כל הילדים חווים דאגות ופחדים מעת לעת ודוגמאות לכך, לא חסר. בין אם מדובר במפלצת בארון, מבחן גדול ועד השתתפת במשחקים ספורטיביים.
כמו כן, ילדים, כמו מבוגרים נוטים להראות סימני לחץ מאירועים מסוימים המתרחשים בחייהם ומגיבים בהתאם, ולרוב זה עובר. אך לעיתים חרדה חוצה את הקו מדאגות יומיומיות רגילות להפרעה המצריכה טיפול. אלו הם מצבים בהם החרדה מונעת מהילד ליהנות כראוי מהחיים.
הורים יכולים להבחין בחרדה אמיתית של הילד, כשהיא מתבטאת במספר מצבים הכוללים חרדה שנמשכת מספר מספר שבועות בכל פעם; הילד סובל מהפרעות שינה ומתנהג באופן יוצא דופן; מתקשה בריכוז; ונראה שהוא נוטה להתרגז בקלות ולעיתים קרובות.
הפרעת חרדה כללית (GAD) – ילדים עם הפרעה זו דואגים יתר על המידה בגין דברים רבים: בית הספר, בטיחות ובריאות, בריאות בני המשפחה וחברים, כסף, וביטחון המשפחה. הרשימה יכולה להמשיך עוד ועוד. ילד עם הפרעת חרדה כללית עשוי לדמיין תמיד את ההתרחשות הגרועה ביותר שיכולה לקרות, והוא מגייס את הדימיון היצירתי ביותר לבטא הפרעה זו. התסמינים עלולים להיות פיסיים ולהתבטא בכאבי ראש ובטן. הילד עשוי אף לבודד את עצמו.
הפרעת פאניקה – התקף פאניקה או התרחשות פתאומית ואינטנסיבית של חרדה ללא כל סיבה נראית לעין. הילד עלול לחוות קוצר נשימה, לרעוד או לחוש סחרחורת. כאשר הילד חווה יותר משני התקפים כאלו, ועסוק בדאגה מפני הישנות ההתקפים, נחשב המצב להפרעת פאניקה.
חרדת נטישה – כל הילדים חווים רמה מסוימת של חרדת נטישה. זהו שלב נורמלי בהתפתחות הילד. אפילו ילדים גדולים מפתחים תלות בהוריהם מידי פעם, בעיקר במצבים חדשים. אך ילדים גדולים החווים מצבי עצבנות יוצאי דופן בעת פרידה מהורה או אדם קרוב אחר, שאינם נרגעים, חווים געגועים עזים כאשר הם נמצאים בבית הספר, בטיול מחנאות של בית הספר או במצבים אחרים, סובלים מחרדת נטישה.
פוביה חברתית – ילד עם מצב זה חש חרדה קשה ומודעות עצמית במצבים חברתיים נורמלים ויומיומיים. מדובר במצב שהוא יותר מסתם ביישנות. ילד עם חרדה חברתית פוחד שיביך את עצמו כשהוא משוחח עם חברים, עונה על שאלות בכיתה או מבצע פעילות רגילה אחרת הכרוכה במגע עם אחרים. פחד זה עלול למנוע מהילד להשתתף בפעילויות בבית הספר ובפעילויות חברתיות. חלק מהילדים עלולים אף לא להיות מסוגלים לדבר בכלל במצבים מסוימים.
התמודדות עם חרדה בילדים
אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יודעים היום הרבה יותר על הפרעות חרדה בילדים, בהשוואה לעבר. אין זה משנה מאיזו הפרעת חרדה סובל הילד, ניתן למצוא לה טיפול מקצועי, כגון טיפול פסיכולוגי, שיטות לטיפול עצמי, השתתפות בקבוצות תמיכה, וטיפול קוגנטיבי התנהגותי.
גם ההורים יכולים לסייע לילד באמצעות הפגנת תמיכה והבנה:
תקשורת רגועה – אם הילד הופך להיות מוטרד ומודאג, על ההורים להישאר רגועים כשהם משוחחים עימו.
הימנעות מהענשה – אין להעניש ילד שמבצע טעויות בלימודים או מפגין חוסר התקדמות בתחומים מסוימים.
תגמולים – יש לשבח את הילד אפילו על הישגים קטנים, ולהקפיד שהתשבוחות יהיו מפורטות ולא כלליות וכלאחר יד.
תכנון זמנים – אם חרדת הילד מתבטאת בלחץ מפני יציאה לבית הספר בבוקר, יש לתכנן את זמן ההתארגנות בבוקר כך שיהיה מספיק זמן.
כיבוד הפרטיות – ילד צריך להבין שהמרחב הפרטי שלו, כגון חדרו, מחשבו האישי וחפצים אישיים שלו נשמרים ומכובדים. יחד עם זאת, על ההורים להתעניין ולפקח על תחומים מסוימים בחיי הילד, במיוחד כשמדובר בגלישה באינטרנט.
מעל לכל, ההורים צריכים להיות זמינים להאזנה כשהילד רוצה לדבר איתם על חרדתו. ילדים עם הפרעות חרדה מנסים לעיתים קרובות להסתיר את פחדיהם היות והם סבורים ש"המבוגרים לא יבינו". לכן יש להעניק לילד את התחושה שההורים מבינים את מצבו ומוכנים להקשיב בכל פעם בה הוא מוכן לדבר.
