תרופת האמיטריפטילין, ידועה גם בשמות אלטרול או אלטרולט (בלעז – Amitriptyline), הינה נוגדת דיכאון מסוג טריציקלי (TCAs) אשר נחשב לסוג הישן של תרופות נוגדות דיכאון.
משפחת תרופות אלו נחשבות לישנות יותר, והן כוללות תופעות לוואי רבות וכן סכנה משמעותית במינון יתר לחיי המטופל. מסיבה זו, תרופות מסוג זה פחות נפוצות כיום בשוק, והן ניתנות רק במקרים ספציפיים עם מרשם רופא, ולאחר בדיקה קפדנית.
האמיטריפטילין משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון, וביכולתה גם לשפר את התפקוד הכללי, להעלות את התיאבון, להמריץ וכן לשפר מצב רוח. לעיתים משמשת התרופה גם להשיב שליטה על השתן או במקרים מסוימים של הרטבת לילה.
שימוש והשפעתה של תרופת האמיטריפטילין
תרופות מסוג זה ניתנות אך ורק עם מרשם רופא, וזאת לאחר אבחון מסודר ובדיקה קפדנית. לרוב, במקום תרופה זו יינתנו תרופות מתקדמות יותר, אשר תופעות הלוואי שלהן פחות חמורות ויש בהן פחות סכנה בנוגע לשימוש. עם זאת, האמיטריפטילין עדיין בשימוש ובהחלט אפשרי שמטופל מסוים יקבל טיפול בה.
המינון הנהוג הינו 25 מ"ג ומעלה, ולא עולה על 250 מ"ג. תרופה זו אינה מומלצת לשימוש בילדים (מתחת לגיל 12), ובקשישים ישנו צורך במינון מופחת בשל השפעותיה של התרופה. כמו כן, תרופה זו אינה מיועדת לשימוש בעת היריון. בנוגע להנקה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל או הפסיכיאטר בנוגע לאפשרות השימוש בתרופה זו.
השפעתה של התרופה יכולה להתעכב ולהופיע לאחר מספר ימים, ובמקרים מסוימים גם מספר שבועות. עם זאת, השפעתה הינה ארוכת טווח ויכולה להתמשך עד לכ-6 שבועות. מסיבות אלו, הפסקת השימוש בתרופה אינו פתאומי, אלא מצריך הפחתה הדרגתית. במקרים מסוימים ייתכנו תופעות לוואי המוכרות מגמילה בעת הפסקת השימוש בתרופה. באופן כללי, תרופה זו נחשבת לבעלת סיכון נמוך להתפתחות תלות בה, אך בכל זאת ייתכנו תופעות לא נעימות בעת הפסקת הטיפול – במיוחד אם תהא זו הפסקה פתאומית ולא מבוקרת.
במקרים של מינון יתר, יש לפנות באופן מידי לקבלת טיפול רפואי דחוף, זאת מאחר וקיימת סכנה לחיי המטופל. במקרה חשש למינון יתר, יש לעדכן את הרופא המטפל.
אזהרות ותופעות לוואי
לאמיטריפטילין ישנן תופעות לוואי נפוצות אשר דורשות התייחסות בעת השימוש ופנייה לרופא המטפל או הפסיכיאטר, בין השאר – יובש בפה, בחילות וסחרחורות, כאבי ראש, טשטוש או עייפות, חוסר שינה, חולשה, חרדה קלה, עליה במשקל, וכדומה. בעוד תופעות אלו ייתכנו כנורמטיביות, עדיין יש לדווח על כך לרופא המטפל ולהיות במעקב על כל תופעת לוואי לא נעימה או חריפה יותר.
עם זאת, ייתכנו גם תופעות לוואי חריפות יותר, אשר בגינן יש לפנות לטיפול רפואי ואף לשקול הפסקת נטילת התרופה. בין השאר מקרים כאלו כוללים פריחה או גירוי, רעדים, עצירות, חום גבוה, כאבי גרון או עיניים, קשיים בדיבור, בתנועה או בשתן, הזיות וכדומה.
כמו כן, שילוב בין-תרופתי עלול להוביל לתגובות לא נעימות ואף להשפיע על יעילות הטיפול. בין השילובים הבעייתיים נכללות תרופות להורדת לחץ דם, תרופות לטיפול בצינון או שיעול, תרופות שונות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, תרופות מסוג MAO, ועוד.
יש לדווח לרופא המטפל על כל נטילת תרופה באופן קבוע, או תרופה אחרת אשר יש חשש בנוגע לשילובה עם האמיטריפטילין, זאת טרם תחילת הטיפול. כמו כן, במקרים רפואיים מסוימים יש חשיבות לעדכן את הרופא המטפל טרם נטילת התרופה, לדוגמה מחלות לב, מחלות כבד או כליות, בעיות שונות במערכת העיכול או הנשימה, וכדומה.
