דיספוריה היא מצב שבו אדם חווה חוסר נוחות או מצוקה, הנובעים מחוסר התאמה בין המין הביולוגי שלו לבין הזהות המגדרית שלו. המין הביולוגי נקבע ברגע ההפריה ומזוהה בבדיקת אולטרסאונד בחודשי ההריון הראשונים. זהות מגדרית היא המין עימו אדם מזדהה או חש כי זהו מינו האמיתי.
אמנם המין הביולוגי והזהות המגדרית הם אותו הדבר עבור רוב האנשים, אך אין זה המקרה עבור כולם. לדוגמה, למרות המבנה האנטומי שלה, אישה עשויה שלא לזהות את עצמה כאישה, ואילו אחרים עשויים שלא להרגיש בוודאות כי הם זכר או נקבה.
חוסר התאמה זה בין המין הביולוגי לבין הזהות המגדרית עלול להוביל לתחושות מעיקות ולא נוחות הנקראות דיספוריה. זהו מצב רפואי מוכר, המטופל בהתאמה. זוהי אינה מחלת נפש. מצב זה מכונה לעיתים גם הפרעת זהות מגדרית (GID), או טרנסג'נדריות.
יש אנשים עם דיספוריה החווים רצון עוצמתי ועיקש לחיות לפי הזהות המגדרית שלהם, ולא לפי המין הביולוגי שלהם. אנשים אלו נקראים לעיתים טרנסקסואלים. הם עוברים טיפול על מנת להפוך את המראה הפיסי שלהם לכזה התואם את הזהות המגדרית שלהם.
דיספוריה אינה זהה לטרנסווסטיזם או לבישת בגדים של המין השני ואינה קשורה לנטייה מינית. אנשים עם מצב זה עשויים להיות מזוהים בטעות כהומוסקסואלים, לסביות או ביסקסואלים, וזהות זו משתנה עם טיפול.
הגורמים לדיספוריה
באופן קלאסי, מצב זה נחשב לבעיה פסיכיאטרית, ומומחים מסוימים סבורים כי מקור הבעיה הוא במוח. יחד עם זאת, מחקרים אחרונים מרמזים על מצב אשר עשוי להיות תוצאת התפתחות שאינה תקינה של העובר בזמן שהותו ברחם, כתוצאה מגורמים גנטיים או הורמונאליים, הגורמים למוח לפתח זהות מגדרית שונה כלפי איבר המין של העובר.
התפתחות מגדרית טיפוסית
חלק ניכר מההתפתחות הקובעת את הזהות המגדרית, מתרחש ברחם. המין הביולוגי נקבע באמצעות כרומוזומים, חלקי התא המכילים את הגנים, יחידות של חומר גנטי הקובעות את המאפיינים של העובר. לכל אדם יש שני כרומוזומי מין: מהאם ומהאב.
במהלך השלבים המוקדמים של ההריון, כל התינוקות שטרם נולדו הם נשים, היות ורק כרומוזום המין הנקבי (כרומוזום X), שעובר בירושה מהאם, פעיל בשבוע השמיני של ההריון. כרומוזום המין שהתקבל בירושה מהאב הופך לפעיל בשלב זה, ועשוי להיות כרומוזום X שהוא נקבה או כרומוזום Y שהוא זכר.
אם כרומוזום המין שהתקבל בירושה מהאב הוא X, העובר ימשיך לפתח נטיות נשיות בגל של הורמונים נשיים, העובדים בהרמוניה על המוח, איברי הרבייה ואיברי המין, כך שהמין והמגדר הם נשיים. אם כרומוזום המין שהתקבל בירושה מהאב הוא Y, העובר יתפתח כזכר מבחינה ביולוגית.
כרומוזום Y גורם לגל של טסטוסטרון והורמונים גבריים אחרים, המתחילים את התפתחות התכונות הזכריות, כגון אשכים. טסטוסטרון והורמונים אחרים עובדים בהרמוניה על המוח, אברי הרבייה ואברי המין, כך שהמין והמגדר הם גברים.
לכן, במרבית המקרים של דיספוריה, לעוברי נקבה יש שני כרומוזומים של X, ולעוברי זכר יש כרומוזומים של X ו-Y, ולא קיימת התאמה בין המין הביולוגי והזהות המגדרית.
תסמיני דיספוריה
התסמינים הראשונים עשויים להופיע בגיל צעיר מאוד. לדוגמא, ילד או ילדה עשויים לסרב ללבוש בגדים טיפוסיים הקשורים למינם, ועשויים שלא לנטות לקחת חלק בפעילויות טיפוסיות של בנים או בנות. במרבית המקרים, סוג זה של התנהגות נחשב לחלק נורמאלי מתהליך ההתבגרות וחולף עם הזמן, אך עבור ילדים עם דיספוריה, מצב זה נמשך אל תוך הילדות המאוחרת ועד לבגרות.
מבוגרים עם דיספוריה עשויים לחוש לכודים בתוך גוף שאינו תואם את הזהות המגדרית שלהם. הם עלולים לחוש אומללות רבה מהציפיות החברתיות מהם, וחיים לפי המין האנטומי שלהם, ולא לפי המין עימו הם מזדהים באופן מובהק. הם עשויים לחוש רצון עז לשנות או להיפטר מסימנים פיסיים של המין הביולוגי שלהם, כגון שיער, איברי מין או פנים.
טיפול לדיספוריה מגדרית
מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לסייע בהפחתת או הסרת התחושות המעיקות של חוסר ההתאמה בין המין הביולוגי והזהות המגדרית. הטיפול משתנה מאדם לאדם. עבור אנשים מסוימים הטיפול נועד לסייע להם לחיות לפי המגדר המועדף עליהם מבלי לעבור הליכים כירורגיים.
עבור אחרים, הטיפול מכוון לנטילת הורמונים או ביצוע ניתוח לשינוי המראה החיצוני. אנשים רבים נוטים לשנות את גופם באופן קבוע, כך שיוכלו להיות עקביים יותר עם הזהות המגדרית שלהם, ורובם המכריע מרוצים מהתוצאות הסופיות.
