אנשים רבים המשתמשים בטלפונים ניידים, חווים את התחושה המוכרת של הפחד כשהם מבינים כי איבדו את הטלפון שלהם. רוב האנשים מתמודדים במהירות עם פחד זה וממשיכים הלאה, אך עבור אחרים, אובדן הטלפון הוא סיבה לפאניקה.
נומופוביה היא תופעה חדשה יחסית, ומחקר בריטי הוכיח כי 53% מהמשתמשים בטלפונים הניידים, יסבלו מהנומופוביה. חלק מהאנשים יכולים להסתדר בקלות עם פוביות שונות, כגון פחד מפני חולדות או זוחלים, ויכולים למנוע בקלות את הפחד, אך אדם החושש מפני ניתוק מהסביבה יותר מכל דבר, זקוק לעזרה מקצועית.
התמכרות לעולם סלולארי
התפתחות נומופוביה אינה צריכה להגיע בהפתעה. זהו פשוט הצורך האנושי של אדם להיות בקשר עם הסביבה. בזמנים המודרניים של מדיה חברתית, אינטרנט מהיר ומחשבים ניידים, אנשים חשים ביטחון באמצעות החיבור לעולם, יותר מאי פעם. יחד עם זאת, חשוב לדעת לחיות בשלום עם הניתוק.
מחקר מגלה כי פחות ממחצית ממשתמשי הטלפונים החכמים, משתמשים במכשירים בפועל לצרכי התקשרות טלפונית. הם משתמשים יותר באפשרויות הצגת מסכי תפריט, קריאת חדשות, בדיקת דואר אלקטרוני ועיסוק באפליקציות שונות במהלך היום.
המכורים זקוקים ל"תגמולי מידע" המתבטאים בהתמכרות לטלפונים חכמים. הם בודקים סטטוסים בפייסבוק בתכיפות, וזקוקים לעדכונים שוטפים בנושאים שונים, בזמן אמת.
מערכת הדופאמין במוח מאפשרת לאנשים לחוות הנאה ותגמול, אך המכורים לאינטרנט חווים פחות קולטני דופאמין, או שמערכות אלו במוחם פגומות, ולכן קשה להם לקבל את התגמולים ללא מאמץ נוסף. הגורמים הנפוצים להומופוביה כוללים חוסר ביטחון; חוסר שליטה עצמית; חוסר סבלנות; שעמום; וכמיהה לדופאמין.
תסמיני נומופוביה
נומופוביה היא פחד עז מפני חוסר היכולת להיות בקשר עם העולם באמצעות הטלפון הנייד, הגורם לתופעות לוואי פיסיות כגון התקף חרדה, קוצר נשימה, סחרחורות, רעד, הזעה, קצב לב מואץ, כאבים בחזה ובחילה.
התסמינים משתנים בעוצמתם מאדם לאדם, אך בדרך כלל כוללים:
- תסמינים גופניים שליליים המופיעים לאחר רכישת הטלפון הנייד.
- תסמינים פיסיים בעייתיים, תחושת דיכאון אפילו בעת איבוד הטלפון.
- הימנעות מכיבוי הטלפון.
- התקף חרדה הנובע כתגובת יתר למצבים של חוסר קליטה או סוללה ריקה.
- התעסקות אובססיבית עם המכשיר הנייד.
- פחד מפני אובדן הטלפון ושמירתו באופן קבוע במקום בטוח.
- פוביה הנמשכת לפרק זמן ארוך ומשפיעה על חיי היומיום ועל הבריאות.
טיפול בנומופוביה
הצעד הראשון בהתמודדות עם המצב היא פניה לקבלת טיפול מקצועי של מומחה המסוגל להוביל את המטופל בדרך הנכונה להחלמה. הטיפול כולל גישה מזוויות שונות כגון טיפול בחשיפה או טיפול תרופתי למצבים חמורים של הפוביה.
בשיטת הטיפול בחשיפה, נחשף המטופל בהדרגה במהלך הפגישות הטיפוליות, למצבים תיאורטיים של חוסר יכולת להשתמש בטלפון, ולאחר מכן נחשף למצבים בחיים האמיתיים הכרוכים באובדן הטלפון. המטפל עשוי לבקש מהמטופל לחיות ללא הטלפון לתקופת זמן מסוימת, ולהתאים פתרונות אישיים.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
