פירומאניה מתאפיינת בהצתה של שריפות מתוך כוונה תחילה. ההתנהגות של הצתת השריפות אינה קשורה למצב פסיכיאטרי אחר, לנקמה או להתנהגות עבריינית והיא איננה תוצר של ליקוי בשיפוט.
פירומאנים נוטים להיות מהופנטים מהאש אותה הם מציתים ולרוב מתבוננים שעות ארוכות באש.
למרות שייתכן שישנו תהליך ארוך של הכנה לקראת הצתת השריפות, פירומאניה נחשבת להתנהגות בלתי נשלטת ואימפולסיבית.
מאפיינים של פירומאנים
רוב המחקרים בתחום לא התרכזו ישירות בפירומאניה אלא באוכלוסיות מגוונות של מציתי שריפות. ממצאי המחקרים מעלים כי מרבית הפירומאנים הם גברים שיש להם היסטוריה של ריגוש מאש וממה שקשור אליה.
בנוסף לכך, המחקרים מעלים כי פירומאניה אמיתית היא נדירה למדי ולעומתה הצתת שריפות למטרות רווח או כנקמה היא רווחת יותר.
במחקר קלאסי בקרב מציתי שריפות שנערך בשנת 1951, נבחנו כ-2,000 מקרים של אנשים שהציתו שריפות שמתוכם כ-39% אובחנו כפירומאניים אולם שיעורי הפירומאניה הגבוהים שנמצאו במחקר זה לא אוששו במחקרים שנערכו בשלבים מאוחרים יותר אשר בהם שיעורי הפירומאניה היו נמוכים יותר.
פירואמניה נפוצה יותר בקרב גברים לעומת נשים, במיוחד גברים בעלי כישורים חברתיים פחותים וליקויי למידה.
תחלואה נלווית
לפירואמניה יש קשר חזק לשימוש בחומרים אסורים, במיוחד אלכוהוליזם, להפרעות מצב רוח כמו דיכאון או הפרעה דו-קוטבית ולהפרעות אחרות של שליטה בדחפים כמו קלפטומניה ולהפרעות אישיות אחרות כמו הפרעת אישיות גבולית.
ישנם שיעורים גבוהים יחסית של פיגור שכלי קל בקרב פירומאנים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
בנוסף לכך, ישנם שיעורים גבוהים יותר של התנהגות אנטי חברתית בקרב פירומאנים הכוללת ניסיון לברוח מהבית בילדות וחוסר משמעת.
התעללות בחיות גם נמצאה כמאפיין שקיים בשיעור גבוה בקרב פירומאנים. בקרב ילדים שהם פירומאנים נפוצות בעיות הסתגלות והפרעת קשב וריכוז.
גורמים לפירומאניה
תיאוריות פסיכו-דינמיות מתייחסות לסימבוליות של אש שמתחילה כבר בגילאי 2-3 והיא כמעט אוניברסאלית. בקרב ילדים קשה מאד להבחין בין עניין נורמלי באש לבין עניין מוגזם שעלול להוביל לפירומאניה.
במודלים הפסיכו-דינמיים התייחסו אל המימד הסימבולי המיני של פירומאניה. לרבים מהפירומאנים יש פטיש הקשור באש. פרויד ראה באש כמסמלת מיניות והאמין שהחום שמוקרן מהאש יוצר את אותן תחושות שמתלוות לעוררות מינית. התנועה של האש היא לפי גישה זו סמל פאלי המסמל את איבר המין הגברי.
חוקרים אחרים רואים בפירומאניה כגחמה לא נורמלית להשיג כוח או יוקרה חברתית. חלק מהפירומאנים מתנדבים ביחידות של מכבי אש ומציתים שריפות כדי שאחרים יחשבו אותם לאמיצים ועל מנת לגרום למכבי האש האחרים לפעול גם כן.
הגורם להצתת האש הוא בזעם שנולד כתוצאה מתסכול עקב נחיתות חברתית או מינית. חלק מהמחקרים העלו שאבות של ילדים עם פירומאניה לא היו בבית במשך זמן רב ולכן הסבר אחד לפירומאניה הוא משאלה שהאב יחזור הביתה כמציל ומושיע ויכבה את האש על מנת להציל את הילד מקיום בעייתי.
לנשים פירומאניות יש היסטוריה של פגיעה עצמית וטראומות פסיכו-סוציאליות, כך שפירומאניה מהווה פורקן של אגרסיביות שנצפית בקרב אנשים שיש להם טראומות ילדות.
טיפול בפירומאניה
הטיפול בפירומאנים הוא בעייתי שכן הם לרוב אינם מוכנים לקבל אחריות על מעשיהם, או שהם נמצאים בהכחשה, או שהם אלכוהוליסטים.
טיפולים התנהגותיים המאפשרים למטופלים לסגל לעצמם הרגלים חדשים ולהיפטר מהישנים, נמצאו כיעילים לטיפול בפירומאניה.
שיטות טיפול אחרות מסתמכות על חיזוקים חיוביים שבהם קיים איום של ענישה ופנטזיות שמובנות בצורה שונה.
טכניקה אחת מקשרת בין לחץ חיצוני, התנהגות ורגשות שמתועדים על מנת שהפירומאנים יהפכו למודעים יותר לקשר בין הפעולה שהם עושים לבין ההשלכות שלה, כלומר בין הרגשות לבין ההתנהגות וכך מקנים הרגלי התנהגות נאותים. במחקר שנערך תוך שימוש בטכניקה זו, רק 2 מבין 29 הילדים שהשתתפו במחקר המשיכו להצית שריפות.
