הערכה פסיכולוגית היא תהליך המאפשר לאנשי המקצוע להעריך את המצב הנפשי והרגשי של הנבדק. ישנו מגוון רחב של כלים אבחוניים שבהם נעשה שימוש במסגרת ההערכה, כאשר מטרת ההערכה היא להעלות השערות בנוגע לתפקודו ואישיותו של הנבדק בתחומי חיים שונים לצורך התוויית הטיפול המתאים עבורו, לצורך התאמה של מסגרת תעסוקתית או חינוכית או לצורך מתן המלצות לדרכי פעולה נוספות.
ההערכה הפסיכולוגית היא בין תחומי המומחיות החשובים ביותר של אנשי המקצוע הפועלים בתחום, כאשר רוב הפסיכולוגים התעסוקתיים, ההתפתחותיים, החינוכיים והקליניים עוסקים בין היתר בתחום זה. אחד השימושים הנפוצים ביותר בהערכה פסיכולוגית, הוא הפניה של תלמידים לאבחון פסיכולוגי עקב קשיי למידה.
מה הן המטרות של ההערכה הפסיכולוגית?
להלן המטרות העיקריות של ההערכה הפסיכולוגית:
- לתאר את המצב הקוגניטיבי, הרגשי, האקדמי, החברתי, האישיותי, ההתנהגותי ואת אופן ההתפתחות של הנבדק.
- להבין בצורה טובה יותר ומעמיקה יותר בעיות פסיכולוגיות התנהגותיות או רגשיות של האדם ולהעלות השערות לגביהן.
- לפתח תכנית התערבות וטיפול מתאימה.
התוצאות של ההערכה יכולות להיות כלליות ולא בהכרח בכל המקרים תינתן אבחנה מדויקת. כמו כן, אם במסגרת התהליך עולה חשד לכך שישנו גורם או מצב כלשהו שיש בו כדי להשפיע לרעה על הנבדק, כל עוד הוא נמצא מחוץ לתחום הידע, ההכשרה והיכולות של המעריך, יהיה על הפסיכולוג להמליץ על המשך הערכה אצל איש המקצוע הרלוונטי כמו פסיכיאטר למשל.
מה הן השיטות ומה הם הכלים שנעשה בהם שימוש במסגרת ההערכה הפסיכולוגית?
ההערכה הפסיכולוגית מתבססת בראש ובראשונה על איסוף מידע בנוגע לאדם ויכולה לפיכך יכולה לכלול בין היתר סקירה של אבחונים או רישומים קודמים. על מנת שניתן יהיה לבחון את המצב הנוכחי, נערכת הערכה המבוססת על כלי הערכה ומבחנים שונים כשישנו מגוון רחב ביותר של כלי הערכה פסיכולוגיים.
להלן כמה מהכלים הנמצאים כיום בשימוש:
- מבחני אינטליגנציה – מבחני אינטליגנציה הם מבחנים שנועדו למדוד תפקודים קוגניטיביים מסוימים בנבדק לצורך ביצוע השוואה לנורמות בחברה בהתאם למצופה ממנו. במסגרת המבחנים השונים בודקים תפקודים שונים כמו ידע כללי, זיכרון, יכולת מילולית, טווח קשב, תפישה חזותית מרחבית, הבנה ועוד. בין היתר מדובר במבחן WPPSI המבוצע לילדים מתחת לגיל בית הספר, WISC-R95 המבוצע לילדים בגיל בית הספר ו- WAIS-R המבוצע למבוגרים.
- מבחני אישיות – מבחני האישיות נועדו לתאר רגשות, מחשבות ודפוסי התנהגות. נהוג לחלק את מבחני האישיות לשני סוגים עיקריים: מבחנים אובייקטיביים ומבחנים השלכתיים. מבחנים אובייקטיביים הם מבחנים המבוססים על הגבלת אפשרויות התגובה של הנבדק למשל באמצעות סימון תשובות מתוך סולם מדרגי או תשובות בסגנון נכון/לא נכון. התשובות שנותן הנבדק לשאלות מאפשרות לחשב ציונים שניתן בקלות להשוות לקבוצה נורמטיבית. מבחנים השלכתיים לעומת זאת מאפשרים לנבדק לענות בצורה חופשית ולרוב מבוססים על גירויים הנחשבים לעמומים מתוך הנחה שכך ניתן לחשוף דינמיקות נפשיות לא מודעות. מבחן רורשאך הוא דוגמה טובה למבחן אישיות השלכתי.
- מבחנים נוירופסיכולוגיים – מבחנים המורכבים ממטלות שתוכננו במטרה למדוד תפקודים פסיכולוגיים מסוימים הקשורים לנתיבים עצביים או מבנים מוחיים ספציפיים. מבחנים אלו מסייעים להעריך ליקוי או פגיעה שהתרחשו כתוצאה ממחלה או פציעה המשפיעה על תפקודים מוחיים וכן משמשים ככלי מחקרי.
- תצפיות וראיונות – תצפית וראיון קליניים מהווים מרכיבים חיוניים בהערכה הפסיכולוגית. במהלך ההערכה הפסיכולוג מתבונן במראה הכללי של הנבדק ובהתנהגות שלו ומנסה להעריך את מצב הרוח שלו, המצב הרגשי שלו, מידת ההבנה שלו, יכולת ההתמצאות שלו, יכולות הזיכרון שלו, סגנון התקשורת ואופי התקשורת שלו ועוד.
