יש קשר בין החלק הראשון של ההפרעה- המחשבות, לבין החלק השני- הפעולות. בעוד המחשבות הטורדניות מעוררות חרדה, תפקיד הפעולות האובססיביות או הטקסיות הוא להפחית את החרדה הזו.
הבעיה היא כי הפחתת החרדה היא פתרון זמני בלבד והחרדה תשוב ותעלה. הימנעות מביצוע הפעולות יכול לגרום לדיכאון ולמצוקה גדולה. מצד שני, הפעולות עצמן מפריעות לחיי היום יום ויוצרות גם הן קושי.
מחשבות טורדניות ופעולות כפייתיות הן דבר נפוץ אצל אנשים רבים, למשל מחשבה טורדנית מוכרת היא הצורך לנקוש על עץ כשאומרים דבר רע, אחרת יקרה אסון. כאשר המחשבות והפעולות חזקות או חוזרות במידה שהן מפריעות לתפקוד- בעבודה, בקשרים חברתיים וכדומה- מדובר בהפרעה שדורשת טיפול.
נראה כי מקור ההפרעה הוא תורשתי או ביולוגי ובאופן ספציפי נמצא שלסובלים מ- OCD יש מחסור בסרוטונין במוח. ההפרעה מופיעה לרוב אחרי גיל 20 ושכיחותה זהה בקרב גברים ונשים.
סוגים עיקריים של הפרעות OCD
- חרדה מלכלוך – תחושה של זיהום ולכלוך מתמיד, אם מתוך רתיעה מהלכלוך עצמו ואם מתוך חשש מזיהום, הדבקה במחלות ואף סכנת מוות. מתבטא בשטיפת ידיים אובססיבית, טקסי רחצה ארוכים, שפשוף מוגזם של העור עד קילוף, הימנעות מישיבה במקומות ציבוריים, שטיפה תכופה מאוד של הבית.
- חרדה מחוסר אחריות – חשש מחוסר אחריות או הזנחה שתוביל לפגיעה בנו, בקרובים לנו או בסביבה. מתבטא בבדיקה אובססיבית של נעילת הבית והאוטו, סגירת הגז או התנור ועוד.
- חרדה מכוח המחשבות – חשש מכך שמחשבות רעות שאנו חושבים יתקיימו במציאות. זהו חשש הנובע ממקור פנימי, אך לעתים הסובלים מ- OCD ימצאו דרך טקסית לבטל אותן. למשל: אדם מרגיש שמחשבה רעה שחשב, למשל שאדם קרוב אליו ייפגע באסון טבע, לא מניחה לו. הוא מתנער מהמחשבה הטורדנית רק באמצעות לחישת מלים מסוימות או תפילה, או ביצוע פעולה כמו נגיעה בחפץ מסוים, דריכה על מקום מסוים וכו'.
- חרדה מחוסר סדר – חוסר נוחות במצב שבו לא הכל מסודר במקום. זה יכול להיות אי- נחת קיצוני למראה חולצה הפוכה של מישהו, חדר מבולגן, או אפילו פריטים במקרר שאינם מונחים בסדר הרגיל.
- חרדה ממחסור – אספנות כפייתית של חפצים, גם כאלה שאינם באמת נחוצים כמו בגדים או עיתונים ישנים. החשש הוא בעיקר סביב פגיעה באוסף שנאגר עם הזמן.
הסובלים מ- OCD חשים חרדה מסוימת או כמה חרדות יחד. הם חיים בניסיון מתמיד להשתלט על המחשבות הטורדניות באמצעות פעולות טקסיות: ניקיון, סידור, איסוף חפצים, בדיקות חוזרות וכן חזרה על הרגלים, תפילות וטקסים אחרים.
למעשה זהו מעגל שאין לו סוף כיוון שהפעולות אינן משחררות מהמחשבות הטורדניות, ויחד עם זאת אי ביצוע של הפעולות הכפייתיות מביא לאי- נחת ומצוקה רבה, במאפיינים זהים להפרעת אישיות כפיייתית טורדנית.
הטיפול בהפרעה טורדנית – כפייתית
ישנם מספר טיפולים אשר נחשבים מוצלחים לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית:
טיפול תרופתי: תרופות המאריכות את משך זמן ההשפעה של הסרוטונין במוח.
טיפול כירורגי: גירוי מוח עמוק, המשלח אותות חשמליים למקומות מסויימים במוח. הטיפול נחשב לטיפול מועיל בהפרעות טורדניות.
טיפול קוגניטיבי- התנהגותי CBT: טיפול זה עוסק בשבירת הדפוס שבו מחשבות טורדניות מובילות לחרדה, שמובילה מצדה לפעולות כפייתיות וכן הלאה.
במהלך הטיפול נערכת חשיפה מבוקרת למחשבות הטורדניות, תוך כדי מניעת תגובה- הימנעות מהפעולה שמבטלת אותן. בנוסף, הטיפול מסייע בתיקון מחשבות שגויות שעומדות בבסיס ההפרעה. טיפול נכון יכול להחזיר את המחשבות הטורדניות לרמה הנורמלית ולהביא לשיפור משמעותי באורח החיים.