כשאדם פונה לבית החולים ומתלונן על כאב כזה או אחר, בדרך כלל יערכו בגופו בדיקות שונות הרלוונטיות לתלונה שלו, עד אשר ימצא הגורם למצוקה ממנה הוא סובל. בהמשך, הוא יקבל בבית החולים או בביתו טיפול שמטרתו להפחית את הכאב או לטפל במחלה.
אך לעיתים קורה שבבתי החולים שמים לב שאדם אחד מגיע שוב ושוב לחדר המיון, מתלונן כל פעם על כאב אחר, ולמעשה- אף פעם לא מוצאים שום דבר שממנו הוא סובל. לעיתים דווקא כן מוצאים פגיעות ובעיות מוזרות שמקורן אינו ידוע. כאשר הרופאים שמים לב לתופעה זו, הם בדרך כלל יקראו לבדיקה נוספת מסוג אחר לגמרי- בדיקה פסיכיאטרית.
במדריך של ההפרעות הפסיכיאטריות (DSM), מוקדש פרק שלם להפרעות factitious , כלומר הפרעות נפשיות שמביאות את הסובל מהן "לייצר" לעצמו בעיות גופניות. המפורסמת מבין הפרעות אלה היא תסמונת מינכהאוזן.
על שום מה מינכהאוזן
הרוזן מינכהאוזן הוא גיבור ספרותי אשר היה ידוע בגוזמאות ובסיפורי המעשיות שנהג לספר. שמו הודבק לאנשים אשר ממציאים לעצמם סיפורים, ובמקרה הספציפי של התסמונת- ממציאים לעצמם מחלות. כמו הרוזן בשעתו, אנשים הסובלים מתסמונת מינכהאוזן מגיעים לעיתים תכופות ביותר לקבלת סיוע רפואי, תוך שהם מספרים מעשיות וגוזמאות לגבי הכאבים והתחושות שאינם מרגישים באמת.
למה זה קורה?
חשוב להתחיל ולהדגיש שתסמונת מינכהאוזן הינה הפרעה נפשית, ומכאן שאין להתייחס ללוקה בה כאל שקרן סתם. הסובלים מהתסמונת משקרים מתוך צורך נפשי כלשהו, ואין ביכולתם למצוא דרך אחרת להשיג צורך זה.
תפקיד החולה עשוי להיות בעיני אנשים מסוימים תפקיד אטרקטיבי- כשאתה חולה אתה מקבל יחס, הטבות, תשומת לב עוטפת וחיובית, אינך צריך לעשות כל מיני דברים שאנשים בריאים עושים. כל אלה עשויים להיות הרווחים שאליהם חותרים הסובלים מהתסמונת. בשלב כלשהו ההתחזות לחולה מאבדת שליטה, והאדם כבר אינו יודע כיצד להשיג את ההטבות הללו גם כאשר הוא בריא.
יש לציין, שקיימים מקרים של "תסמונת מינכהאוזן מרחוק (by proxy)"- בדרך כלל הורה שמביא את ילדו בתור החולה, או גורם לפגיעות בגופו של הילד.
הסכנות בתסמונת מינכהאוזן
שתי סכנות עיקריות טמונות בתסמונת מינכהאוזן. ראשית, אנשים מביאים את עצמם למצב של עודף בדיקות ועודף התערבויות רפואיות. החולים עשויים לעבור בדיקות פולשניות מיותרות, קרינה של צילומים והדמיות, וטיפולים רפואיים שניתנים שלא לצורך (בעיקר משככי כאבים). שנית, במקרים מסוימים וקיצוניים, הסובלים מהתסמונת מתחילים לפגוע בעצמם באמת על מנת לאשש את תלונותיהם. כך למשל עשוי אדם לבלוע רעל או לגרום לעצמו פציעה על מנת שיקבל טיפול מתאים בבית החולים.
אבחון התסמונת
כאמור, בדרך כלל אבחון אדם כלוקה בתסמונת מינכהאוזן נעשה כאשר הצוות הרפואי שם לב לכך שאותו אדם חוזר שוב ושוב לבדיקות וטיפולים בנושאים שונים. הבעיה היא, שהסובלים מהתסמונת לרוב מודעים לכך, ולכן נוטים לפנות לגורמים רפואיים שונים בכל פעם, ובכך לטשטש את עובדת הפניות המוגזמות. במקרים אחרים, האבחון נעשה כאשר בני המשפחה או הקרובים של האדם שמים לב לתלונותיו החוזרות והנשנות ומפנים את תשומת הלב של איש מקצוע.
טיפול בתסמונת מינכהאוזן
הטיפול בתסמונת הינו בעייתי, בעיקר משום שהאדם פעמים רבות באמת מאמין בכך שהוא סובל ממחלות חוזרות ונשנות, ומאבד את בוחן המציאות לגבי כך שהוא ממציא או גורם לפגיעות הגופניות. כאשר אדם מגיע לטיפול, חשוב ראשית כל להפסיק את הפניות החוזרות לטיפולים רפואיים. האדם צריך ללמוד מדוע אינו מסוגל להשיג את הרווחים של תפקיד החולה גם כשאינו חולה, ולמצוא פתרונות יעילים ובריאים יותר.
