הקשר בין לחץ למחלות אוטואימוניות

לחץ נפשי ומחלות אוטואימוניותלחץ נפשי ידוע בהשפעתו השלילית על בריאות הגוף, ויכול בין היתר להביא להתפרצות של מחלות אוטואימוניות. מדובר במחלות כרוניות אשר מוחמרות בזמני לחץ, ועל פי מחקרים שונים תהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים הקשורים לסטרס מובילים להחמרת המחלות האלה.

מכיוון שהלחץ הנפשי הוכח כמחמיר מחלות אוטואימוניות ודלקתיות, אנשים הסובלים ממחלות כאלה חייבים לשמור על אורח חיים רגוע, ולהימנע ממצבים סטרסוגניים, אשר יכולים להחמיר את המחלה. בנוסף, חשיפה ממושכת ללחץ נפשי יכולה לגרום להתלקחות ראשונית של מחלות דלקתיות ואוטואימוניות שונות, ועל כן אורח חיים רגוע חיוני למניעת התפתחות המחלות האלה.

השפעת הלחץ הנפשי על תהליכים פיזיולוגיים בגוף

לחץ נפשי גורם לשינויים רבים בגוף, אשר יכולים לגרום להופעת תסמינים גופניים ולהחמרת מחלות שונות (למשל: לחץ נפשי גורם לדאבת שרירים). אנשים רבים הסובלים ממחלות דלקתיות כרוניות כמו מחלת קרוהן, לופוס ודלקת פרקים שגרונית מדווחים על החמרת הסימפטומים בתקופות של סטרס, לעומת שיפור המצב בתקופות רגועות יותר.

כבר שנים רבות ידוע שהלחץ הנפשי גורם להפעלת תהליכים שונים המתווכים על ידי הורמונים וחומרים ביולוגיים אחרים, אשר תפקידם להכין את הגוף לסטרס ולגייס את כל המערכות על מנת להתגבר על הגורם הסטרסוגני.

תהליכים אלה, המתווכים על ידי מערכת העצבים הסימפטתית מכניסים את הגוף למצב הידוע בעגה המקצועית בשם "Fight or Flight", בו מערכות הגוף פועלות בצורה נמרצת ומוכנות להתמודדות עם המצב. כתוצאה מכך, לחץ הדם עולה, תפוקת הלב מתגברת, ומופיעים תהליכים נוספים המתווכים על ידי הורמונים שונים אשר בין היתר יכולים להחמיר מחלות דלקתיות ואוטואימוניות.

מערכת החיסון בזמן סטרס

עיקר השינויים ההורמונליים המופיעים בזמן סטרס קשורים בהפרשת קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין, אשר גורמים לשינויים הגופניים האופייניים לסטרס. חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב הצליחו להוכיח שבזמן סטרס מופיעה פגיעה בהפרשת החומר קורטיקוסטרון אשר אחראי לדיכוי מערכת החיסון, וכמו כן רגישות הגוף לגלוקוקורטיקואידים מופחתת.

במילים אחרות, החומר קורטיקוסטרון, אשר אחראי לבקרה על מערכת החיסון ואמור למנוע את הופעת התהליכים האוטואימוניים (בהם מערכת החיסון פועלת ללא בקרה ותוקפת רקמות בריאות של הגוף) לא מופרש כראוי בזמן לחץ נפשי. כתוצאה מכך, מערכת החיסון פועלת בצורה לא מבוקרת, והמחלות הדלקתיות מתגברות. מצד שני, רגישות הרקמות לגלוקוקורטיקואידים (אשר אמורים גם כן לבקר את התהליך החיסוני) פוחתת, ועל כן הבקרה על פעילות החיסון לא מושגת כראוי.

המצב נפוץ יותר בנשים

במהלך המחקר גילו החוקרים שהמצב המדובר בו פעילות מערכת החיסון מתגברת בזמן סטרס מופיעה יותר דווקא בנשים. ככל הנראה, אצל נשים השינויים ההורמונליים הקשורים לסטרס מופיעים בצורה משמעותית יותר, ועל כן התגובה החיסונית הופכת להרסנית יותר.

לעומת גברים, נשים סובלות יותר ממחלות אוטואימוניות, וככל הנראה הבסיס לכך הוא העובדה שבגוף הנשי התהליכים שהוזכרו פועלים בצורה נרחבת יותר ומובילים להופעה קלינית של מחלות שונות.

חשיפה ממושכת לסטרס מחמירה מחלות אוטואימוניות שונות

הקשר בין לחץ נפשי ובין מחלות אוטואימוניות הוא הדוק ומשמעותי, וידוע שחשיפה ממושכת ללחץ נפשי יכולה לגרום להתפתחות של מחלות אוטואימוניות שונות ולהחמרת המחלות הקיימות. מדובר על מצבים בהם אנשים סובלים מאורח חיים לחוץ במיוחד אשר יכולים להוות "טריגר" למחלות אוטואימוניות שונות.

על פי אנשי מקצוע, לאחר מלחמת המפרץ ומלחמת לבנון השנייה נצפתה עליה בהיארעות מחלות אוטואימוניות שונות, אשר ככל הנראה נגרמו כתוצאה מהסטרס אליו היו חשופים האזרחים. כמו כן, ידוע שאנשים אשר עוסקים במקצועות לחוצים או לאורח חיים סטרסוגני במיוחד נוטים לפתח יותר מחלות אוטואימוניות מאשר אנשים בעלי אורח חיים רגוע יותר.

ראו גם:
סומטיזציה

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום