
אילו סוגים של תרופות הרגעה קיימים כיום?
קצרה היריעה מלהרחיב אודות כל תרופות ההרגעה הנמצאות כיום בשימוש ולפיכך נתאר רק כמה מהן על קצה המזלג:
- ברביטורטים – קבוצה של תרופות שמיועדות לטיפול באפילפסיה, להרדמה לפני ביצוע של פעולה רפואית מכאיבה כמו ניתוח למשל, להרגעה ולהשריית שינה.
- קלונאזפאם – תרופה ששייכת למשפחת הבנזודיאזפינים. התרופה מיועדת להרדמה, להרפיה של השרירים וכן לטיפול בחרדה ואפילפסיה.
- אלפראזולאם (זאנקס) – תרופה ששייכת למשפחת התרופות לטיפול בחרדה. התרופה פועלת על ידי הגברה של נוירוטרנסמיטר הנקרא GABA שמשחק תפקיד מרכזי במצבי דחק ומסייע לחסימה של חרדה. התרופה מסוגלת להפחית את מידת החומרה של החרדה תוך זמן קצר ביותר אך בשימוש ממושך עלולה לגרום להתמכרות.
- אוקסאזפאם (ואבן) – תרופה שנמצאת בשימוש נרחב ביותר החל משנות השישים של המאה העשרים. התרופה מיועדת לטיפול בנדודי שינה, בחרדה, בפרכוסים, בתסמינים של גמילה מאלכוהול ועוד.
באילו מצבים נעשה שימוש בתרופות הרגעה?
לפיכך, כאשר נרשמת למטופל הסובל מהפרעת חרדה תרופת הרגעה, ברוב המוחלט של המקרים לא יהיה מדובר בטיפול היחיד לבעיה אלא על חלק ממכלול הטיפולים שיכללו בין היתר גם טיפול פסיכולוגי למשל.
תרופות הרגעה משמשות גם להפחתת חוסר הנוחות ולהגברת שיתוף הפעולה מצד ילדים שצריכים לעבור טיפולים שנחשבים למאיימים או מפחידים וכמעט כול החולים במחלקות טיפול נמרץ מקבלים תרופות הרגעה מסוגים שונים אלא אם כן הם מחוסרי הכרה.
האם תרופות הרגעה יכולות לגרום לתופעות לוואי?
כך למשל מנה עודפת של קלונאזפאם עלולה לגרום לבלבול, בחילה, ישנוניות קשה, בעיות בשיווי המשקל וסחרחורת ואילו השימוש בתרופה באופן כללי עלול להביא להחמרת התסמינים מהם סובל המטופל, לרעידות, נדודי שינה, רגזנות וחרדה. שימוש ממושך בתרופות בדגש על תרופות שניתנות בעירוי יכול אף לגרום לאמנזיה לטווח קצר או טווח ארוך.
חשיבות המעקב הרפואי
