לדבר על רגשות קשים באופן אינטימי יכול להיות אחד הדברים הקשים ביותר. אפילו אם מדובר בקשר פסיכולוגי, פעמים רבות קשה לאדם להודות במחשבותיו האובדניות, ואולי אפילו ברצונו לסיים את חייו. עם השנים, אנו עדים יותר ויותר לתופעה בה דווקא הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשים לשתף את רגשותיהם הקשים והאינטימיים ביותר, כגון הרצון לסיים את חייהם.
האם שיתוף ברשת החברתית מסייע למניעת אובדנות?
הרשתות החברתיות הינן תופעה מיוחדת במינה, מאחר ונוצרות דרכם קשרים ומערכות יחסים אשר יש בהן מצד אחד משהו מאוד אינטימי ומזמין לשיתוף, אך מצד שני גם תחושה של שטחיות אשר מאפשרת לדברים לחלוף מהר. כך למשל, אפשר להעלות מחשבות וחששות שעולים באדם באופן מידי, ולדעת שתוך מספר ימים ולפעמים שעות – זה נעלם כלא היה. לכן הרשתות החברתיות מזמינות לדבר ולהציף את הרגשות הקשים, המחשבות על התאבדות למשל, עם פחות סכנה לגבי ההשלכה ארוכת הטווח של המעשה.
לרוב, הרשתות החברתיות מגלות אהדה וסימפטיה כלפי המשתפים ברגשות קשים. אנשים המדווחים על הרצון להתאבד למשל נתקלים פעמים רבות בתמיכה, הזמנה לשיחה, חיבוק אוהב, אפילו אם רק במרחב הווירטואלי. האפשרות כי העוקבים אחריך יהיו רק אנשים שאתה רוצה בקרבתם, אנשים שאתה מעוניין שישמעו אותך, הופך את הרשת הווירטואלית לסוג של רשת בטחון זמנית המאפשרת לאנשים לשתף במה שאחרת לא היו יכולים.
מבחינה זו, אפילו אנשים אשר רואים ופוגשים פסיכולוג או פסיכואנליטיקאי באופן קבוע, יכולים למצוא במרחב הווירטואלי סוג אחר של נחמה. כזה אשר גם לא חייב להיות מקושר עם אדם "אמתי", מאחר ומדובר בחשבון ווירטואלי. בלוגים, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ועוד רבים אחרים משמשים כפלטפורמה לשיתוף הרגשות הקשים והאינטימיים ביותר, לרבות מחשבות אובדניות.
מהי מדיניות התמיכה בחשש להתאבדויות של פייסבוק?
בשל האופן המזמין והפשוט יחסית של הרשתות החברתיות להצפת תחושות כגון הרצון להתאבד, פייסבוק פתחה בשנת 2011 כלי מיוחד המכונה "דיווח תכנים הקשורים בהתאבדות". על ידי הקלקה מהירה, יכול כל משתמש לדווח על פוסט ככזה אשר מכיל תכנים הקשורים ברצון או שאיפה להתאבדות. זוהי סוג של משמרת ווירטואלית הדדית, אשר אמונים עליה החברים של אותו אדם בפייסבוק.
פייסבוק מקבלת את הדיווח ומעבירה אותו לידיהם של בעלי מקצוע, אשר יכולים ליצור קשר באופן מהיר עם בעל החשבון שפרסם את הפוסט כדי לדבר אתו דרך האימייל ולהזמינו לקבל שירות פסיכולוגי או פסיכיאטרי. זוהי אחת הדרכים שבה פייסבוק דואגת למשתמשים, ומנסה מצד אחד לאפשר את הפתיחות לדבר על מה שקשה להם, ומצד שני – במקרה הצורך – גם להציע עזרה אמתית לאלו הזקוקים לכך.
תמיכה נפשית דרך האינטרנט למניעת התאבדות
פייסבוק כמובן אינה היחידה אשר מציעה שירותים פסיכולוגיים באמצעות הרשת, וכיום תופעה הולכת ומתרחבת היא תקשורת עם בעלי מקצוע מתחומי רפואת הנפש באמצעות אימיילים, סקייפ ותוכנות תקשורת אחרות. ישנם לא מעט אנשים אשר מוצאים במפגש האישי עם פסיכולוג צעד כמעט בלתי אפשרי, ועד אשר מבשילה בהם ההחלטה לקבלת עזרה נפשית ממשית יכול להיות כבר מאוחר מידי. לכן פונים יותר ויותר אנשים, במיוחד בעלי נטיות התאבדותיות, לקבלת עזרה נפשית ראשונה ומידית דרך הרשת האינטרנטית.
לרשתות החברתיות היה וישנו תפקיד מכריע במתן טיפולים אלו, מאחר ודרך הרשתות החברתיות נפתחה הדלת לאנשים לשתף במה שעובר עליהם ולקבל את תמיכת יקיריהם. משהו אשר לא התאפשר להם אחרת, מחוץ לאינטרנט. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, מראים כי אכן יותר ויותר אנשים מעזים לשתף ברשתות החברתיות את נטיותיהם ומחשבותיהם על התאבדות, דבר אשר אין הם בהכרח חושפים במהלך טיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים.
כיום, ישנם פסיכולוגים אשר אפילו מציעים שירותים דרך האינטרנט אשר מעבר לעזרה ראשונה, אלא טיפול ממשי דרך התכתבות, שיחות או וידאו ברשת. חלק מהטיפולים הללו נמשכים על פני שנים, ומאפשרים לאנשים אשר קשה להם להיפגש פנים מול פנים במרחב הלא-ווירטואלי לקבל מענה נפשי קונקרטי. ממש בדומה לקווים הטלפוניים למרכזים למניעת התאבדות, כך גם דרך האינטרנט והרשתות החברתיות ניתן כיום לקבל תמיכה, עזרה, ואפילו טיפולים פסיכולוגיים לכל דבר ועניין.
