התפרצויות והתקפי זעם וכעס

התפרצויות זעם וכעס מתרחשות בעיקר בקרב ילדים בין גיל שנתיים לגיל ארבע, שכן בתקופה זו נרכשים הכלים החשובים המסייעים לפרט להתמודד עם המגבלות שמציבה לו הסביבה.

מדובר על שלב נורמטיבי לגמרי בהתפתחות של הילד ולעתים נדירות בלבד מבטאות ההתפרצויות הפרעה פסיכיאטרית או בעיה גנטית. בשנות החיים הראשונות הילד מתקשה מאוד לדחות סיפוקים ולא פחות מכך מתקשה בוויסות העוצמה הרגשית.

לאורך השנים, היכולת לשלוט ברגשות והיכולת להתמודד עם אכזבות או מגבלות הולכת ומתחזקת עד כדי כך שהתפרצויות זעם וכעס בבגרות נחשבות לתסמין שיש לטפל בו. יש לציין כי גם במהלך גיל ההתבגרות התפרצויות זעם וכעס נחשבות לשכיחות יחסית, בעיקר על רקע השינויים ההורמונאליים האופייניים לתקופה זו ועל רקע החיפוש אחר הזהות האישית והנפרדות מההורים.

מה הם הגורמים להתפרצויות זעם וכעס?

ישנן גישות רבות המנסות להתחקות אחר הגורם להתפרצויות זעם וכעס מבחינה פסיכולוגית. באופן כללי ההתפרצויות מופיעות על רקע של חוסר יכולת להתמודד עם המגבלות שמציבה הסביבה אם כי לא אחת מתברר שההתפרצויות הופיעו על רקע של בעיה נוירולוגית או הפרעה פסיכיאטרית. כך למשל כיום ידוע כי הפרעה דו קוטבית או למשל הפרעת אישיות אנטי סוציאליות יכולות לבוא לידי ביטוי בין היתר בהתקפי זעם וכעס.

בדיוק באותו האופן, מחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית כמו למשל אלצהיימר יכולות לגרום לשינויים מהירים במצב הרוח, להתנהגות לא שגרתית ולהתקפי כעס וזעם שלא הופיעו קודם לכן אפילו ללא כל סיבה הנראית לעין.

ישנם אנשים שנוטים למצב רוח כעוס או זועם בקלות רבה יותר, אך לא כל התפרצות או פריקת תסכולים מהווה עילה לפנייה לטיפול. החשד כי מדובר על בעיה פתולוגית שיש לטפל בה עולה בדרך כלל כאשר ההתפרצויות פוגעות באיכות החיים של האדם וכשאינו מסוגל לשלוט בעוצמתן, כשהן מחבלות בקשריו הרומנטיים, החברתיים או בתעסוקה שלו.

מה הם התסמינים של התפרצויות זעם וכעס?

התפרצויות זעם וכעס יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של דרכים ובמגוון רחב של דרגות עוצמה. ילד קטן שסובל מהתפרצות כעס וזעם יכול להטיח את גופו על הרצפה או את ראשו בקיר, לבכות, להישכב על הרצפה ולצרוח. אדם בוגר לעומת זאת יכול להשליך חפצים על מושא הכעס והזעם, להשתמש בשפה בוטה או באלימות מילולית ובמקרים הקשים ביותר, ההתפרצות עלולה לגרום למעשה אלימות חמור.

ההתפרצויות יכולות להימשך מספר דקות, אך אין זה מן הנמנע שהאדם יושפע מרמות הכעס והזעם הגבוהות אפילו במשך מספר שעות. עוצמת הרגשות עלולה להוביל למעשים אימפולסיביים ופזיזים שבשלב מאוחר יותר יובילו לחרטה כבדה. חלק ניכר ממעשי האלימות המתרחשים ברחבי העולם מדי שנה הם תוצאה של התפרצויות זעם וכעס. במהלך ההתפרצות האדם למעשה מאבד את כושר השיפוט שלו ופועל ללא שיקול דעת.

כיצד מאבחנים התפרצויות זעם וכעס?

האבחון של התפרצויות זעם וכעס מבוצע בדרך כלל מול גורם מוסמך מתחום רפואת הנפש כמו למשל פסיכיאטר או פסיכולוג. תהליך האבחון כולל בראש ובראשונה התייחסות לתסמינים מהם סובל המטופל, לאופיים, לדרגת החומרה שלהם, לטריגרים המעוררים את ההתפרצויות ועוד. במקרים רבים ניתן לאבחן תוך כדי שיחה כי המקור להתפרצויות במאורע טראומתי שחווה הנבדק או בתחושה של תסכול מתמשך מנסיבות החיים, מהקשר הזוגי, ממקום העבודה ועוד.

במידה ומדובר על התפרצויות זעם וכעס המתרחשות ללא כל סיבה הנראית לעין, ייתכן כי יהיה צורך להמשיך בביצוע בדיקות מקיפות יותר על מנת לשלול מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, גידול מוחי ועוד. כמו כן, לעתים יהיה צורך לגשת לפסיכיאטר המתמחה באבחון של הפרעות פסיכיאטריות על מנת לשלול הפרעה פסיכיאטרית שיכולה לבוא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם וכעס.

כיצד מטפלים וכיצד מתמודדים עם התפרצויות זעם וכעס?

הטיפול בהתפרצויות זעם וכעס משתנה בהתאם למידת החומרה שלהן, בהתאם לגורם של ההתפרצויות, בהתאם לגילו של המטופל ועוד. במידה ומדובר על התפרצויות המתרחשות באדם בוגר על רקע של משבר נפשי וחוסר יכולת להתמודד עם תסכולים, ייתכן מאוד שתרופות פסיכיאטריות שמיועדות להרגעה יסייעו לטיפול בהתפרצויות כשבדרך כלל במקרים האלו יש לערב גם איש טיפול מתחום רפואת הנפש כמו פסיכולוג למשל.

במקרים בהם ההתפרצויות נובעות כתוצאה ממחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, לרוב לא ניתן יהיה לשלוט בהן באמצעות טיפול פסיכולוגי ובמקרים האלו בדרך כלל הטיפול התרופתי יהיה טיפול הבחירה. במידה ומדובר על התפרצויות זעם וכעס בילדים, הרי שישנה חשיבות לערב בתמונה איש מקצוע המתמחה בטיפול בילדים כמו למשל יועץ חינוכי, פסיכולוג ילדים ועוד.