטריות כמו תסמונת טורט הן גם בין הסיבות לדיכאון.
ישנם מגוון טיפולים המיועדים להפרעות דיכאון: טיפולים פסיכיאטרים, טיפולים פסיכולוגים ועוד. טיפולים אלה מסייעים בדרך כלל להתמודד עם הפרעת הדיכאון, זאת לעומת "דיכאון עמיד", העמיד בפני טיפולים אלה ורק טיפול אגרסיבי משולב מסייע לטפל בו.
דיכאון נפוץ יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, ונשים יכולות לסבול מדיכאון קדם וסתי, דיכאון לאחר לידה או דיכאון בתקופת החגים.
סימפטומים דכאוניים
דיכאון קליני הוא דיכאון שפוגע בתפקוד היומיומי. בין הסימפטומים האופייניים לדיכאון:
- סימפטומים פסיכולוגים – תחושת ייאוש, עצבות, האשמה עצמית, חוסר אונים, ירידה בבטחון העצמי.
- סימפטומים התנהגותיים – התבודדות- התרחקות גם מהאנשים הכי קרובים, ויתור על פעילויות מהנות ותחביבים.
- סימפטומים פיזיולוגים – הפרעות שינה, שינויים בתיאבון, אי שקט מוטורי, עייפות כרונית ( שהינם תסמינים גם של דיכאון אטיפי)
- סימפטומים קוגנטיביים – ירידה ביכולת הריכוז והחשיבה, חשיבה פסימית, מחשבות על מוות וקושי לקבל החלטות.
טיפול בדיכאון
בגלל עוצמתו של הדיכאון ותחושות הייאוש וחוסר האונים שנלוות לו, כמעט שלא ניתן "להתגבר" על דיכאון לבד. אדם שמצוי בתקופה דכאונית סובל סבל רב, אך הוא יתקשה לפנות לעזרה. חשוב להבין שבתקופה הדכאונית צורת המחשבה של האדם מעוותת, כיוון שהוא רואה את העולם כצבוע בשחור ולכן מתקשה לתת מבטחו בטיפול. אבל העובדות מוכיחות כי הטיפול בדיכאון מצליח במרבית המקרים להביא לשיפור משמעותי ולכן חשוב לעודד אדם שסובל מההפרעה לפנות לטיפול באופן מיידי.
הפסיכולוגיה עסקה בטיפול בדיכאון מאז שחר ימיה והטיפול הפסיכולוגי- הן הטיפול הפסיכודינמי והן הטיפול הקוגנטיבי- התנהגותי- נחשב ליעיל מאוד בטיפול בדיכאון. גם התרופות החדשות לטיפול בדיכאון, שאינן כוללות תופעות לוואי קשות כמו אלה של התרופות מהדור הקודם, הפכו את הטיפול בדיכאון יעיל לעין ערוך.
פעמים רבות הטיפול כולל קודם כל טיפול תרופתי (פרוזק, ציפרלקס) לייצוב מצב הרוח, בעיקר אם יש חשש להתאבדות, ולאחר מכן שילוב של טיפול פסיכולוגי. שילוב זה נחשב ליעיל ביותר בטיפול בדיכאון. במקרים של דיכאון קל נוטים לרוב לוותר על הטיפול התרופתי ולהתמקד בטיפול פסיכולוג.
- טיפול באמצעות היפנוזה – היפנוזה מטפלת בפוביות ובהפרעות דיכאון. לעיתים, היפנוזה מצליחה לפצח את הבעיה הגורמת להפרעות הדיכאון ממנה סובל המטופל.
- טיפול פסיכודינמי – טיפול ארוך טווח המבוסס על שיחות ובו המטפל מסייע למטופל להבין את מקור הדיכאון שלו על בסיס היחסים המוקדמים עם ההורים ודפוסי היחסים בהמשך החיים.
- טיפול קוגנטיבי – התנהגותי (CBT)- טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר טווח המתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים והתנהגות בהווה.
- טיפול חשמלי (ECT) – הטיפול בנזמי חשמל סובל מסטיגמות רבות, אך הוא נחשב יעיל מאוד בטיפול בדיכאון קשה, במקרה שהתרופות לא הועילו. הטיפול נעשה בהרדמה ואינו כרוך בכאב, אך חסרונו הוא בכך שהטיפול מביא לאובדן זכרון זמני, שלרוב חוזר כעבור מספר שבועות.
- גירוי מוחי עמוק – גירוי מוחי עמוק הוא טיפל חדשני, הנעשה באמצעות קסדת אלקטרודות, השולחת גירויים מגנטיים לאזורים שונים במוח ומסייעת למגוון בעיות נפשיות, דיכאון ועוד.
