הכנסת אחות סיעודית

הכנסת אחות סיעודיתאנשים חולים, בעיקר קשישים, אך גם צעירים החולים במחלות קשות, עשויים להפוך, לעיתים תוך תקופה קצרה, מאנשים מתפקדים, פעילים ודעתנים, לחולים סיעודיים הדורשים טיפול והשגחה מסביב לשעון.

חולה סיעודי מוגדר כחולה אשר בעקבות מחלתו אינו יכול לדאוג לצרכיו הבסיסיים. מלבד יכולת העבודה והפרנסה, מאבדים חולים סיעודיים את היכולת לטפל בעצמם.

המצב לעיתים מדרדר עד לכדי חוסר יכולת להכין אוכל, אכילה עצמאית, שמירה על היגיינה ועשיית צרכים. החולים זקוקים למישהו צמוד שידאג לארוחותיהם ולניקיונם, ושיאפשר להם לעשות את צורכיהם (בסיר או בחיתול).

אנשים רבים מביעים תקווה, שאם יגיעו בעתיד למצב סיעודי, בני משפחתם יטפלו בהם ויסעדו אותם. בדרך כלל בני המשפחה מתמודדים  עם חולה סיעודי בקרבם, מתגייסים למטרה זו.

אך לא תמיד יכולה המשפחה לספק לחולה את כל צרכיו במשך כל היום. אנשים צריכים לצאת לעבודה, לטפל במשפחותיהם המצומצמות ועוד. לכן מקובל מאוד, ואף המדינה עוזרת במימון האפשרות, של הכנסת אחות או אח סיעודיים לבית, על מנת שיעזור למשפחה בטיפול בחולה.

היתרונות בהכנסת עובד סיעודי לבית

היתרונות בהכנסת עובד סיעודי לבית ברורים: זה חוסך מהחולה את הצורך להתאשפז בבית חולים או במחלקה סיעודית, ומאפשר לו להישאר במקום המוכר (והאהוב) גם בתקופת מחלתו או בימיו האחרונים.

בנוסף, הרבה מהעול הפיזי נחסך מבני המשפחה, הדרך הזו להתמודד עם הורה מזדקן מאפשרת להם גם יותר חופש והמשך ניהול נורמאלי של חייהם, וגם מתן יותר תשומת לב לנפשו וצרכיו הלא-פיזיים של החולה.

יחד עם זאת, הכנסת עובד סיעודי הביתה היא החלטה לא פשוטה- למעשה אנחנו צריכים להתמודד עם להכניס לביתנו גוף זר, לא מוכר, שהולך להיות חלק משמעותי בחייו של החולה ושל שאר בני הבית.

נקודות חשובות להתמודדות

  • ראשית,חשוב מאוד לבחור כראוי את העובד הסיעודי שהולך להיכנס הביתה. מעבר לשאלות ברורות של מקצועיות והכשרה, חשוב ללבן עם העובד סוגיות משמעותיות של ציפיות ודרישות.
    כדאי לחשוב מה יהיה נח יותר לחולה ולמשפחתו- עובד או עובדת? האם חשובה השפה? האם יש כישורים משמעותיים נדרשים? אי אפשר לשלוט בכימיה שתתקיים או לא תתקיים בין העובד לבין החולה, אך אם מתגלה שאין כזו- כדאי לשקול החלפת מטפל.
  • הכנה: בנוסף להכנת הבית לקראת כניסתו של דייר חדש (פינוי חדר או פינה בעבור העובד), חשוב להכין את החולה, שלעיתים אינו מבין עד הסוף את המצב, לקראת בואו של מטפל חדש.
  • יצירת דפוסי תקשורת מקובלים: כדאי לתרגל את הדרך בה נאמרים דברים בין המעסיקים לבין העובד. מי במשפחה מהווה איש קשר לקשייו של המטפל? ומי מדבר עם המטפל ונותן לו הוראות או בקשות?
    כדאי לקיים שיחות קבועות עם המטפל על מנת לאפשר הצפת קשיים ובעיות ברגע שהם מתעוררים, ללא שנצברו מטענים מיותרים בין הצדדים.
  • שמירה על שביעות רצון העובד: כאשר העובד נמצא בתוך הבית, כדאי שיהיו יחסי עובד- מעביד מצוינים. ראוי לאפשר לעובד מידה מסוימת של חיים פרטיים ומעשירים על מנת שלא יחוש דיכאון, ונוכחותו בבית תהיה נעימה ולא מטרידה.
  • נוכחות עובד סיעודי עשויה לעלות שאלות מצפוניות אצל בני המשפחה ("האם אני בסדר כי הבאתי מישהו זר שיטפל בהורים?") שאלות כאלה חייבות להיות מדוברות, וההחלטה להביא עובד סיעודי צריכה להתקבל לאחר שבני המשפחה הגיעו למסקנה שזהו הפתרון הנכון ביותר עבורם ועבור החולה.
סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום