תרופות אנטי פסיכוטיות או תרופות נוירולפטיות, הן תרופות פסיכואקטיביות, המשמשות לטיפול בסובלים מהפרעות פסיכיאטריות פסיכוטיות כמו לדוגמה סכיזופרניה. התרופות השונות בקבוצה זו לא גורמות לריפוי של ההפרעה הפסיכיאטרית, אלא רק להפחתת מידת החומרה של התסמינים הפסיכוטיים הנלווים להפרעות השונות.
התרופות הראשונות בקבוצה זו נכנסו לשימוש במהלך שנות החמישים של המאה העשרים. תרופות אלו נקראות תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות (typical antipsychotics) ונחלקות לחמש קבוצות מרכזיות, בהתאם למבנה הביוכימי שלהן: בנזמידים, דיפנילבוטילפיפירדינים, בוטירופנונים, תיאוקסנטינים ופנתיאזינים. אמנם התרופות הטיפוסיות היוו מהפכה של ממש ופריצת דרך היסטורית, אך כולן ללא יוצא מן הכלל גרמו למגוון רחב של תופעות לוואי שליליות.
תרופות אלו עדיין רלוונטיות בימינו, בעיקר בשל העלות הנמוכה שלהן, אך בדרך כלל ניתנת עדיפות לתרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות (atypical antipsychotics), שהשימוש בהן הפך לנפוץ מאוד במהלך שני העשורים האחרונים. יתרונן של התרופות מהדור החדש בא לידי ביטוי בתופעות הלוואי שלהן, שנחשבות לחמורות פחות מתופעות הלוואי שנגרמות בעקבות השימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות.
לאילו מחלות ומצבים רפואיים משמשות התרופות האנטי פסיכוטיות?
התרופות האנטי פסיכוטיות משמשות לטיפול במצבים הבאים:
- הפרעה סכיזואפקטיבית וסכיזופרניה – התרופות הלא טיפוסיות יעילות יותר מהתרופות הטיפוסיות לטיפול בפסיכוזות כרוניות ואקוטיות גם אצל מבוגרים וגם אצל מתבגרים.
- הפרעות מצב רוח – כל התרופות הלא טיפוסיות קיבלו את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כטיפול במאניה אקוטית והתרופה זיפרקסה באופן ספציפי, אושרה כטיפול אחזקה בסובלים מהפרעה דו קוטבית. במקרים מסוימים נעשה שימוש בשילוב של תרופות טיפוסיות ולא טיפוסיות לטיפול בדיכאון עמיד במיוחד.
- מצבים נוספים שניתן לטפל בהם באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות – דליריום, דמנציה, מחלת הנטינגטון בשלבים המוקדמים שלה, תסמונת טורט, דיכאון עם תסמינים פסיכוטיים ועוד.
התרופות האנטי פסיכוטיות לא מתחילות להשפיע על המטופל באופן מידי, אלא רק לאחר מספר שבועות של טיפול, כשלמעשה האפקט המקסימלי של התרופות האנטי פסיכוטיות השונות מורגש רק לאחר ארבעה עד שישה שבועות של טיפול בדרך כלל.
מה הן תופעות הלוואי האפשריות של התרופות האנטי פסיכוטיות?
תופעות הלוואי השכיחות ביותר של התרופות הטיפוסיות הן תופעות נוירולוגיות שונות הקשורות בעיקר לתנועתיות. הכוונה היא לפרקינסוניזם, דיסטוניה, אקתיזיה וטרדיב דיסקינזיה. בדרך כלל טרדיב דיסקינזיה לא מתפתחת במהלך ששת החודשים הראשונים של הטיפול, אך כאשר היא מופיעה, יש לעשות ככל האפשר על מנת להפסיק את הטיפול במהירות הרבה ביותר, תוך פיקוח רפואי כמובן.
תופעה זו באה לידי ביטוי בתנועות דמויות ריקוד המתבצעות באופן לא רצוני ובלתי נשלט בראש, בגפיים ובכל הגוף. רק חמישה עד ארבעים אחוז מהמטופלים מחלימים מתופעה זו והיתר נאלצים להמשיך ולחיות עמה.
תופעות לוואי נוספות האופייניות לתרופות הטיפוסיות הן ירידה בליבידו, אנאורגזמה, צהבת, דרמטיטיס אלרגית, ראיה מעורפלת, אצירת שתן, בעיות זקפה ובעיות בשפיכה, ירידה בראיית לילה, הולדת תינוק הסובל ממומים גופניים (בעיקר אם נלקחו תרופות מהדור הראשון במהלך חודשי ההיריון הראשונים) ועוד.
התרופות הלא טיפוסיות יכולות לגרום לתופעות הלוואי הבאות: עלייה במשקל, יובש בפה, ישנוניות, תת לחץ דם במעבר מישיבה לעמידה, עלייה בסיכון לקטרקט, הפרעות בקצב הלב, ריור, עצירות, בחילות והקאות, דפיקות לב מואצות, סחרחורות, ירידה בשורת תאי הדם הלבנים (תופעה המתרחשת רק במקרים נדירים בעקבות נטילת קלוזאפין) ועוד.
תרופות נפוצות
- להלן שמותיהן של מספר תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות – מודאל, פימוזיד, קלופיקסול, כלורפרומאזין, הלופרידול ופלוקסנול.
- להלן שמותיהן של מספר תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות – ביפאפרונוקס, פליפרידון, קלוזאפין, ריספרידון, אולנזפין, קווטיאפין.
