מצב נפשי בגיל המעבר הוא מונח המשמש לתיאור מגוון תסמינים פסיכולוגיים אותם חווה אישה בגיל המעבר. הם כוללים שינויים במצב הרוח, תחושת דכדוך, עצבנות, עצבות, חרדה, התקפי חרדה ודיכאון, ועשויים להיות קשים להתמודדות.
הבנת המצב הנפשי
כדי להבין את השינויים הרגשיים ניתן להשוותם לתסמינים אותם חוותה אישה לפני כל מחזור וסת. במילים אחרות, הם זהים לתסמיני מתח טרום וסת (PMS). תסמינים אלו נחשבים לחלק נורמאלי מגיל המעבר, אך ניתן להתמודד עימם באמצעות ביצוע מספר שינויים באורח החיים. התסמינים הנפשיים הנפוצים ביותר כוללים:
- כעס או תוקפנות
- חרדה
- עייפות
- נרגנות
- חוסר ריכוז
- העדר מוטיבציה
- שינויים במצב הרוח
- עצב
- דיכאון
- תחושת מתח.
ניתן לחוות חלק או אפילו את כל התסמינים האלו, וחומרתם משתנה מאישה לאישה. תסמינים אלו נחשבים כחלק מגיל המעבר, אך עשויים להוות סמן לבעיות אחרות כגון דיכאון.
כשאישה חווה כל אחד מתסמינים אלו, עליה להתייעץ עם הרופא, שכן תיתכן סיבה נוספת להתרחשותם. המצב הנפשי משפיע באופן משמעותי על היבטי חיים רבים ומשפיעים על היכולת לתפקד, ליהנות ממערכת היחסים הזוגית ולעבוד.
הגורמים לתסמינים הנפשיים
קשה לשים את האצבע על הגורם המדויק, אך תנודות הורמונים נחשבות כמשפיע העיקרי. הורמוני אסטרוגן, פרוגסטרון ואנדרוגנים באישה משפיעים על מצבה הפסיכולוגי, כך שאם רמות הורמונים אלו בלתי יציבות, ניתן לצפות שמצבי הרוח ישתנו בהתאם.
גורם נוסף הוא סרוטונין, כימיקל הגורם לאישה לחוש מאושרת במצב חיובי של המוח. רמות נורמאליות של סרוטונין פירושן כי מצבי הרוח יציבים, ואישה חווה רמות נמוכות של חרדה ומרגישה טוב עם עצמה. אך אם הרמות יורדות, המצב הנפשי משתנה ועולמה של האישה מאופיין בתחושת "על הקצה", כשמצב רוח אינו כתמול שלשום.
היבטים המחמירים יותר את הבעיה הם תסמינים אחרים כגון גלי חום והזעות לילה, שהתוצאה שלהם היא דפוס שינה משובש המוביל לעייפות קיצונית במהלך היום. כשתסמינים אלו מצטברים לאורך הזמן, הם גורמים לאישה להחמרת התסמינים הנפשיים המתפרצים בעקבות כל דבר קטן.
המצב הנפשי עלול להתרחש גם כתוצאה מאירועים מרכזיים בחיים כגון הילדים שעוזבים את הבית או התרחשות משמעותית אחרת. כאשר אירועים מלחיצים מלווים את תסמיני גיל המעבר, הם עלולים לעשות שמות ברגשות. ההורמונים העולים ויורדים במהלך תקופה זו מתייצבים לאחר תקופת זמן מסוימת.
התמודדות עם המצב הנפשי
קיימות שיטות להתמודד עם שינויים אלו כך שלא ישבשו את החיים. אמנם קשה למנוע את התרחשותם, אך קיימים צעדים בהם ניתן לנקוט, המסייעים להתמודדות. שיטה טובה להתמודדות היא לגבש תכנית הכוללת סדרת שיטות להתמודדות עם שינויים אלו. ניתן לזהות את הפעמים ביום בהן התסמינים הנפשיים צפויים להתפרץ, כך שניתן לצפות להם ולהתמודד עימם.
שינוי באורח החיים – ניתן להתחיל תחביב חדש, להקפיד על אכילה בריאה ופעילות גופנית על בסיס קבוע.
שיטות הרפיה כגון יוגה או מדיטציה – תרגילי נשימה מסייעים במיוחד אם אישה מרגישה שהיא עומדת לאבד את שליטתה העצמית.
הגבלת צריכת אלכוהול, קפאין וחומרים ממריצים אחרים – מפתה להזדקק להם כשיטת התמודדות עם התסמינים הנפשיים, אך הם עשויים להחמיר את המצב הנפשי.
תמיכת בני משפחה וחברים – התסמינים הנפשיים עשויים להרחיק אחרים, אך נשים רבות מוצאות שמועיל לדון במצב הנפשי עם נשים אחרות, במיוחד נשים שעברו תסמינים זהים.
קבוצת תמיכה או ייעוץ – שימושיים במיוחד אם אישה סובלת מדיכאון כתוצאה מהתסמינים הנפשיים.
מומלץ לקבל את המצב הנפשי כשהוא מתרחש ולא לנסות להתעלם מהתסמינים, אך מומלץ "להקדים רפואה למכה" ולהיות מוכנים עם תכנית פעולה במקום להתמודד עם התסמינים כאשר הם מתעוררים.
