הריון נחשב לתקופה שנשים רבות מגדירות אותה כמאושרת ביותר בחייהן. עם זאת, עבור נשים אחרות הריון ואמהות מגדילים את הרגישות ללקות במצבים פסיכיאטריים כדוגמת דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה ופסיכוזות.
קיימת נטייה לאבחנת חסר של אותם מצבים ובעקבות זאת גם לטיפול חסר בהם מכיוון שהם לרוב מיוחסים לשינויים הורמונליים טבעיים שנובעים מההיריון ומכיוון שנוטים להיזהר מאד מלתת תרופות שעלולות להיות בעלות נזקים פוטנציאליים לעובר.
בהמשך יוצגו סוגים שונים של הפרעות נפשיות שעלולות לבוא לידי ביטוי במהלך ההיריון והאופן בו ניתן לטפל בהן.
דיכאון
במהלך ההיריון תסמינים של דיכאון כדוגמת שינויים בדפוסי השינה, התיאבון ורמת האנרגיה הם קשים לאבחנה אל מול ההתנסויות הרגילות של הריון.
כ-70% מהנשים מדווחות על תסמיני דיכאון מסוימים אולם רק כ-13%-17% מהנשים מאובחנות כסובלות מדיכאון במהלך ההיריון, נתון העולה ככל שההיריון מתקדם.
רוב המחקרים העלו ששיא הדיכאון הוא בשליש הראשון והשלישי של ההיריון עם שיפור מסוים במהלך השליש השני של ההיריון.
מספר משתנים נוטים לחזות את הדיכאון במהלך ההיריון. למשל, דיכאון לפני ההיריון, פיסת ההיריון כחוויה שלילית, חוסר תמיכה חברתית ואירועי חיים שליליים במהלך ההיריון.
למרות הזהירות שצריך לנקוט בה במתן טיפול תרופתי לדיכאון במהלך ההיריון, חשוב מאד לטפל באישה הסובלת מדיכאון בהיריון.
ההשלכות של אי טיפול בנשים שסובלות מדיכאון במהלך ההיריון הן הרסניות וכוללות תזונה לקויה, נטילת תרופות על ידי האישה ללא פיקוח, צריכת חומרים אסורים, מחשבות אובדניות ודיכאון שאחרי הלידה.
השלכה הרסנית נוספת היא ההשפעה הפסיכולוגית הבעייתית שיש לדיכאון על הרך הנולד. במחקר שבחן אמהות ותינוקות שרק נולדו, נמצא שדיכאון בזמן ההיריון מביא לתדירות נמוכה יותר של הבעות פנים חיוביות ולכן קשה לנחם את אותם תינוקות בזמן שהם בוכים.
שיטות לטיפול בדיכאון במהלך ההיריון הן אותן שיטות בהן משתמשים לטיפול בהיריון בכל שלב אחר בחיים.
פסיכותרפיה הוכרה כשיטה יעילה לטיפול בדיכאון ובמיוחד טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ופסיכותרפיה בינאישית.
חשובה גם התמיכה שמקבלת האישה בזמן ההיריון על מנת להתמודד עם דיכאון. טיפולים תרופתיים גם ניתנים לנשים בהיריון אולם, חשוב להבהיר את הסיכונים בעת נטילת תרופות מסוגים שונים.
הפרעות חרדה בזמן היריון
הפרעות חרדה בהריון נפוצות מאוד בקרב אימהות חדשות – יש כמובן הבחנה בין חרדות שקל לטפל בהן וחרדות שמצריכות טיפול מסיבי יותר.
הפרעת פאניקה– ההתפתחות של הפרעת פאניקה במהלך ההיריון היא מגוונת ומשתנה באופן תדיר והרבה נותר לא ידוע בעניין זה. בעוד שמחקרים רבים של נשים בהיריון דיווחו שקיימת ירידה מבחינת תסמיני הפאניקה במהלך ההיריון, מחקרים אחרים מצאו שאין ירידה כלל מבחינת התסמינים.
נשים מסוימות חוות הפרעת פאניקה בפעם הראשונה במהלך ההיריון וככל הנראה יש לתופעה זו קשר לבעיה בפעילות בלוטת התריס של אותן נשים.
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית – הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית מאופיינת על ידי מחשבות שאינן ניתנות לשליטה שהן חוזרות על עצמן ומביאות להתנהגויות טקסיות שגם הן חוזרות על עצמן. מספר מחקרים מראים שנשים פגיעות להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית בעיקר בשלבי ההיריון והשלבים שמיד לאחר הלידה.
שיטות לטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית במהלך היריון הן דומות לטיפול בהפרעה בלי קשר להיריון. שיטות יעילות הן טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול תרופתי.
סכיזופרניה
במהלך ההיריון לסכיזופרניה יש מתווה משתנה, כאשר חלק מהנשים חוות שיפור בתסמינים שלהן וחלק אחר מהנשים חוות החמרה בעוצמת התסמינים.
בלי קשר למתווה המחלה, הכרחי לטפל בפסיכוזה במהלך ההיריון שכן ללא טיפול עלולות להיות לכך השלכות חמורות ביותר לגבי היילוד ולגבי האם כמו פגות או משקל נמוך של היילוד או אפילו התאבדות של האם. הטיפול כרוך באשפוז, טיפול תרופתי ולעיתים אף טיפול באמצעות הלם חשמלי.
