אנשים הלוקים בפסיכוזה עלולים לסבול למשל ממחשבות שווא ולהיות בטוחים שמישהו רודף אחריהם, גם אם הם לא נמצאים בשום איום מכל סוג שהוא וכמו כן אדם הסובל מפסיכוזה עלול לסבול מהזיות שמיעתיות או ויזואליות.
בדרך כלל, אלו ששמים לב למצב הפסיכוטי הם חבריו או קרובי משפחתו של האדם הסובל מפסיכוזה ואלו הם אלה שמפנים אותו לטיפול. חשוב לציין, כי פסיכוזה היא לא מחלה, אלא מצב נפשי שנגרם בעקבות מחלה גופנית, מחלה נפשית, שימוש בתרופות מסוימות, שימוש בסמים מסוימים ועוד.
מה הם הגורמים לפסיכוזה?
נהוג לחלק את כל הגורמים לפסיכוזה לשלוש קבוצות עיקריות להלן:
- מחלות פסיכיאטריות או מצבים נפשיים שונים – בדרך כלל הפסיכוזה מתקשרת באופן אוטומטי להפרעות פסיכיאטריות מוכרות כמו לדוגמה הפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה, אך מצבים פסיכוטיים יכולים להתפתח גם על רקע של דיכאון מג'ורי, חרדה, מתח נפשי משמעותי וכרוני ואפילו חוסר שינה מתמשך.
- מחלות פיזיולוגיות ומצבים גופניים שונים – באופן תיאורטי, כל מחלה שגורמת לפגיעה במוח, עלולה להוביל להתפתחות של פסיכוזה. בין היתר מדובר באפילפסיה, גידול מוחי, מחלת פרקינסון, מחלת אלצהיימר, עגבת, מלריה, מחסור חמור בוויטמין B12, טרשת נפוצה ועוד.
- שימוש בתרופות ושימוש בסמים – שימוש בסמים קשור בשכיחות גבוהה יחסית של התקפים פסיכוטיים כשלעתים ההתקף הפסיכוטי יכול להתפתח לאחר ההפסקה של נטילת הסם, בשלב הגמילה. הפסיכוזה מקושרת בעיקר לצריכה של סמי הזיה כמו לדוגמה פטריות הזיה או LSD, אך בהחלט יכולה גם להתפתח על רקע של צריכת אלכוהול, קוקאין, מריחואנה, אקסטזי ועוד. במקרים נדירים בלבד הפסיכוזה תופיע על רקע שימוש בתרופות, בדגש על תרופות נגד דיכאון, תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים ועוד.
מה הם התסמינים של פסיכוזה?
להלן התסמינים המרכזיים של הפסיכוזה:
הזיות
הזיה היא מצב שבו קיימת הפרעה בתפיסה החושית הגורמת לכך שהאדם יריח, יחוש, ישמע או יראה דבר שלא באמת קיים במציאות. אנשים שסובלים מפסיכוזה על רקע הפרעה נפשית בדרך כלל סובלים מהזיות הקשורות בחוש השמיעה ובמקרים האלו ייתכן כי החולה ישמע קולות המצווים עליו לעשות דברים מסוימים או קולות שמדברים אליו בצורה פוגענית ומעליבה.
מחשבות שווא
מחשבות שווא יכולות לבוא לידי ביטוי בתחושת גדלות ותחושת כל יכולות (מחשבות שווא של גדלות), במחשבות רדיפה (מחשבות שווא פרנואידיות) וכן לעתים המחשבות באות לידי ביטוי באמונה עמוקה כי חפצים, אנשים או אירועים מסוימים הינם בעלי השפעה משמעותית ביותר על האדם הסובל ממחשבות השווא (מחשבות שווא של יחס).
כך למשל אדם הסובל ממחשבות שווא של יחס יכול לפרש שיעול של אדם אקראי ברחוב כמסר שכוון אליו באופן ספציפי, שעליו לפענח.
הפרעות במהלך החשיבה
במקרים רבים קיימת הפרעה לא רק בתוכן של המחשבות אלא גם במהלך התקין של החשיבה. הכוונה היא למשל לקטיעות פתאומיות ולא צפויות ברצף החשיבה, קפיצה מנושא לנושא, לעתים אפילו באמצע משפט, במהלך השיחה ודיבור בשטף מהיר מאוד, ללא כל הפסקות או קישורים הגיוניים בין התכנים.
התנהגות לא מאורגנת
ההתנהגות של הלוקה בפסיכוזה עשויה להראות למביט מהצד משונה מאוד. בין היתר מדובר על היעדר תנועה או דיבור למשך זמן רב, העברה של חפצים ממקום למקום ללא כל סיבה הנראית לעין ועוד.
חוסר מודעות עצמית
אמנם הלוקה בפסיכוזה יכול בדרך כלל לזהות חוסר היגיון בסובבים אותו (כמו לדוגמה במקרה שבו אדם הסובל מפסיכוזה מדווח על כך שהסובבים אותו במחלקה הפסיכיאטרית לוקים בנפשם), אך בדרך כלל אדם הלוקה בפסיכוזה לא יהיה מסוגל להבין כי הוא סובל מחזיונות או מחשבות שווא.
כיצד מאבחנים פסיכוזה?
תהליך האבחון מתבסס על בדיקה פסיכיאטרית מלאה שבה מנסה הפסיכיאטר לזהות תסמינים וסימנים המאפיינים מצבים פסיכוטיים. המטפל שואל את המטופל מגוון שאלות בנוגע למצב רוחו, הרגשתו הכללית, מחשבות המעסיקות אותו ועוד. במקביל הוא מתייחס להתנהגות שלו, לצורת הדיבור שלו ועוד.
לא אחת יש לשלב את בני משפחתו של הנבדק, על מנת לדלות מהם מידע הרלוונטי לאבחון כמו לדוגמה ניסיונות לפגיעה עצמית או ניסיונות לפגיעה באחרים, שינוי התנהגות מההתנהגות השגרתית ועוד.
באופן עקרוני, אין בדיקה מעבדתית שיכולה לאשש את האבחנה, אך על מנת לשלול גורמים פיזיולוגיים לפסיכוזה, נהוג לבצע בדיקות דם, בדיקות הורמונליות, בדיקות שתן ועוד.
במקרים מסוימים בהם הרופא מעוניין לשלול למשל גידול מוחי, ניתן להפנות את הנבדק לביצוע בדיקות הדמיה כמו למשל CT מוח.
כיצד מטפלים בפסיכוזה?
הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי, בהתאם לגורמים שהובילו להתפתחות הפסיכוזה ומורכב משני אלמנטים מרכזיים:
- הטיפול התרופתי – כולל שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות כמו לדוגמה פלודקאט, פרפנאן, מלריל, רידזין, הלופר והלדול ותרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות כמו לדוגמה לפונקס, לוזפין, גאודון, אינגווה, זיפרקסה, סרוקוול ועוד.
- הטיפול הפסיכותרפי – יכול להתבצע במתכונת של טיפול ממוקד משפחה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי או לשלב קבוצות תמיכה לעזרה עצמית. במצבים החמורים ביותר, בהם החולה מהווה סיכון לסביבתו או לעצמו, ייתכן כי לא יהיה מנוס מאשפוז במחלקה פסיכיאטרית.