- סימפטומים חיוביים: מדובר בסימפטומים אשר מוסיפים התנהגות לא נורמאלית על שלל ההתנהגויות האנושיות. בקבוצה זו נכללות מחשבות שווא (דלוזיות- מחשבות חזקות הנחוות כמציאות, למרות שאין להן בסיס מציאותי), הלוצינציות (רואים, שומעים או מריחים דברים שאינם קיימים), ותנועות או התנהגויות מוזרות.
- סימפטומים שליליים: מדובר בסימפטומים אחרים שכוללים ירידה בהתנהגות נורמאלית. בקבוצה זו נכללים דיבור לא מאורגן, אסוציאטיבי או אקוללי (חזרה על מילים של מישהו אחר), השטחה רגשית (לא חווים את מלוא החוויה הרגשית- לא ממש שמחים ולא ממש עצובים ובאופן כללי לא ממש מגיבים רגשית), וירידה משמעותית בתנועתיות של הגוף או בטונוס השרירים.
מכיוון שהסימפטומים של המחלה מגוונים, ותוכנם מגוון, נהוג להבחין בין סוגים שונים של סכיזופרניה על פי סוג הסימפטום העיקרי המאפיין את החולה. ידוע כי לסיווג הסכיזופרניה השלכות הן על הטיפול היעיל, והן על סיכויי ההחלמה. נציג את סוגי הסכיזופרניה השונים:
סכיזופרניה פרנואידית
בסוג זה בולטים בעיקר הסימפטומים החיוביים של מחשבות שווא והלוצינציות, אשר מאורגנים בדרך כלל סביב נושא אחד. הנושא יכול להיות פרנואידי (מישהו מעוניין לפגוע בי/קולות שולטים בי ואומרים לי מה לעשות) או בעל תוכן גרנדיוזי (אני אדם מיוחד לכן רוצים לפגוע בי/לכן מישהו מאוהב בי וכד').
המצוקה שמעוררים הסימפטומים החיוביים רבה וכוללת חרדה. החולים עשויים להיות מסוכנים לעצמם או לסביבה, משום שהם אינם יכולים להבחין מהי המציאות ומהו דלוזיה או הלוצינציה.
סכיזופרניה קטטונית
בסוג זה בולטים בעיקר סימפטומים שליליים, בעלי מאפיינים מוטוריים. ניתן להבחין בפעילות יתר או בירידה ברמת הפעילות עד לרמה של קפיאה במקום בתנוחות מוזרות, לעיתים למשך שעות. החולים מתקשים ליזום תנועה, ליזום דיבור (ולכן רואים אקולליה). תנועותיהם חסרות מטרה, מוזרות ואוטומטיות. פעמים רבות הם מתקשים לדאוג לעצמם לצרכים בסיסיים כגון שינה ואכילה, והם עשויים להיות מסוכנים לעצמם או לאחרים.
סכיזופרניה הבפרנית (לא מאורגנת)
בסוג זה קיים ערוב של סימפטומים חיוביים וסימפטומים שליליים, ולא קיים איזשהו נושא מרכזי סביבו סובבים הסימפטומים. ניתן להבחין אצל החולים בדיבור לא מאורגן, בהתנהגות חריגה מאוד, לא מאורגנת, שאינה תואמת להתרחשות במציאות, מחשבות שווא מתחלפות ומשונות ורגש שטוח ושאינו מותאם.
בניגוד לסיכוזפרניה פרנואידית, בה יש שמירה כלשהי על תפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים (וגם פרוגנוזה טובה יחסית), התפקוד בסכיזופרניה לא מאורגנת פגוע ביותר וסיכויי ההחלמה נמוכים יותר.
הפרעה סכיזו אפקטיבית
מדובר בשילוב של סכיזופרניה מסוג כלשהו יחד עם סימפטומים של הפרעות מצב רוח, כגון דיכאון, מאניה וציקלותימיה. חשוב לציין כי סכיזופרניה כלשעצמה יכולה לעורר אצל החולים תחושות רגשיות קשות, אך כדי לאבחן הפרעה סכיזו אפקטיבית, על החולה לעמוד בדרישות האבחוניות המלאות גם של סכיזופרניה וגם של הפרעת מצב הרוח. שתי ההפרעות צריכות להתקיים בו זמנית, לאורך תקופת זמן משמעותית.
סכיזופרניה רזידואלית
אבחנה זו מתייחסת למעשה לסכיזופרניה מכל סוג הנמצאת בנסיגה. מצב זה יכול להתרחש במהלך ההחלמה מסכיזופרניה, או בין שתי אפיזודות בהן הסימפטומים מתבטאים באופן מלא. מצב רזידואלי יאובחן תמיד רק לאחר אפיזודה פסיכוטית, כאשר רואים החלשות של התסמינים, שיפור בתפקוד וירידה בעומס הרגשי שהסימפטומים שהיו במהלך האפיזודה גרמו.
סכיזופרניה רזידואלית מתאפיינת בהחלשה של הסימפטומים שתוארו לעיל. בדרך כלל בולטים יותר הסימפטומים השליליים (הגורם העיקרי לכך הוא השפעתן הטובה יותר של התרופות דווקא על הסימפטומים החיוביים).
ראו גם: