חוק טיפול בחולי נפש

קיימות עשרות מחלות נפש שונות, אשר בחלקן יכול האדם להמשיך לחיות את חייו באופן שגרתי, במידה והוא מטופל אצל פסיכולוג, פסיכיאטר ו\או באופן תרופתי, אך לצערנו, קיימות לא מעט מחלות נפש, אשר מצריכות אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי במחלקה סגורה או פתוחה. כמו כן, בשל אופים של חלק מהמחלות, כגון: פסיכוזה, סכיזופרניה, הפרעות אישות למיניהן, הפרעות דו קוטביות וכדומה, אין האדם יכול לשלוט במחשבותיו ובהתנהגותו, דבר הגורר לעיתים קרובות התנהגות בלתי הולמת ואף אלימה, באם כלפי עצמו או סביבתו.

כולנו מכירים סיפורים, על רוצחים סדרתיים בארץ ובעולם, שלאחר מעצרם התברר כי הם לוקים במחלות נפש שונות, אשר גרמו להם לשיבוש בוחן המציאות ועקב כך להתנהגות בלתי הולמת ופוגעת בזכויות הכלל.

על מנת לשמור על סדר, איזון והגנת זכויות חולי הנפש, בשנת 1991, הוצע החוק הישראלי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991. חוק זה החליף את החוק משנת 1955- החוק לטיפול בחולי נפש תשט"ו-1955.

חוק טיפול בחולי נפש נוצר במטרה להסדיר את הזכויות של חולי הנפש, בכדי שיוכלו להגן על עצמם, במידה והם עומדים למשפט, מאושפזים ו\או מטופלים בכפייה. בנוסף, מטרת החוק היא לאזן בין זכויות חולה הנפש ובין הגנת הציבור מפני מעשיהם\התנהגותם של החולים, במידה והם מסוכנים לעצמם, לסביבתם או  בשל היווצרות התסמינים הקשיים בשל מחלתם, אשר גורמים להם לעיוות המציאות. מטרה נוספת של חוק זה, היא להגן על זכויות חולה הנפש במידה ויש צורך לאשפז ולטפל בו בכפייה.

חוק טיפול בחולי נפש 1991, מרחיב את ההסדרים והפיקוח על חולי הנפש והפסיכיאטרים המטפלים בהם. בזכות החוק החדש, יהיה ניתן להגן על חולה הנפש בפני ניצול לרעה העלול להתרחש בעקבות טיפול ממושך בידי פסיכיאטר (ניצול מיני, כספי וכדומה). בנוסף, אין הפסיכיאטר יכול להחליט על אשפוז בכפייה של החולה ללא אישור מהפסיכיאטר המחוזי.גם לאחר שהוחלט על אשפוז בכפייה, יתבצע פיקוח על הפסיכיאטר המחוזי ועל החלטותיו בנוגע להמשך טיפול ו\או אשפוז בכפייה של החולה.

על מנת שפסיכיאטר מחוזי יוכל לאשפז בכפייה עליו לראות ראיות המוכיחות כי האדם מסוכן לעצמו ו\או לסביבתו ובנוסף, יהיה עליו להוכיח כי קיים קשר בין מחלת הנפש של האדם לבין הסיכון הפיזי לזולתו או לעצמו. במידה וחלק מתנאים אלו לא קיימים בחולה, אין הפסיכיאטר ראשי לקבוע אשפוז בכפייה. בנוסף, החוק החדש מבדיל בין אשפוז בכפייה דחוף לבין אשפוז בכפייה שלא דחוף.

במקרים בהם אין האשפוז בכפייה דחוף (משמע האדם לא מהווה איום ממשי ופיזי לעצמו או\ו לסביבתו), דרגת הראיות הנדרשת לשם הוכחת מצבו הבריאותי של חולה הנפש לא ברורה במלואה בחוק החדש.

כמו כן, בזכות החוק החדש 1991, לפסיכיאטר המחוזי יש סמכויות נוספות הכוללות:

  • יכולת להורות על בדיקה פסיכיאטרית בכפייה.
  • יכולת להורות על טיפול פסיכיאטר בכפייה.
  • במידה והוראות הפסיכיאטר המחוזי לא בוצעו, הוא יכול להורות על אשפוז בכפייה, לתקופה מוגבלת של עד שישה חודשים.
  • על הפסיכיאטר למסור לחולה מידע בעל פה או בכתב אודות זכויותיו.
  • על הפסיכיאטר המחוזי להתיר לחולה המאושפז לשמור על קשר עם בני משפחה וחברים בחוץ, ללבוש את בגדיו ולהמשיך לנהל את עסקיו.
  • על הפסיכיאטר המחוזי לאפשר במידה מוגבלת לחולה לשמור על פרטיות וזכותו של החולה לסרב לקבל טיפוליים רפואיים שאינם טיפולי חירום.
  • על הפסיכיאטר המחוזי לאפשר לחולה המאושפז להשתתף, להשמיע את טענותיו ולהגן על עצמו בפני הוועדה הפסיכיאטרית הדנה בתיקו ובחוות הדעת הפסיכיאטרית
סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום