דור חדש של תרופות נוגדות דיכאון – SSRI

במוח האדם ישנם חומרים כימיים שנקראים טרנסמיטרים. הטרנסמיטרים הם המוליכים העצביים האחראיים על העברת המידע בין תאי המוח השונים (הנוירונים), כאשר בעת הפרעה בכמות של אחד הטרנסמיטרים הללו תהיה הפרעה בהעברת המידע במוח.

כל טרנסמיטר אחראי על העברת מידע בהיבטים שונים. למשל, אחד מהטרנסמיטרים, שמכונה סרוטונין, אחראי בעיקר על נושאים של וויסות מצב הרוח, אכילה, כאב, שינה ועירות.

בהקשר זה, הפרעה אחת של מצב רוח היא הפרעת דיכאון קליני, בה האדם החולה לוקה במצב רוח ירוד מאוד, עד כדי חוסר יכולת להתארגן ולקיים חיים נורמטיביים.

על פי אחת ההנחות בתחום הפסיכיאטרייה תופעה של דיכאון קליני נגרמת עקב הפרעות במידה הנכונה של הטרנסמיטר המוחי סרוטונין. ביתר פירוט, בעת מצב של דיכאון קליני כנראה שיש פחות מידי סרוטונין במוח. השערה זו מכונה "השערת הסרוטונין" ויש לה תמיכה מחקרית רבה.

על סמך השערה זו, בעת מצב של דיכאון קליני ישנו צורך לווסת את כמות הסרוטונין במוח על מנת שיישאר יותר סרוטונין בסינפסות המוחיות ומצב הרוח של האדם יתאזן.

אחת האפשרויות לווסת את רמת הסרוטונין היא על ידי תרופות פסיכיאטריות שפועלות על הטרנסמיטר הזה בדרכים שונות. למשל, דרך אחת היא לגרום לייצור רב יותר של סרוטונין במוח. דרך אחרת יכולה להיות הארכת משך הזמן שהסרוטונין נמצא במוח בטרם הוא נאסף חזרה על ידי התאים.

ואכן, בשנים האחרונות פותחו תרופות אנטי דכאוניות שפועלות על פי הדרך השנייה שתוארה לעיל. תרופות אלו מכונות SSRI (Selective serotonin reuptake inhibitors), והן מעכבות את תהליך איסוף הטרנסמיטר המוחי סרוטונין מהסינפסה המוחית בחזרה אל התא. משמעות הדבר היא שהסרוטונין נותר למשך זמן ארוך יותר במוח וכך הוא יכול להמשיך ולפעול למשך זמנים ארוכים יותר.

כל תרופות ה-SSRI נחשבות תרופות מהדור החדש, כאשר המאפיין של התרופות הללו הוא שהן פועלות על סרוטונין בלבד, לעומת תרופות מהדור הישן שפעלו על מספר טרנסמיטרים. זאת ועוד, במשפחת ה-SSRI ישנן מספר תרופות, כמו ציפרלקס ולוסטרל כאשר המפורסמת מכולן היא ללא ספק תרופת הפרוזאק.

היתרונות של תרופות ה – SSRI לעומת תרופות אנטי דכאוניות אחרות

תרופות אנטי דכאוניות שאינן ממשפחת ה-SSRI פועלות על טרנסמיטרים נוספים ומגבירות גם את רמת הטרנסמיטרים הללו. הטרנסמיטרים האחרים הללו אינם קשורים לדיכאון, אלא לתופעות אחרות והגברתם עשויה להוביל להשלכות לא רצויות. למשל, ישנן תרופות אנטי דכאוניות שמגבירות דופמין ועל כן יכולות להביא לעוררות יתר או לתופעות פסיכוטיות.

מנגד, היות ותרופות ה-SSRI פועלות אך ורק על הסרוטונין, תופעות הלוואי שלהן פוחתות באופן משמעותי. כמו כן, היות ותרופות ה-SSRI פועלות על טרנסמיטר אחד בלבד הן נחשבות לפחות מסוכנות מתרופות אחרות.

חסרונות של תרופות ה – SSRI לעומת תרופות אנטי דכאוניות אחרות

נמצא שתרופות ה-SSRI, על אף שתופעות הלוואי שלהן מעטות יחסית, גורמות לכ-50% מהמטופלים הנוטלים אותן להפרעות שונות בחשק ובתפקוד המיני. היות ולפעילות מינית ישנה השפעה משמעותית על מצב הרוח של האדם, הרי שמדובר בפרט חשוב מאוד כאשר מדובר באנשים עם הפרעות מצב רוח.

בנוסף, היות ולסרוטונין ישנו גם תפקיד באכילה, נמצא שלפעמים תרופות ה-SSRI עשויות לגרום להשמנה. גם עובדה זו יכולה להשפיע לרעה על מצב רוחו של המטופל ולהפריע לטיפול האנטי דיכאוני. ולבסוף, לעיתים נמצא שהמטופל עשוי לפתח תלות בתרופות הללו, כאשר ניסיון להפסיק את נטילת התרופה יכול להוביל לסימפטומים של גמילה.

לסיכום, לתרופות ה-SSRI ישנם יתרונות לצד חסרונות. בשורה התחתונה, מדובר בתרופות שבדרך כלל התועלת שלהן עולה על הנקודות השליליות שבהן. אחד היתרונות שלהן נמצאו במחקר שנעשה לאחרונה בישראל, בו נמצא כי נוגדי דיכאון מסייעים לטיפול במחלות שונות, שנגרמות בשל מערכת חיסון חלשה.