העצב התועה (ואגוס) הוא לא עצב אחד כי אם שני עצבים הנקראים זוג עצבי הגולגולת העשירי. עיקר התפקיד של העצב התועה הוא לעצבב איברים פנימיים שונים במסגרת מערכת העצבים הפאראסמיפתטית, כשבין שמונים לתשעים אחוז מהסיבים המרכיבים את העצב התועה משמשים להעברת תחושות מאותם איברים פנימיים למוח. יתר עצבי הגולגולת (11 במספר) מעצבבים רק את הכתפיים, הצוואר והראש.
הייחוד של העצב התועה בא לידי ביטוי בכך שהוא ממשיך לבית החזה ולבטן וזהו למעשה המקור של שמו – נדידה ותעייה. המקור של העצב במוח המוארך, משם הוא עובר יחד עם עצב הגולגולת התשיעי ועצב הגולגולת האחד עשר את הגולגולת דרך הנקב הצווארי. לאחר מכן הוא ממשיך כלפי מטה בין ווריד הצוואר הפנימי לעורק התרדמני הפנימי ומשם ממשיך לכיוון בית החזה. מבית החזה הוא עובר לכיוון הבטן דרך פתח הוושט הממוקם בסרעפת.
בין היתר אחראי העצב התועה לעצבוב של מערכת המין הנקבית, בלוטות הזיעה, מערכת העיכול, שרירי קנה הנשימה ומיתרי הקול, הריאות, הלב ועוד.
מה הוא גירוי העצב התועה על קצה המזלג?
גירוי חשמלי של העצב התועה הוא טיפול הכרוך בהחדרת קוצב חשמלי מתחת לעור וקיבוע שלו באזור החזה. מהקוצב שגודלו כגודל מטבע קטן, יוצאות זוג אלקטרודות המחוברות ישירות לעצב התועה. ההשתלה של הקוצב נמשכת בדרך כלל כשעה לכל היותר וברוב המקרים מבצעים אותה תחת הרדמה כללית אם כי ישנה אפשרות להשתיל את הקוצב גם בהרדמה מקומית בלבד. הקוצב מתוכנת לשלוח פולסים חשמליים למשך מספר שניות אחת לכמה דקות.
עבור אילו הפרעות משמש הטיפול?
במקור הקוצב הווגאלי שימש לטיפול באפילפסיה. האישור לשימוש בקוצב כטיפול משלים לאפילפסיה ניתן על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני כבר בשנת 1997 (עבור אפילפסיה מסוג פרכוס חלקי בלבד), אך בשנת 2005 ניתן גם אישור לטפל באמצעות הקוצב בדיכאון שלא הגיב לטיפול התרופתי. יש לציין כי למרות שגירוי העצב התועה אושר לשמש כטיפול בדיכאון עמיד גם בישראל, הרי שהשיטה לא מיושמת לעתים קרובות כל כך בארץ בשל העלות הגבוהה של הטיפול ובשל הפולשנות המרתיעה את המטופלים.
כיצד משפיע הטיפול על ההפרעות הפסיכיאטריות?
ישנן מספר תיאוריות המנסות להסביר את אופן הפעולה של הקוצב הווגאלי ואת הדרך שבה הוא משפיע על ההפרעות הפסיכיאטריות השונות, אך נכון להיום לא ברור מה הוא מנגנון הפעולה המדויק שבו פועל הטיפול. עם זאת, נמצא כי הוא גורם לשיפור משמעותי בקרב קרוב למחצית מהמטופלים.
כמו כן, נמצא כי בניגוד לטיפולים תרופתיים או לטיפול בנזעי חשמל, שהשפעתם משמעותית במיוחד בחודשיים עד שלושת החודשים הראשונים של הטיפול, השפעת הטיפול באמצעות גירוי העצב התועה מתונה יחסית בתקופה ההתחלתית אך לאחר שנה כבר מורגשת בקרב מחצית מהמטופלים במידה רבה מאוד.
לאור זאת, ישנם חוקרים רבים הסבורים כי מדובר בטיפול שגורם להחלמה ביולוגית מהדיכאון וזאת בניגוד לטיפולים האחרים שרק מאפשרים לחולים לחיות עם ההפרעה, אך לא גורמים להחלמה.
מה הן תופעות הלוואי של הטיפול?
הקוצב עלול לגרום לירידה לסירוגין בשטף התקין של הנשימה במהלך השינה, אך כאשר בעיה זו מתפתחת, ניתן לטפל בה בקלות יחסית על ידי הפחתת העוצמה של הפולסים החשמליים והפחתת התדירות שלהם. תופעות לוואי נוספות הן לדוגמה שינויים בגוון של הקול (66%), כאבי גרון (28%), דלקת גרון (35%) ושיעול (45%). תופעות אפשריות נוספות הן בחילות והקאות, כאבי ראש, הפרעות בקצב הלב ועוד.
