חרדת נהיגה שייכת לקבוצת הפרעות החרדה, אך אין לה הגדרה פסיכיאטרית ייחודית. לעיתים החרדה עשוייה להיות דומה לפוביה ספציפית. פוביה היא פחד חזק מפני אובייקט או סיטואציה, שבפועל הם אינם מסוכנים בכלל, או מסוכנים במידה מועטה. במובן הזה, חרדה מפני נהיגה אינה מופרכת, מכיוון שהסכנה הקיימת בנהיגה ברורה ומוחשית.
יחד עם זאת, רב האנשים הנוהגים מסוגלים לווסת את רמת החרדה, לא לאפשר לחששות האובייקטיבים להשתלט עליהם, ועל ידי כך – להיות מסוגלים לנהוג. אפשרות נוספת היא שחרדת הנהיגה תופיעה כתגובה פוסט- טראומטית לאחר תאונה בה היה מעורב הפרט או אדם קרוב אליו, או אפילו חשיפה לתאונות ואסונות שנגרמו על הכביש דרך התקשורת.
חרדת נהיגה – סימפטומים
כמו בכל הפרעת חרדה, הסימפטומים הבולטים הם פחד ובעתה מוגזמים, לא רציונאליים ומשתקים. הניסיון לנהוג עשוי לעורר תגובת חרדה קשה ומיידית, עד לרמה של התקף פאניקה של ממש.
הלוקים בחרדה חשים עליה בקצב דפיקות הלב, הזעה, רעד ברגליים וקוצר נשימה. צורת ההתמודדות של הסובלים מחרדת נהיגה היא המנעות. חלקם משתדלים לנהוג כמה שפחות, או רק בכבישים מסויימים. אנשים אלה מאוד לא בטוחים בכישורי הנהיגה שלהם.
במצבים אלה, החרדה עשוייה גם לפגוע בתפקוד ולמעשה להעלות את הסיכוי לתאונה. החרדה מציפה את הנהג, הוא עסוק במה שיכול לקרות, ולכן הוא פחות מרוכז באירועים שמתרחשים בפועל על הכביש. גם האוריינטציה ויכולת ההתמצאות במרחב נפגעות, וכך נוצר גורם דחק נוסף. כאשר החרדה קשה יותר, החרדים פשוט לא נוהגים.
ההמנעות עשויה להוות מכשול של ממש בהתנהלות השוטפת של החיים. למשל, אדם שמפחד לנהוג ימנע מלגור או לעבוד במקום אליו קשה להגיע בתחבורה ציבורית, הוא יהפוך להיות תלוי יותר ויותר באנשים אחרים שיסיעו אותו ממקום למקום.
מניעת חרדת נהיגה
לעיתים, חרדת נהיגה מתעוררת כפוביה ספציפית, שאינה נשענת על גורמים רציונאליים. פוביה היא הפרעה בעלת בסיסים נוירולוגיים, גנטיים, אישיותיים וחברתיים. מכיוון שהיא אינה רציונאלית, קשה לשים את האצבע על הגורמים להתפתחותה של פוביית נהיגה דווקא, ולכן קשה למנוע אותה. קל יותר למנוע חרדת נהיגה שנבנית ומתפתחת על חוסר בטחון בכישורי נהיגה.
חרדת נהיגה נפוצה הרבה יותר בקרב נשים, משום שהחברה נוטה לייחס להם כישורי נהיגה נמוכים יותר מלגברים. ניתן למנוע מקרים רבים של חרדת נהיגה על ידי המנעות מהלחצה מיותרת של הנהג/ת, והעברת ביקורת תכופה על סגנון הנהיגה. מסלול התפתחות נוסף שניתן למנוע, הוא חרדת נהיגה שנבנית על גבי המנעות. פעמים רבות, לאחר תאונת דרכים, הנהג מפחד לנהוג שוב, לא בטוח ביכולתו לא לגרום שוב לתאונה.
ככל שההמנעות מנהיגה נמשכת זמן רב יותר, כך המחשבות הטורדניות לגבי הנהיגה מתחזקות, משמעותה של הנסיעה שהסתיימה בתאונה הופכת גדולה יותר ויותר, בהעדר חוויות נהיגה חיוביות חדשות. על מנת למנוע מסלול התפתחות זאת, חשוב שנהג שביצע תאונה יחזור להגה כמה שיותר מהר (כמובן, בהנחה שמצבו הפיזי והחוקי מאפשרים לו לנהוג).
הטיפול בחרדת נהיגה
לעיתים טיפול בהפרעות חרדה כולל טיפול תרופתי להפחתת הסימפטומים החרדתיים. במקרה של חרדת נהיגה, השימוש בתרופות אינו נפוץ, מכיוון שהתרופות האנטי-חרדתיות עשויות לפגוע ביכולת לנהוג. כאשר ההמנעות מנהיגה נובעת מחרדה פוסט- טראומטית בעקבות מעורבות או חשיפה לתאונה, הטיפול צריך לכלול התייחסות, שחזור, ועיבוד של האירוע הטראומטי.
כאשר חרדת הנהיגה ספציפית, ואינה תלוייה בגורם רציונאלי, נעשה בדרך כלל שימוש בפרוטוקול טיפול קוגניטיבי- התנהגותי קצר מועד. בשיטה זו, נחשף המטופל בהדרגה ובמקום בטוח לפחד ולחרדה המתעוררים בעת נהיגה. לעיתים הטיפול נעשה בשיתוף פעולה עם מורה לנהיגה, ומשלב חשיפה בפועל (In-vivo) לישיבה ליד ההגה ונהיגה.
ניתן גם לבצע טיפול בחרדות ולאתר ממה נובעת החרדה מפני נהיגה ולבודד את הפחד מפני חששות אחרים שאולי עלולים לצוף ולהיות קשורות לחרדה הספציפית. מומלץ להיעזר במומחה לטיפול בחרדות כדי שתוכלו לנהל שגרת חיים יציבה לצד הצורך בנהיגה.
