לפי הנתונים של משרד הבריאות, נראה כי קרוב לשישה אחוז מהאוכלוסייה הישראלית סובלים מדיכאון וכי אדם אחד מתוך כל 13 אנשים סובל מבעיות הקשורות לחרדה. תמונה דומה מציג המוסד לביטוח לאומי, לפיה כארבעים אחוז מהזכאים לקצבת נכות כללית, נמצאו זכאים לקבלת הקצבה על רקע מחלה נפשית, בדגש על דיכאון או פוסט טראומה.
עד לשנים האחרונות, הציב המוסד לביטוח לאומי קשיים רבים בפני הסובלים מבעיות נפשיות לקבל קצבת נכות. עם זאת, בשנת 2012, עבר ספר הנכויות של המוסד שינוי משמעותי, שהקל על הסובלים מבעיות נפשיות לזכות באחוזי נכות.
מה הם הקריטריונים לקביעת אחוזי נכות?
בסעיף 33 בתקנות הביטוח הלאומי מוסבר האופן שבו יש לקבוע את אחוזי הנכות במצבים של הפרעות פסיכיאטריות שונות. להלן עיקרי הסעיף:
- בהפרעה נפשית אורגנית לא מסווגת, בהפרעה נפשית והתנהגות פסיכוטית על רקע שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ובהפרעות נפשיות פסיכוטיות כתוצאה ממחלה גופנית, ייקבעו אחוזי הנכות להלן:
- רמיסיה מלאה, ללא הגבלה בכושר העבודה או בתפקוד – 0%.
- עצמאות בתפקודי היומיום, רמיסיה מלאה, הגבלה קלה בתפקוד החברתי או הגבלה קלה של כושר העבודה בעבודות הדורשות כישורים מורכבים – 10%.
- מצב פוסט פסיכוטי עם סימנים שארתיים קבועים, קיימת הגבלה בינונית בעבודה הדורשת כישורים מורכבים, עצמאות בתפקודי היומיום, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד החברתי או הנפשי – 25%.
- מצב פוסט פסיכוטי עם סימני ליקוי ניכרים, הפרעה בולטת בדפוסי ההתנהגות והתפקוד החברתי והנפשי והגבלה של כושר העבודה – 40%.
- סימנים פסיכוטיים, הפרעה קשה בתפקוד החברתי והנפשי והגבלה ניכרת של כושר העבודה – 50%.
- מצב פסיכוטי, קיים צורך באשפוז יום ממושך או שקיימת תלות בתפקודי היומיום ובניהול ענייני היומיום – 70%.
- תלות מלאה בעזרת הזולת וכן הזדקקות לאשפוז מלא או השגחה מתמדת – 100%.
- בסכיזופרניה לסוגיה: לא מובחנת, לא מסווגת, פרנואידית, קטטונית, פשוטה, שרידית, הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות, הפרעות דלוזיונליות מתמידות, פסיכוזה לא אורגנית ולא מסווגת, הפרעות סכיזואפקטיביות מטיפוס דיכאוני, מאני, לא מסווג או מעורב והפרעה דלוזיונלית מושרית, ייקבעו אחוזי הנכות באופן הבא:
- רמיסיה מלאה, ללא הגבלה של כושר העבודה וללא הפרעה בתפקוד – 0%.
- רמיסיה ללא סימנים שליליים או חיוביים, ישנה הגבלה קלה של כושר העבודה וישנו צורך בטיפול תרופתי – 10%.
- רמיסיה עם סימנים שליליים קלים עד בינוניים, הגבלה בינונית של כושר העבודה וישנו צורך בטיפול תרופתי קבוע – 25%.
- רמיסיה חלקית עם סימנים שליליים ניכרים, ישנה הגבלה ניכרת של כושר העבודה, ישנו צורך בטיפול תרופתי קבוע וכן קיימת פגיעה בתפקוד החברתי והנפשי – 40%.
- רמיסיה חלקית, ישנו צורך בטיפול תרופתי קבוע, ריבוי של התקפים פסיכוטיים עם סימנים שליליים או חיוביים בולטים, ישנה ירידה ניכרת בתפקוד החברתי והנפשי והגבלה ניכרת של כושר העבודה – 50%.
- מחלה פעילה עם סימנים שליליים או חיוביים רצופים, קיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך או שישנה הגבלה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי ובכושר העבודה – 70%.
- מחלה פעילה, יש צורך בהשגחה מתמדת או באשפוז פסיכיאטרי מלא – 100%.
מפאת קוצר היריעה הזכרנו רק את עיקרי הדברים בסעיף 33, מבלי להזכיר את סעיף 34, המתמקד בהפרעות חרדה, הפרעות אפקטיביות, הפרעות אכילה והפרעות סומטופורמיות.
כיצד נקבעים אחוזי הנכות בפועל?
על מנת לזכות באחוזי הנכות על רקע הבעיות הנפשיות מהן סובל המבוטח, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, אליה יש לצרף את האבחנות הרפואיות הרלוונטיות. לאחר שתתקבל התביעה במוסד, יוזמן המבוטח להופיע בפני ועדה רפואית בראשות מומחה בבריאות הנפש. במסגרת הוועדה יבחנו את המסמכים הרלוונטיים ויבדקו האם המבוטח עומד בקריטריונים הדרושים לקביעת אחוזי נכות על רקע נפשי.
כך למשל ייתכן כי תינתן התייחסות למשך תקופת הרמיסיה, למספר האשפוזים במהלך השנתיים האחרונות, לתדירות ההתקפים, חומרת ההפרעה, רמת התפקוד החברתית והנפשית ועוד.
