פסיכוזה היא הפרעה נפשית חמורה אשר פוגעת באופן קיצוני ביכולת אדם לחשוב באופן מאורגן ובהיר, להגיב ברגש מתאים, לתקשר ביעילות, להבין את המציאות ולהתנהג כראוי.
המחלה מתרחשת במספר מחלות נפש קשות, למשל במצב בו האדם סובל מהזיות, או הזיות פרנואידיות, דיכאון, הפרעה דו קוטבית (מחלת המאניה דיפרסיה).
מאפיינים וגורמים
מצבם של חולי פסיכוזה אינו עגום כפי שהיה פעם, בשל השיפורים והיעילות של טיפול תרופתי ופסיכיאטרי מוקדם. יחד עם זאת, יש לזכור כי פסיכוזה עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון, כולל התאבדות. ההשפעה המצטברת של תסמינים מוקדמים של המחלה, ותסמיני מאניה, מהווים סימנים מוקדמים.
בעיות אחרות אשר עלולות לגרום לפסיכוזה כוללות סמים, אלכוהול, תרופות מסוימות, גידולים במוח, זיהומים במוח ושבץ.
תסמינים של פסיכוזה
התסמינים משתנים התאם למצב החולה, אך באבחנה הראשונית, יצטרך הרופא לטפל בבעיות כלליות כגון:
- מצב של אגרסיביות קיצונית.
- אובדן קשר עם המציאות, נוכחות של הזיות חמורות, מצב רוח מבולבל.
- מחשבה או דיבור לא מאורגן או מעורפל.
- התפרצויות רגשיות בלתי הולמות.
- דיכאון או מחשבות אובדניות.
- נטייה להתאבדות או כל סוג של פגיעה עצמית.
אבחון של פסיכוזה
היבטי המחלה אותם יבדוק הרופא מורכבים מהשאלות הבאות:
- מהם מאפייני ההזיה או האשליה?
- מהו פרק הזמן בו נמשך כל התקף?
- מתי התחילו ההתקפים?
- האם קיים מוטיב חוזר להתקפים?
- באיזו מידה מחובר החולה למציאות?
- האם אירע שינוי משמעותי בחיים בזמן האחרון?
- האם למטופל קיימת היסטוריה של שימוש בסמים או אלכוהול?
- האם בעבר סבל המטופל מפגיעות פסיכולוגיות כגון עצבנות, אי נוחות, חשדנות והפרעות במצב הרוח?
- האם קיימת היסטוריה משפחתית של מחלת נפש?
טיפול בפסיכוזה
אם קיים גורם חיצוני, כגון שימוש בסמים, יש לטפל בתופעה זו באופן נפרד. יש לזכור כי פסיכוזה המלווה בשימוש בסמים עלולה להיות חלק מאבחנה כפולה.
התערבות המשפחה היא תכנית תמיכה אשר מבוססת על ראיות זמינות בתחומים רבים, המסייעים לרופא להפחית את שיעור הישנות ההתקפים בשלבי המחלה המוקדמים והמתקדמים. יש לטפל בכל היבטי המחלה, כולל באופן של אשפוז כפוי במידת הצורך. לעיתים המצב כה מצער, עד שחלק מהחולים עשויים לפנות לאשפוז פסיכיאטרי מרצונם. גם המשפחה נוטה להעדיף טיפול בסביבה בטוחה. הטיפול תלוי בגורם לפסיכוזה. הוא עשוי להיות כרוך בתרופות על מנת לשלוט בתסמינים, או להיות מורכב מטיפול פסיכיאטרי. לעיתים קרובות הטיפול מורכב משילוב של טיפול תרופתי וטיפול בדיבור. מטרות הטיפול הן להפחית את הופעת התסמינים, להגביר את זמני ההפוגה ביניהם ולמנוע הישנות. הטיפול נועד להגביר את יכולת המטופל לשוב לחיים נורמליים.