"ראיתי פיל, שבא מברזיל, ישר לבינימינה. הוא השתולל, והוא הפיל, שבר חנות חרסינה. אז תפסתי אותו בחדק, ולחצתי על ההדק. ומרב בהלה הוא הפך לנמלה…"
מילים אלה, מתוך שיר המגזימנים של עוזי חיטמן, מתארות סיפור אופייני לברון מינכהאוזן. מינכהאוזן הוא דמות ספרותית שנהגה להמציא סיפורים מצוצים, ולספרם כאילו היו אמת צרופה. על שמו נקראה תסמונת, שכלל אינה משעשעת כמו הסיפורים שסיפר, או כמו מילותיו של חיטמן- תסמונת מינכהאוזן.
הלוקים במחלה זאת, ממציאים תלונות גופניות וסימפטומים פיזיים, ויותר מכך- יוצרים לעצמם את הסימפטומים הללו במתכוון.
מי החולים?
תסמונת מינכהאוזן היא הפרעה מקבוצת ה-factitious disorders על פי סיווג המדריך הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM). זוהי הפרעה נדירה יחסית, שפורצת בדרך כלל בין העשור השלישי לרביעי של החיים.
מה הם הלוקים בתסמונת עושים למעשה?
מטרתם של הלוקים בתסמונת מינכהאוזן היא להשיג תשומת לב המאפיינת את תפקיד החולה. תשומת הלב עשויה להגיע מצד הצוותים הרפואיים המטפלים בהם, או בני משפחה חברים וקרובים שבאים לעזור, לסעוד ולטפל בחולים.
בדרך כלל התסמינים הראשונים שמופיעים הם קלים- תלונות על כאבי ראש, שתיית חומרים משלשלים וכד'. ככל שהמחלה מתקדמת, וככל שהחולה בה אינטליגנט יותר, הסימפטומים עשויים להיות חמורים יותר, וגם מסוכנים יותר.
החולים עשויים לפגוע בעצמם באופן קשה על מנת שיטפלו בהם. הם יכולים להרעיל את עצמם, לשבור לעצמם איברים- והכל בדרך כלל בתחכום כך שהפגיעה לא תראה כאילו נעשתה במכוון. כמו כן, הם יוצרים סימפטומים ומעלים תלונות שמביאים לקיום אינספור בדיקות רפואיות מיותרות, שמלבד עלותם הגבוהה, עשויות להיות בעלות תופעות לוואי ונזקים קשים לגוף החולה.
אבחון התסמונת
אבחון של תסמונת מינכהאוזן הוא קשה, מכיוון שהחולים יוצרים את הסימפטומים באופן שקשה לזהות שמדובר במעשה מכוון.
נטייתם הראשונית של הרופאים הפוגשים בחולים היא לבצע את כל הבדיקות האפשריות על מנת לאתר את המחלה ממנה סובל הפונה, וקשה לדמיין שמישהו יצור לעצמו בכוונה סימפטומים על מנת להגיע לבית החולים.
חשד שמדובר בתסמונת מינכהאוזן עולה בדרך כלל כאשר רופא מטפל מגלה את מצבור הפניות של החולה לבתי חולים שונים (בדרך כלל החולים פונים כל פעם למקום אחר, על מנת לטשטש את העובדה שהם מגיעים לבדיקות וטיפולים רפואיים ללא הרף).
קשה מאוד לעמת את המטופל עם השאלה כיצד נוצרו הסימפטומים שלו, ולעיתים רופאים מעלימים מכך עין, ופשוט מטפלים במה שהם יכולים לטפל בו.
טיפול בתסמונת
הבעיה העיקרית לטיפול בלוקים בתסמונת מינכהאוזן נובעת מכך שבדרך כלל הם אינם מכירים בהפרעה, מכחישים את העובדה שהם עצמם פוגעים בעצמם ויוצרים לעצמם סימפטומים, והם אינם מעוניינים בשל כך בטיפול.
החולים יוצרים לעצמם דפוס חיים של פניות חוזרות ונשנות לרופאים ולבתי חולים, והם אינם מעוניינים לשנות זאת.
למעשה, פעמים רבות, הם אינם יודעים כיצד לנהל מערכות יחסים אחרות, שאינן מבוססות על תפקידם כחולים.
בדרך כלל כאשר בית חולים חושף את התסמונת, מתעורר הרבה כעס כלפי החולה שבזבז את המשאבים ואת האמפתיה של הצוות הרפואי. בשלב זה, בדרך כלל החולה בורח, ועובר לקבל את ההתייחסות בה הוא מעוניין בבית חולים אחר.
מינכהאוזן by proxy
יש להזכיר גם את התופעה הקשה של מיכהאוזן ביי פרוקסי, או על ידי שליח. במצבים אלה, הלוקה בתסמונת יוצר סימפטומים אצל מישהו אחר, בדרך כלל הורה שגורם למחלות אצל ילדו.
במקרים אלה, ניתן להוציא את הילד מחזקתו של ההורה שפוגע בו. ביטוי זה של המחלה זהה לתסמונת מינכהאוזן רגילה במובן שמדובר בצורך בלתי מסופק לקבלה והתייחסות, שהחולה מצליחה להשיג רק באמצעות פנייה חוזרת לבית חולים וקבלת טיפולים רפואיים והתייחסות מצוות רפואי.
