פוביה

פוביהפוביה הוא סוג מאוד שכיח של חרדה, עד כדי כך שהיא קיימת אצל כעשירית מהאוכלוסיה. פירוש השם הוא "פחד" ביוונית, אבל כיום המלה משמשת כמושג מקצועי לתיאור פחד מוגזם מפני אובייקט מסוים.

למרות שהפחד הוא מפני אובייקט ספציפי, כמו ג'וקים או מקומות סגורים, הרבה פעמים מדובר בתחושה של חרדה מוכללת או כרונית מהאובייקט או אובייקטים דומים, תוך נסיונות קיצוניים להמנע ממפגש איתו עד לכדי פגיעה בתפקוד.

כאשר אדם הסובל מפוביה נתקל באובייקט המאיים הוא יראה שינויים גופניים, כמו הזעת יתר, עלייה בלחץ הדם ובקצב הלב, תחושת סחרחורת, רעד, יובש בפה וכו'. מבחינה פסיכולוגית הוא יחוש אימה במתבטאת לרוב בתחושת חוסר אונים ובפחד מוות.

סוגי פוביות

חלק מהפוביות משותפות לאנשים רבים וחלקן הן נדירות יותר. סך הכל ישנן עדויות על מעל 150 פוביות שונות, כאשר נשים סובלות פי 2 מגברים מהתופעה.

בין הפוביות המוכרות:

•    אגרופוביה – פחד מפני מקומות פתוחים או ציבוריים. זוהי פוביה נפוצה, הקיימת אצל כ-5% מן האוכלוסיה, שמתפתחת פעמים רבות לאחר קבלת התקף חרדה במקום ציבורי. מדובר בפוביה מאוד בעייתית, כיוון שהסובלים מפוביה זו נמנעים כמעט לצאת מהבית ומוותרים על מפגשים חברתיים רק כדי לא להיקלע למקום שבו אינם חשים בטוחים.
•    פוביה חברתית – חשש מוגזם מפני סיטואציה חברתית מסוימת העלולה לגרום מבוכה או חוסר נעימות. לעתים מדובר במפגש עם אנשים חדשים, לעתים בדיבור בפני אנשים ועוד. החשש מביא להימנעות חברתית ולתחושת מצוקה.
•    פוביות ספציפיות: פוביה מחיה מסוימת, מדם, ממקומות סגורים ספציפיים (מטוסים, מעליות, מקומות חשוכים), פוביה מגבהים, פוביה ממים, פוביה מנהיגה ועוד.

כיצד  נוצרת פוביה?

ישנן תאוריות שונות באשר לגורמים המביאים להתפתחות פוביות. ישנם הטוענים כי קיימים אצל בני האדם מנגנונים מולדים, שבגינם אובייקטים מסוימים מעוררים בנו פחד בעוד כלפי אחרים אנו נותרים אדישים.

אותם אובייקטים שמעוררים את תגובת הפחד הם, לפי תאוריה זו, אובייקטים שפעם היוו סכנה על אנשים כגון נחשים או מקומות גבוהים. לעומתם יש הטוענים כי הגורם להתפתחות פחד קיצוני ממשהו הוא חוויה אישית שלילית מול אותו אובייקט.

למשל ילד שננשך מכלב עלול לפתח פוביה מכלבים שתימשך כל ימי חייו. כיום רוב הפסיכולוגים מסכימים כי שני הדברים- הפחד האנושי הטבוע בנו מפני דברים מסוימים יחד עם ההתנסויות האישיות- הם מקור הפוביות.

צריך לזכור שחרדה היא תגובה יעילה בחלק מהמקרים- הגוף מגיב לאיום צפוי על ידי שינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים, שיוצרים אפשרות לברוח או להילחם בגורם המאיים. אבל הימשכות של אותה תגובה ראשונית עלולה לגרום למתח רב, לפגיעה בתפקוד ולקשיים חברתיים ורגשיים.

הטיפול בפוביה

הטיפול בפוביות נחשב יעיל עבור מרבית האנשים, אך רבים מהסובלים מפוביה מוותרים על טיפול כיוון שהם יכולים להמנע מהאובייקט המפחיד, למשל הם לא עולים במעליות. לרוב האנשים הפונים לטיפול הם אלה שחווים פגיעה משמעותית בחיי החברה או בקריירה בעקבות הפוביה.

הטיפול בפוביה הוא לרוב טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכודינמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי. לעתים ניתנות תרופות הרגעה,  אך לרוב זה לא פותר את הבעיה אלא רק מרגיע לקראת מפגש עם אובייקט הפחד.

טיפול פסיכודינמי: במהלך הטיפול מנסים להגיע לשורש הבעיה, לגלות את הטראומה שיצרה את הפוביה או את הקונפליקט העמוק שעומד מאחורי החרדה, לפי התפיסה הדינמית. זהו טיפול ארוך טווח ומעמיק, שנוגע בתחומים רבים.

טיפול קוגנטיבי- התנהגותי: נחשב לטיפול מאוד מוצלח בפוביות. טיפול זה משלב מספר טכניקות של שינוי המחשבות לגבי האובייקט המאיים, לצד יצירת שינוי התנהגותי באמצעות תרגילים שונים.

אחת הטכניקות המובילות בטיפול זה היא "הקהיה שיטתית"- טיפול בו נערכת חשיפה הדרגתית למקור הפוביה, בשילוב טכניקות הרפיה, עד שניתן לפגוש באובייקט ללא תחושות החרדה הנלוות.

למשל אם הפוביה היא למעליות, בתחילת הטיפול המטופל יתבקש לדמיין את עצמו במעלית, בהמשך הוא רק ייכנס למעלית מבלי לעלות בה, אחר כך יעלה בליווי המטפל ורק בסוף יעלה לבדו. המטפל מלווה את המטופל בחשיפה כך שהיא מאבדת מהאפקט המאיים שלה והמטופל נוכח ביכולתו להתמודד עם האיום.

טכניקה נוספת היא חשיפה אינטנסיבית לאובייקט הפוביה בלי יכולת לברוח, וכן צפיה במישהו אחר שנחשף לאובייקט- כך המטופל רואה שאין בסיס לחרדה שלו. זהו טיפול קצר- טווח שממוקד בבעיה הספציפית של הפוביה.

הפוביה היא חרדה כל כך עזה עד שהיא גורמת להימנעות בכל מחיר ממפגש עם האובייקט המאיים, ואם בכל זאת נוצר מפגש כזה האדם הסובל מהפוביה עלול לחוות תסמינים של התקפי פאניקה ממש כגון:

  • לחץ
  • פחד
  • מוות
  • קושי להתרכז בכל דבר אחר
  • תסמינים פיזיים כגון הזעה מוגברת, דפיקות לב מהירות, לחץ דם גבוה, סחרחורת, בחילה, תחושת עילפון ועוד

כמעט כל אחד מאיתנו פוחד מאובייקט או מצב כלשהו במידה מסוימת, אך מפוביה של ממש, שהיא עקבית ומקושרת עם חרדה גבוהה, סובלים כ- 10% מהאוכלוסיה.

סוגי פוביות

  • פוביה מבעלי חיים – כלבים, נחשים, עכבישים
  • פוביה בסביבה הטבעית – גבהים, סערות
  • פוביה ממצבים – טיסות, מקומות סגורים
  • פובית דם פצע – זריקות, דם, בתי חולים
אלה אינן הפוביות היחידות. למעשה, ישנן כ- 130 סוגי פוביות ידועות. ישנן שתי פוביות ספציפיות שמסווגות באופן נפרד וגם מטופלות בצורה מעט שונה:

פוביה חברתית

חרדה מוגזמת מהשפלה, מבוכה או ביקורת על ידי אחרים, שגורמת להימנעות ממפגשים חברתיים או מסיטואציה חברתית ספציפית (כמו מפגש עם זרים או דיבור בפני אחרים).

אגרופוביה

פחד משהייה במקומות שמהם קשה להיחלץ במידת הצורך, כמו מקומות סגורים או דווקא מרחבים פתוחים. בדרך כלל אגרופוביה נוצרת בעקבות התקף פאניקה.

כיצד נוצרת הפוביה?

ישנן מספר תאוריות בנוגע להיווצרות הפוביה:
לפי הגישה האבולוציונית יש לנו פחד מולד מפני גורמים שמהווים איום או שהיוו איום בעבר, למשל חיות מסוכנות או סערות. בעבר הפחד הזה הגן עלינו, אבל כעת כשאנו יודעים להתגונן מפני גורמים כאלה הפחד הזה אינו נחוץ. למרות זאת הוא השתמר אצל חלק מאיתנו ומתבטא בפוביה.

 

לפי הגישה הההתנהגותית אנחנו לומדים את הפחד בעקבות התנסות שלילית שלנו בעברנו – למשל ילד שנעקץ על ידי דבורה יכול לפתח פוביה מדבורים. מנגנון משוכלל יותר הוא למידה מתוך צפיה בהתנסויות שליליות של אחרים (צפיה באדם שננשך ע"י כלב) או אפילו צפיה באחרים שחווים פחד ולמידה מתוך חיקוי של הפחד.מעניין גם לשים לב כיצד מתקבעת הפוביה לאחר שהיא נוצרת: בעקבות היווצרות הפוביה ישנה הימנעות ממפגש עם הגורם לפוביה, מה שגורם לשימור הפחד. למשל מי שחושש ממקומות גבוהים לא יטפס אליהם ולפיכך לא יוכל להוכיח לעצמו שמקומות גבוהים אינם בהכרח מתכון לאסון.

הטיפול בפוביות

טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי-התנהגותי

הטיפול נועד לשנות את ההנחות והמחשבות המוטעות לגבי האובייקט או המצב ממנו אנו פוחדים וליצור שינוי התנהגותי הדרגתי. התהליך הקוגנטיבי כולל שינוי של דפוסי החשיבה לגבי האובייקט המאיים והבנת התהליך שהביא ליצירת הפוביה. השינוי ההתנהגותי מושג באמצעות טכניקות כמו חשיפה הדרגתית לאובייקט המאיים, תוך כדי תרגול טכניקות הרפיה ודמיון מודרך ("הקהיה שיטתית"), כך שנוצרת חוויה חיובית של מפגש עם האובייקט או המצב המאיים.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי בפוביות יכול לבוא בפני עצמו במקרים שבהם הפוביה היא למצב ספציפי ונדיר, למשל: חרדת טיסות. ניתן לפנות לפסיכיאטר לקבלת מרשם לתרופת הרגעה ולרוב זה מספיק כדי להפחית חרדה לזמן קצר ולעבור את הטיסה בשלום. במקרים של פוביות מורכבות יותר, הכרוכות במפגשים תדירים עם מושא החרדה, מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול קוגנטיבי- התנהגותי.
סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום