כל אדם עשוי להתנהג לעיתים באנוכיות ושחצנות. אך נרקיסיסטים אמיתיים לוקחים תכונות אלו לקיצוניות. לא רק שיש להם עודף ביטחון עצמי, הם אינם מעריכים רגשות או רעיונות של אחרים, ומתעלמים מצרכיהם.
יחד עם זאת, קיים הבדל בין אדם השקוע בעצמו, המכונה לעיתים קרובות נרקיסיסט, לבין אדם הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, שהיא מחלת נפש.
היבטי הפרעת אישיות נרקיסיסטית
המילה מגיעה מהמיתוס היווני שבו גבר צעיר ונאה בשם נרקיס, ראה את השתקפותו בבריכת מים, והתאהב בה. אדם עם הפרעה זו מפגין הערכה עצמית גבוהה, כשלמעשה ההיפך הוא הנכון. כלומר, קיימת תחושה עמוקה של חוסר ביטחון מתחת לחיצוניות המפוארת.
הוא רוצה שאחרים יקנאו בו, אך לעיתים קרובות הוא זה שמקנא. הוא תחרותי ומאוים מהישגי אחרים. מערכות היחסים שלו סוערות וקצרות מועד, והוא מותיר אחריו שובל של אנשים בעלי רגשות פגועים.
הוא נפגע בקלות, אך בוחר שלא להראות זאת, או מגיב בזעם מוגזם. הוא אינו מסוגל לסבול ביקורת, מתרץ את כישלונותיו ומסרב לקחת אחריות על פגמיו. הוא רואה את עצמו כמנהיג טבעי המסוגל בקלות להשפיע על אחרים, אינו מקשיב ולעיתים קרובות קוטע שיח של אחרים.
אדם יכול להיות נרקיסיסט ללא הפרעה נפשית. לדוגמא, ביל גייטס נקרא נרקיסיסט, אך לא במידה המשבשת את חיי היומיום שלו. עובדה מוכחת היא שרוב האנשים נמשכים לנרקיסיסטים ומוצאים אותם אטרקטיביים, חביבים ומרגשים.
גורמים להפרעת אישיות נרקיסיסטית
הגורם המדויק אינו ידוע, אך קיימות מספר תיאוריות. רבים סבורים שזהו שילוב של גורמים, מהאופן שבו אדם מטפל בלחץ ועד לדרך בה הוא גדל. הורים שפינקו יתר על המידה את ילדיהם, הרעיפו עליהם אינסוף שבחים, שתלו למעשה זרעי נרקיסיסטיות באישיותם. קיים קו בין טיפוח וטיפול מסור לבין תמיכה המנפחת את האגו.
ואז שוב, גם ההיפך הוא נכון. מתבגרים שהתעלמו מהם או שהתעללו בהם נוטים להיות מרוכזים בעצמם כאינסטינקט הישרדותי. הם מרגישים שעליהם לחפש את עצמם, היות ואף אחד אחר אינו מתעניין בהם. כתוצאה מכך, הם מפתחים דימוי עצמי נמוך, המוסווה בהתנהגות נרקיסיסטית.
אבחון הפרעת אישיות נרקיסיסטית
לא קיימות בדיקות מעבדה המאשרות הפרעה זו. אם מופיע שינוי ניכר באישיות, הרופא יבצע בדיקה גופנית, בדיקות דם או סריקות מוחיות על מנת לשלול מחלה גופנית. אם לא נמצאת סיבה ברורה, פסיכיאטר או פסיכולוג ישאל סט שאלות ממוקדות כדי לאמוד את האישיות.
התכונות מתחילות בדרך כלל להופיע במהלך גיל הנעורים או גיל ההתבגרות, כשהאישיות מתבססת ומתקבעת, אך ההפרעה עשויה להתחיל כבר בגיל שמונה, כשילדים מתחילים להיות מודעים יותר לדרך בה אנשים מגיבים אליהם.
מחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת אוהיו, מוכיח כי אנשים רבים מודים בקלות שהם נרקיסיסטים. לדברי המדענים, הם כנראה גאים בכך ואינם מחפשים פגמים מהותיים באישיותם.
טיפול
לא קיימת תרופה, אך טיפול פסיכולוגי מסייע להפרעה. המטרה היא לבנות את ההערכה העצמית הירודה של המטופל, עד שהוא מסגל ציפיות מציאותיות יותר מעצמו ומאחרים. בעוד שלא קיימות תרופות לטיפול בהפרעה נפשית זו, דיכאון וחרדה קשורים עם נרקיסיזם, וקיימות תרופות מועילות למצבים אלו.
נרקיסיסטים יכולים ללמוד כיצד להתייחס לאחרים באופן חיובי יותר, אך זה תלוי עד כמה הם פתוחים לקבלת משוב ועד כמה הם מוכנים לשנות את אופיים.
ראו הפרעות אישיות נוספות:
שמה של הפרעת האישיות הנרקיסיסטית מבוסס על אגדה מיתולוגית עתיקה. אבל כפי שמגלות לנו אגדות רבות, הבסיס המציאותי שלה בהחלט קיים. אותו סוג של תסביך, הפרעה שממנו סבל נרקיס העלם הצעיר שאהב את עצמו עד מוות, קיים גם בקרב אנשים אמיתיים. נסביר מהי בדיוק הפרעת אישיות נרקיסיסטית, עד כמה זהו עניין נפוץ, מהו מקור הקושי, מהם המאפיינים והאם אפשר להתמודד ולנצח את ההפרעה.
עד כמה רווחת הפרעת האישיות הנרקיסיסטית?
על פי האגדה, נרקיס שאהב את דמותו שהשתקפה במי הנהר ייחס לכל דבר אחר חשיבות משנית. זהו אחד המאפיינים המרכזיים של האנשים הסובלים מהפרעת האישיות הזאת. הם מייחסים לעצמם תכונות יוצאות מגדר הרגיל כאשר כל יתר האנשים הם למעשה תפאורה. תפאורה חיונית אמנם, אך לא הרבה יותר מזה. הסביבה חשובה כל עוד היא מוכנה להעריץ, להוקיר, לכבד ולהלל את בעל האישיות המרוכזת כל כך בעצמה.
פסיכולוגים קלאסיים, הסמוכים אל משנתו של פרויד סברו כי מקור ההפרעה בגיל ילדות מוקדם. נוצר סוג של קיבעון אשר השאיר קווים ילדותיים במקומם, גם כאשר הפעוט ואחר כך הילד גדל והתבגר. הריכוז ב"עצמי" היה ונותר חזק ביותר. לדברי מומחים לבריאות הנפש, גם אם קיים וויכוח לגבי המקור, הרי שכ-1 עד 5 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מקווים נרקיסיסטיים בינוניים או מובהקים. קיימת הנחה די מבוססת, שיותר גברים מנשים סובלים מכך.
מה הם המאפיינים של אישיות בעלת ההפרעה הנרקיסיסטית?
גם אדם נורמטיבי, בריא בגופו ובנפשו זקוק לאישוש מן הסביבה. החיזוק וההערכה מהסובבים אותנו, לאורך כל החיים, חשובים לרווחה הנפשית שלנו וגם להתפתחות האישיות התקינה. אבל לבעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית הצורך הזה הינו עצום, אינטנסיבי ואפילו כפייתי. הם מחפשים כל העת הערכה וליטוף של האגו מצד אנשים אחרים. אך בתמורה, הם מעניקים מעט מאוד אם בכלל, יחס כזה לאחרים. לרוב, מדובר באנשים מאוד ארוגנטיים, מרוכזים בעצמם, לא רגישים כלפי אחרים. הם עשויים לגלות נטייה להעליב, לרדות, ולדבר בבוטות. על מנת להאדיר את עצמם הם לא יהססו להנמיך את האחר בדיבורים ובמעשים. הם מצפים ליחס מיוחד מהסובב אותם, כאילו מדובר בזכות מלידה. מאפיין חשוב הינו חוסר יכולת או חוסר עניין להתייחס לאחר מבחינה רגשית. חוסר התחברות לרגשות של האחר.
מהו מקור הקושי?
ישנה אירוניה מסוימת בכך שלפעמים, האישיות הנרקיסיסטית נתפסת כבעלת ביטחון עצמי ניכר. זוהי תכונה חשובה ומוערכת בקרב מנהלים ומנהיגים. אולם מקור הקושי או לפחות אחד המקורות החשובים הינו גרעין מאוד רעוע של ביטחון עצמי. האגו של הנרקיסיסט זקוק לחיזוק באופן אין סופי ובלתי נדלה. ומתישהו, תמיד צצים ועולים מצבים שבהם האגו עומד בסכנה. החלום בדבר שלמות וייחודיות מתנפץ אל מול קרקע המציעות. לבד מכך שהדבר עלול להביא להתפתחות מצבי דיכאון קשים, אלכוהוליזם, התמכרות או כפייתיות, ההתנהגות גם עלולה להביא לדחייה מצד החברה. כאשר הבידוד החברתי הקשה כשלעצמו גם מוריד את כמות התגמולים החומריים ובעיקר הנפשיים (חיזוקים מהסביבה) מדובר במעגל קסמים קשה, המזין את עצמו.
האם ניתן להתמודד עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית?
בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית עשויים להעביר שנים ואפילו חיים שלמים מבלי לייחס לעצמם שום בעיה. גם אם הסביבה ואחרים סובלים בשל התנהגותם, לרבות בני משפחה, חברים, בני זוג, הם לא יתרשמו מכך. אך כאשר מגיעה תקופה של דיכאון או בידוד חברתי עשוי הנרקיסיסט להיות מוכן לקבל עזרה. ההתמודדות יכולה לכלול אחד מאלה: תרופות נוגדות דיכאון, טיפול פסיכולוגי, שילוב של השניים או פסיכותרפיה מסוג אחר.
אולי גם יעניין אותך גם:
הפרעת אישיות סיכוזואידית – להיות זאב בודד
תופעות הלוואי והשימושים הטיפוליים בתרופה האנטי פסיכוטית
