האם את\ה מרגיש\ה כאבים בכל הגוף וחולשה כללית כבר מספר חודשים? האם את\ה מרגיש\ה תשישות בלתי מוסברת? האם יש לך כאבים בשרירים ובמפרקים גם ללא מאמץ גופני? האם יש לך תחושות של דיכאון עקב התסמינים הגופניים?האם יש לך עייפות כרונית ואת\ה יישן רוב שעות היום? האם כל הבדיקות הגופניות ובדיקות הדם שלכם תקינות למרות התסמינים? אם ענית בחיוב על השאלות, ייתכן ואת\ה סובל מפיברומיאלגיה – "דאבת השרירים". אז לפני שמאשפזים אתכם בבית חולים פסיכיאטרי, גשו לבדיקה מקיפה אצל רופא מומחה בריאומטולוגיה.
מהי פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה הינה תסמונת נפוצה ומוכרת, הפוגעת בכ-2% עד 4% מהאוכלוסייה הכללית ובעיקר פוגעת במין הנשי, בין הגילאים 20-50. פיברומיאלגיה, שייכת למשפחת המחלות וההפרעות הריאומטולוגיות.
לעיתים קרובות, בשל חוסר הממצאים הגופניים וחוסר הממצאים בבדיקות דם, ישנה נטייה לחשוב כי אולי החולה סובל ממחלת נפש, בשל הטענות הפיזיות הרבות שלו. עקב כך, חשוב להיבדק אצל ריאומטולוג כדי לאשש או לשלול את הימצאות הפיברומיאלגיה אצל החולה.
קיימים סימפטומים רבים המאפיינים את פיברומיאלגיה והם כוללים:
- כאבים כרוניים בכל הגוף
- כאבים והתכווצויות בשרירים
- כאבים ונוקשות במפרקים
- הפרעות שינה (עייפות כרונית)
- תשישות כללית
- הפרעות בנערכת השתן
- הפרעות במערכת העיכול (כגון: תסמונת מעי רגיז, שלשולים, עצירות וכדומה)
- מיגרנות וכאבי ראש
- דלקת בשורש כף היד
- הפרעות קשב וריכוז
- הרגשת נימול ועקצוץ בכפות הידיים ו\או הרגליים
- קושי בביצוע פעולות פשוטות ועוד
- ממחקרים נמצא, כי מרבית הסובלים מפיברומיאלגיה, סובלים גם מתסמונת התשישות הכרונית (CFS – chronic fatigue syndrome).
מהם הגורמים לפיברומיאלגיה?
למרות המחקרים הרבים שנעשו ונעשים על פיברומיאלגיה, עדיין לא ידוע ולא ברור מהו הגורם הראשי לתסמונת, אך נמצאו מספר גורמי סיכון, אשר עלולים להעמיד את האדם הלוקה בהם, בקבוצת סיכון גבוה לפתח פיברומיאלגיה בעתיד. גורמי סיכון אלו כוללים:
- היסטוריה משפחתית של פיברומיאלגיה
- גנטיקה – תורשה
- הפרעות נפש, כגון: הפרעות דיכאון, שינויים הורמונאליים המתרחשים בגוף (כגון: הפרעות בייצור הורמוני בלוטת התריס), טראומות נפשיות, מיניות ו\או פיזיות בעבר
- מחלות והפרעות במערכת העיכול מצבי סטרס ודחק בחיי היומיום (במשפחה, עבודה, לימודים וכדומה)
כיצד מאבחנים פיברומיאלגיה?
בכדי לאבחן פיברומיאלגיה, יש צורך לערוך אבחנה מבדלת, בכדי לשלול הימצאות של מחלות אחרות בגוף האדם, אשר זהות בתסמינים שלהם לפיברומיאלגיה. בשל הימצאות שלל תסמינים שונים, הפוגעים במערכות שונות בגוף, לעיתים קרובות, פיברומיאלגיה מאובחנת באיחור כיוון שתחילה היא מאובחנת כמחלה או הפרעה במערכת העיכול או אפילו כמחלת נפש.
בכדי לאבחן באופן מדויק את פיברומיאלגיה, יש צורך לערוך מספר בדיקות רפואיות שונות, בדיקות דם, שתן, בדיקות הדמיה ורנטגן. בנוסף, תסמיני המחלה, צריכים להופיע לפחות כשלושה חודשיים ומעלה.
לאחר שנשללו בבדיקות כל המחלות בעלות התסמינים הדומים, יוכל הרופא לערוך מבחן מיוחד לאישוש פיברומיאלגיה. המבחן בודק רגישות יתר בנקודות לחיצה שונות בגוף ( לדוגמא: בצוואר, שכמות, ירכיים ועוד), אישוש פיברומיאלגיה נעשה, כאשר ישנם 11 נקודות מתוך 18 נקודות הלחיצה השונות בגוף.
כיצד מטפלים בפיברומיאלגיה?
הטיפול בפיברומיאלגיה משלב גם טיפול תרופתי – תסמיני וגם בשילוב טיפול פסיכולוגי-התנהגותי קוגניטיבי. לא קיימת עדיין, שיטת טיפול אשר יכולה לרפא את התסמונת ולכן הטיפולים המוצעים הם תומכים בלבד ולרוב כוללים: תרופות משככות כאבים, לדוגמא:
- התרופה סימבלתה (Duloxetine, Cymbalta), אשר הוכיחה את יעילותה בהפחתת הכאבים העזים.
- טיפול בקורטיזון.
- טיפולים מטבולים.
- טיפול באמצעות הידרותרפיה (טיפול במים.)
- פעילות גופנית.
- שינוי תפריט תזונתי.
חולים מסוימים יזדקקו לטיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות דיכאון ובנוסף, טיפול פסיכולוגי, לדוגמא: טיפול התנהגותי-קוגנטיבי, אשר יעזור להם להתמודד עם התסמונת בצורה טובה ויעילה, כדי שיוכלו לחזור ולנהל חיי שגרה.