ישנו מגוון של דרכים בהן ניתן לסווג את התרופות הפסיכיאטריות שונות כשבין היתר ניתן לסווג את התרופות לפי ההשפעה שלהן על הנוטל אותן. לפי שיטת סיווג זו ניתן לחלק את התרופות השונות לתרופות שמטרתן לטפל בדיכאון, בחרדה ותרופות שמטרתן לייצב את מצב הרוח ולמנוע תנודות קיצוניות במצב הרוח.
בתרופות האלו נעסוק במאמר זה. שימו לב – בניגוד לתרופות נגד חרדה, נגד פסיכוזות או נגד דיכאון, תרופות ממשפחת מייצבי מצב רוח, לא באות להתנגד, אלא לייצב.
להתרחק מהקצוות
בתחום ההפרעות של מצב הרוח מכירים בעולם הפסיכיאטריה בשני מצבים קיצוניים. המצב האחד נקרא מאניה והשני דיפרסיה או דיכאון. באופן עקרוני, כל אדם נוטה לשינויים מסוימים במצב הרוח אך כל עוד התנודות נעות בטווח הנורמטיבי, הרי שאין בכך כל רע. עם זאת, בקרב אנשים מסוימים התנודות חריפות מדי והנטייה הכללית פונה לכיוון הקצוות של הספקטרום.
ההפרעה שבה האדם נע בין הקצוות של ספקטרום מצבי הרוח נקראת הפרעה דו קוטבית, הפרעה פסיכיאטרית שכיחה יחסית שבה מצב הרוח נע כנדנדה בין דיכאון לבין מאניה. בנוסף לכך, תרופות ממשפחת מייצבי מצב רוח משמשות לטיפול בהפרעת אישיות גבולית וכן לטיפול בהפרעה סכיזואפקטיבית.
כדורים מרכזיים והשפעה
חלק מהתרופות במשפחה זו מיועדות לטפל בעיקר בנטייה למאניה ואילו חלקן מיועדות בעיקר למנוע את הנטייה לדיכאון. רוב התרופות במשפחה זו פותחו בכלל כדי לטפל בפרכוסים אפילפטיים וזאת כיוון שהן למעשה מרגיעות את הפעילות המוחית, אך במהלך הזמן התברר כי הן בעלות השפעה חיובית על התנודות הקיצוניות במצב הרוח.
התרופה המוכרת ביותר במשפחה זו היא הליתיום אך משפחה ענפה זו כוללת תרופות רבות נוספות כמו למשל לפוראל, דפלפט, טרגטול, טופירמאט ועוד. יש לציין כי קיימות גם תרופות מסוימות שמשמשות לטיפול בפסיכוזות שהינן בעלות השפעה מייצבת על מצב הרוח כמו למשל סרוקוול, אסנאפין, אבילפיי ועוד. בדרך כלל מדובר בתרופות שיש לקחת לטווח ארוך מאוד ואף למשך כל החיים.
מה הן תופעות הלוואי של התרופות במשפחה זו?
כל תרופה באשר היא שבאה להתערב במנגנון מסוים, משפיעה בצורה זו או אחרת על מנגנונים נוספים וכך הם פני הדברים גם בכל הנוגע לתרופות ממשפחת מייצבי מצב הרוח.
להלן רשימה חלקית של תופעות הלוואי האפשריות של התרופות במשפחה זו:
- ליתיום – הצטברות עודפת של ליתיום במחזור הדם של המטופל עלולה להוביל לתופעות לוואי הכוללות בין היתר שלשולים, בחילות, הקאות, רעד בידיים ותחושה כללית רעה.
- למיקטל – כל התופעות השליליות הקשורות לשימוש בליתיום יכולות להתרחש גם בעקבות השימוש בלמיקטל. בנוסף לכך, השימוש בלמיקטל עלול להוביל להופעה של פריחה מגרדת מאוד בעור. תופעת לוואי זו מחייבת את הפסקת השימוש בתרופה.
- טגרטול – כאבי ראש ומיגרנות, עייפות ורפיון שרירים, כאבי בטן, פגיעה בקואורדינציה, הליכה מגושמת, רפלקסים מעוותים ומוגברים ועוד.
- דפלפט – חולשה כללית, חוסר תיאבון, הפרעות בתפקודי הכבד, השמנה, היווצרות מומים בעובר (תרופה זו אסורה לשימוש במהלך ההיריון), קושי לשמור על יציבה, רעידות, בחילות, הקאות ושלשולים.
לאור תופעות הלוואי הרבות שעשויות להתעורר כתוצאה מהשימוש בתרופות השונות, ישנה חשיבות עליונה לכך שהשימוש בתרופות יבוצע אך ורק תחת מעקב של פסיכיאטר. חשוב גם כן לדווח לפסיכיאטר על כל תופעת לוואי שעשויה להתעורר כתוצאה מהשימוש בתרופות השונות. גם במידה ומתעוררות תופעות לוואי שונות חל איסור מוחלט להפסיק ליטול את התרופה על דעתו של המטופל בלבד שכן גמילה מידית עלולה לגרום גם כן לתופעות לוואי שונות.
