אדם המוגדר כ"נפגע נפש" ניצב בפני התמודדות יום-יומית שאינה פשוטה כלל, על רקע הירידה ביכולת התפקוד העצמאי והמכשולים בהם הוא צפוי להיתקל. אלא שגם פגיעת נפש אינה סוף פסוק. כיום יש מסגרות שונות של שיקום בקהילה, לצד רשימה ארוכה של זכויות שניתן לקבל.
סל השיקום לנפגעי נפש, הנגזר מחוק שיקום נכי הנפש בקהילה משנת 2000, הוא אחד מאופני הסיוע הבולטים הקיימים 
כיום. המדובר ברשימה של זכויות ושירותים המותאמת לאנשים העומדים בכמה קריטריונים ועשויה לחסוך עבורם עלויות ולהפוך את חייהם לפשוטים פי כמה.
מי רשאי לקבל את סל השיקום?
השאלה הראשונה שבוודאי תישאל היא מהם הקריטריונים שהוגדרו לצורך קבלת סל השיקום. ברמה הכללית מדובר בשני תנאים עיקריים. הראשון הוא שהאדם המעוניין בקבלת הסיוע יהיה בוגר (בן 18 ומעלה), אשר נאלץ להתמודד עם מגבלה נפשית כזו או אחרת. התנאי השני הוא שנדרשת נכות רפואית שמקורה בהפרעה נפשית בשיעור של 40% לפחות.
מכל אלה נובע שהשלב הראשון בדרך לקבלת הסל הוא פניה לוועדה ייעודית של המוסד לביטוח לאומי או לחלופין לפסיכיאטר מוסמך מטעם משרד הבריאות. שימו לב שאין אפשרות לפנות לשני האפיקים במקביל, וכן שסירוב מצידו של המוסד לביטוח לאומי לא יאפשר ביצוע בדיקה על ידי רופא מוסמך.
אילו שירותים ניתנים לנפגעי הנפש?
גולת הכותרת של סל השירותים לנפגעי נפש היא התוכנית השיקומית, אשר מותאמת עבור כל אדם הזקוק לסיוע באופן אישי. קצרה היריעה מלפרט כאן באריכות על כל אחד מהשירותים הפוטנציאליים, אבל בגדול מדובר בכמה תחומים עיקריים שמקבלים מענה.
במסגרת תחום הדיור, הסל עשוי להציע אופציה לקבלת הפניה למסגרת מוגנת בקהילה – הוסטל או דיור מוגן – תוך השתתפות במימון הפעילויות השיקומיות במסגרתו. שימו לב שעבור המגורים במוסד האדם ישלם באופן עצמאי, אך מימון הפעילות השיקומית עשוי להוזיל עבורו את העלויות משמעותית. נפגעי נפש המתגוררים בגפם או עם בני משפחתם עשויים לקבל במסגרת הסל שירותי חונך או סומך, כמו גם עזרה כלכלית ברכישת ציוד ראשוני.
חלק משמעותי מהשירותים במסגרת הסל קשור לתחום התעסוקה, במטרה להקל על שילובם של נפגעי הנפש במרקם החיים בחברה. האדם יכול לקחת חלק במסגרת תעסוקה שיקומית, להיעזר בתוכניות תעסוקה נתמכת במקומות העבודה הסטנדרטיים או במיזמים תעשייתיים ייעודיים, לקבל תמיכה וליווי שיקומיים בפתיחת עסק, לעבור אבחון מקצועי על ידי גורמים מטעם המוסד לביטוח לאומי ועוד.
שירותים אחרים שעשויים להינתן לאדם הנפגע במסגרת הסל הם השלמת הכנסה, חונכות לסטודנטים, ניהול מועדונים חברתיים, טיפולי שיניים במחיר מסובסד ועוד. שימו לב שבמסגרת הסל עשויים לקבל מענה גם בני המשפחה של נפגע הנפש, וזאת בדמות מרכז ייעוץ ואפשרות לקבלת תמיכה פרטנית או קבוצתית: סיוע נקודתי, הרצאות, סדנאות וכן הלאה.
התאמת סל שיקום לצרכי הפרט
הפן האינדיבידואלי הוא כאמור מרכזי מאוד בתוכנית השיקומית, כך שאין סל שיקום של נפגע נפש אחד דומה לחברו. את התוכנית הספציפית בונה האדם יחד עם מתאם הטיפול או הגורם המפנה אותו לוועדת השיקום האזורית, בין אם בית חולים פסיכיאטרי, מרפאה לבריאות הנפש, מסגרת שיקום בקהילה, מטפל פרטי וכיוצא בזה.
עם התוכנית פונים לוועדת השיקום האזורית, שיכולה לאשר את התוכנית או להציע בה שינויים. צעד זה כרוך בהגשת טפסים שונים, לרבות דו"ח רפואי, דו"ח סיעודי, הערכה תפקודית, מסמך סיכום ההמלצות של הגורם המפנה ועוד. לאחר בחינת החומרים עשוי האדם להיות מזומן לוועדת השיקום האזורית לצרכי היכרות והתרשמות, מה שמתחיל למעשה את מתן הסיוע.
