במהלך התקף פאניקה, תגובת הפחד היא מעבר לכל פרופורציה למצב, אשר לעיתים קרובות אינו מאיים. במשך הזמן, אדם הסובל מהפרעת חרדה, מפתח פחד מתמיד מפני התקף פאניקה, אשר יכול להשפיע על התפקוד היומיומי ואיכות החיים הכללית. הפרעת פאניקה מתרחשת לעיתים קרובות לצד תנאים קשים אחרים, דוגמת דיכאון, אלכוהוליזם או שימוש בסמים.
מה גורם להפרעת פאניקה?
בדומה לרוב המחלות ההתנהגותיות, הגורמים להתקפי פאניקה הם רבים. קיימות ראיות לכך שנטייה להתקפי חרדה יכולה לעיתים לעבור בתורשה. יחד עם זאת, קיימות גם ראיות לכך שפאניקה יכולה להיות תגובה נלמדת, וההתקפים עשויים להיות ביוזמת אנשים בריאים אשר נקלעו לנסיבות מלחיצות. מצבים רפואיים מסוימים, כגון אסתמה, מחלות לב, תרופות מסוימות דוגמת סטרואידים ותרופות מסוימות לאסתמה, עשויים לגרום להתקפי פאניקה כתסמין או תופעת לוואי.
- היסטוריה משפחתית – הפרעת פאניקה הוכחה כעוברת בתורשה. היא יכולה להיות מועברת לאנשים מסוימים באמצעות אחד או שני ההורים, בדיוק כפי ששיער או צבע עיניים עוברים בתורשה.
- הפרעות מוחיות – הפרעת פאניקה עלולה להיגרם על ידי בעיות בחלקים של המוח.
- חומרים ממכרים – שימוש לרעה בסמים ואלכוהול עלול לגרום להפרעת פאניקה.
- מתח גדול – אירועים מלחיצים ומעברים חשובים בחיים, כגון מותו של אדם אהוב, עלולים לגרום להפרעת פאניקה.
תסמינים של הפרעת פאניקה
התסמינים של התקף פאניקה, נמשכים לעיתים עד עשר דקות, וכוללים:
- קשיי נשימה
- דפיקות לב או כאבים בחזה
- חושת חרדה עזה
- תחושת חנק או מחנק
- סחרחורת או תחוש עילפון
- רעד והזעה
- בחילה או כאב בטן
- עקצוץ או חוסר תחושה באצבעות הידיים והרגליים
- צמרמורות או גלי חום
- פחד מאיבוד שליטה טוטאלי או תחושה שהאדם עומד למות
אבחון הפרעת פאניקה
אנשים הסובלים מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים, עשויים להיות מאובחנים עם הפרעת פאניקה. אם מתקיימים התסמינים של הפרע פאניקה, יתחיל הרופא בהערכת היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה גופנית. למרות שלא קיימות בדיקות מעבדה ספציפיות לשם אבחון הפרעת פאניקה, הרופא עשוי להשתמש בבדיקות שונות על מנת לאתר מחלה גופנית כגורם לתסמינים.
משלא נמצאה מחלה גופנית, ייתכן שהמטופל יופנה אל פסיכיאטר או פסיכולוג, מומחים מתחום בריאות הנפש, אשר הוכשרו במיוחד לשם אבחון וטיפול במחלת נפש. פסיכיאטרים ופסיכולוגים מקיימים ראיון מיוחד המשמש ככלי הערכה להפרעת פאניקה.
הרופא מבסס את אבחנתו על פי עוצמת הדיווח והימשכות התסמינים, כולל שכיחות התקפי פאניקה, התבוננות בהתנהגות המטופל. לאחר ביצוע ההערכה, קובע הרופא אם התסמינים ומידת חוסר התפקוד ניצבים בקריטריונים של הפרעת פאניקה.
טיפול
קיימים טיפולים אותם אנשים הסובלים מהפרעות יכולים לבצע על מנת לסייע בהתאוששותם. חומרים דוגמת קפאין, אלכוהול וסמים עשויים להחמיר התקפי פאניקה, ויש להימנע מהם. פעילות גופנית אירובית וטכניקות להתמודדות עם מתח כגון נשימות עמוקות ויוגה באופן קבוע עשויות לסייע.
טיפול בהתקפי פאניקה בבית הוא אפשרי, אך יש להיזהר שלא לטעות במחלה קשה אחרת, כגון התקף לב. למעשה, זו הדילמה המעסיקה רופאים פנימיים כאשר אנשים חווים התקף פאניקה מובאים לחדר המיון או למרפאה.
אם אדם מאובחן עם מחלה רפואית, במיוחד מחלת לב, וגם, ובמיוחד אם הוא סובל מהיסטוריה של התקפי חרדה, ומפתח תסמין חדש או מדאיג, טיפול בבית אינו מתאים למצבו, ועליו להיות מטופל באמצעות הגורמים הרפואיים המתאימים מתחום בריאות הנפש.