הפרעה סכיזו-אפקטיבית היא מחלת נפש חמורה בעלת תכונות של מספר מצבים שונים, סכיזופרניה והפרעת מצב רוח רגשית, דיכאון או הפרעה דו קוטבית.
סכיזופרניה היא הפרעה במוח אשר מעוותת את הדרך בה אדם חושב, מתנהג, מביע רגשות, תופס את המציאות ומתייחס לאחרים. דיכאון הוא מחלה המתאפיינת בתחושות עצב, חוסר ערך, חוסר תקווה או בעיות ריכוז וזיכרון. הפרעה דו קוטבית מתאפיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח, וכוללת שיאים חמורים של מאניה ומורדות דרסטיים של דיכאון.
הפרעה סכיזו-אפקטיבית היא מחלה הנמשכת כל החיים ועלולה להשפיע על כל תחומי חיי היומיום, כולל עבודה, לימודים, קשרים חברתיים, משפחתיים ומערכות יחסים.
רוב האנשים הסובלים ממחלה זו חווים התקפים נשנים וחוזרים. אמנם לא קיימת תרופה המרפאת כליל הפרעה זו, אך לעיתים קרובות ניתן לשלוט בתסמינים בעזרת טיפול מתאים.
מהם התסמינים של הפרעה סכיזו-אפקטיבית?
אדם הסובל מהפרעה סכיזו-אפקטיבית חווה שינויים קשים במצב הרוח המתבטאים בתסמינים פסיכוטיים של סכיזופרניה, כגון הזיות, אשליות וחשיבה שאינה מאורגנת. תסמינים פסיכוטיים משפיעים על חוסר יכולת של האדם לקבוע מה אמיתי ומה קיים בדמיונו. תסמיני ההפרעה עלולים להשתנות במידה רבה מאדם אחד למשנהו ועשויים להיות קלים או חמורים. התסמינים כוללים:
- דיכאון
- מאניה
- התנהגות מוזרה או יוצא דופן
- תנועה איטית או חוסר תנועה
- חוסר רגש בדיבור ובהבעת פנים
- חוסר מוטיבציה.
מה גורם להפרעה סכיזו-אפקטיבית?
בעוד שהגורם המדויק להפרעה סכיזו-אפקטיבית אינו ידוע, חוקרים מאמינים כי ההפרעה קשורה לגורמים גנטיים, ביוכימיים וסביבתיים.
גנטיקה – נטייה לפתח הפרעה סכיזו-אפקטיבית עלולה להיות מועברת מהורים לילדים.
כימיה של המוח – אנשים בעלי הפרעות סכיזופרניה ומצב רוח עשויים לסבול מחוסר איזון של כימיקלים מסוימים במוח. כימיקלים אלו, אשר נקראים נוירוטרנסמיטורים, הם חומרים המסייעים לתאי עצב במוח לשלוח מסרים ביניהם. חוסר איזון בכימיקלים אלו עלול להפריע להעברת המסרים, ולגרום להופעת התסמינים.
גורמים סביבתיים – קיימות ראיות כי גורמים סביבתיים מסוימים, כגון זיהום ויראלי, חוסר כישורים חברתיים או מצבים מלחיצים ביותר, עלולים לעורר הפרעה סכיזו-אפקטיבית בקרב אנשים בעלי נטייה לפתח את ההפרעה.
שכיחות הפרעה סכיזו-אפקטיבית
הפרעה סכיזו-אפקטיבית מתחילה בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות או בבגרות המוקדמת. לרוב היא מופיעה בין הגילאים 16 ושלושים. נראה כי היא מתרחשת בתדירות מעט גבוהה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, ונדיר שהיא מופיעה בקרב ילדים.
תסמיני ההפרעה, הדומים לתסמינים של הפרעות אחרות, מקשים על יכולת הקביעה המדויקת לגבי שכיחות התופעה. יחד עם זאת, עולם הרפואה מאמין כי ההפרעה נפוצה פחות מאשר סכיזופרניה או הפרעה רגשית בלבד. האומדנים מראים כי אחד מכל מאתיים אנשים מפתח הפרעה סכיזו-אפקטיבית בזמן כלשהו במהלך חייו.
כיצד הפרעה סכיזו-אפקטיבית מאובחנת?
היות וההפרעה מורכבת ממחלות נפשיות נפרדות, לעיתים קרובות קשה לאבחנה. מספר אנשים עשויים להיות מאובחנים כסובלים מסכיזופרניה, בעוד שאחרים עשויים להיות מאובחנים בהפרעה במצב הרוח.
אם תסמיני ההפרעה קיימים בזמן הווה, הרופא יבצע היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה גופנית. למרות שלא קיימות בדיקות מעבדה לאבחן הפרעה סכיזו-אפקטיבית, הרופא עשוי לבצע בדיקות שונות, כגון בדיקות דם או צילומי רנטגן על מנת לשלול מחלה גופנית כגורם לתסמינים.
אם הרופא אינו מוצא כל סיבה פיסית לתסמינים, הוא עשוי להפנות את המטופל אל פסיכיאטר או פסיכולוג, אשר הוכשרו במיוחד לאבחן ולטפל במחלת נפש. פסיכיאטרים ופסיכולוגים מקיימים עם המטופל ראיון אשר תוכנן במיוחד על מנת לשמש כלי הערכה לאיתור הפרעה פסיכוטית.
אבחנה של הפרעה סכיזו-אפקטיבית מורכבת תהיה תלויה בעיקר בשכיחות ההתקפים, התקפי מאניה, דיכאון או שילוב של שניהם לצד תסמינים של סכיזופרניה. בנוסף, על מנת לאבחן את המחלה במדויק, על המטופל לסבול מתסמינים פסיכוטיים ללא תסמיני מצב רוח במשך שבועיים לפחות.
כיצד מטופלת הפרעה סכיזו-אפקטיבית?
טיפול בהפרעה סכיזו-אפקטיבית כרוך בדרך כלל בטיפול תרופתי על מנת לייצב את מצב הרוח ולטפל בתסמינים הפסיכוטיים. בנוסף, פסיכותרפיה עשויה לשפר מיומנויות אישיות וחברתיות ולסייע למטופל להתמודד ביעילות עם חיי היומיום.
ראו גם:
סכיזופרניה רזידואלית
