מהן זכויות החולים במחלות נפש?

זכויות חולים במחלת נפשחולים במחלות דיכאוניות, במאניה דפרסיה וכדומה, נחשבים כחולים לכל דבר ועניין, אך בגלל מצבם הנפשי, הם אינם מודעים תמיד לזכויות המגיעות להם. מכיוון שכך, נחקק חוק שקובע את זכויות חולי הנפש, בין אם הם מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים ובין אם הם חיים בקהילה. החוק נחקק מתוך מטרה שאוכלוסיית אנשים זו לא תנוצל בשל חולשתה.

זכותם הבסיסית של החולים במחלות דיכאון היא לקבל מידע בנוגע למצבם. חולה מאושפז זכאי לקבל "טופס זכויות החולה" יחד עם הסברים על זכויות נוספות. הוא זכאי לקבל מבקרים, לקבל ולשלוח מכתבים מבלי שיעברו צנזורה ולקבל שירותי עורך דין.

זכויות מביטוח לאומי

אדם החולה במחלות דיכאוניות יכול להגיש בקשה לקבלת קצבת נכות. במידה ובמסגרת הבדיקות הוא נמצא כבעל נכות נפשית של 40% לפחות, הקצבה תינתן. החולה זכאי לקבל את שירותי תכנית השיקום המקצועי, במידה ויש בידיו חוות דעת פסיכיאטרית שטוענת שבעקבות נכותו הנפשית הוא זקוק לשיקום מקצועי ( שיקום בדיור מוגן והוסטלים).

חוק ביטוח בריאות ממלכתי

מערכת הבריאות הציבורית אחראית לתת טיפולים ושירותים לחולי מאניה דפרסיה ובכלל לאנשים הלוקים במחלות דיכאוניות. מערכת הבריאות מספקת שני ערוצי טיפול: טיפול בקהילה- מרפאות לבריאות הנפש, הממומנות מכספי הממשלה, טיפולים פרטניים ומציאת פתרונות מגורים הולמים.

טיפול במסגרת אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים ציבוריים. היה והחולה באחת המחלות הדיכאוניות זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, המדינה משלמת את עלות האשפוז.

חוק טיפול בחולי הנפש

החוק מתייחס אל האנשים שמוכרים כחולים במחלות דיכאוניות, שפוגעות בשיפוט המציאות. החוק לא מתייחס לאנשים הסובלים מפחדים, מהפרעות אישיות (הפרעת אישיות היסטריונית, הפרעת אישיות גבולית וכו') ומתופעות שלא מוגדות כמחלות נפש. חוק זה מקנה זכויות שוות לאלו של החולים במחלות גופניות ואינו מבחין בין טיפולים נפשיים לטיפולים פיזיים.

חוק אשפוז במוסד פסיכיאטרי

לפני שאדם הסובל ממחלות דיכאוניות מתאשפז במוסד פסיכיאטרי, עליו לעבור בדיקות רפואיות גופניות ונפשיות, בהן ייקבע האם הוא זקוק לאשפוז. במידה וניתן צו אשפוז, המצב הוא שונה. המוסדות הפסיכיאטריים מחויבים לאשפז את האדם באופן מידי.

כשהאדם מבקש להתאשפז, עליו לחתום על "טופס הסכמה לאשפוז מרצון" ועל קבלת טיפולים. הוא לא יכול להשתחרר מהמוסד, אלא רק במקרה שחלפו 48 שעות מרגע בקשתו להשתחרר.

חוק אשפוז כפוי

פסיכיאטר מחוזי הוא האחראי היחיד על החלטות לגבי אשפוז כפוי. במידה והוא מחליט כי החולה באחת מהמחלות הדיכאוניות מסוכן לחייו או לחיי הסובבים אותו, יש לו סמכות לאשפזו בכפיה, להיבדק בבדיקות פסיכיאטריות או לקבל טיפול, גם במידה והוא מתנגד לכך.

האשפוז הכפוי מתבצע על ידי אחים פסיכיאטריים הנעזרים בשוטרים. במידה והחולה מפעיל התנגדות, הם יכולים להפעיל כוח פיזי סביר על מנת להביאו לאשפוז.

חוק שחרור מאשפוז

•  אשפוז ללא כפיה- מנהל המוסד הפסיכיאטרי רשאי לאשר לחולה יציאה לחופשה או לשחרר אותו מהאשפוז. במידה והאשפוז ארך חודש ימים לפחות, המנהל מחויב להודיע לחולה לפחות יממה אחת לפני שחרורו. כאשר החולה מבקש להשתחרר, אך מקבל סירוב, תישלח אליו הודעה בכתב במהלך 48 שעות מרגע קבלת הבקשה.

•  אשפוז מרצון- זכותו של החולה אשר התאשפז מתוך רצונו האישי להגיש בקשת שחרור כתובה אל מנהל המוסד הפסיכיאטרי. המנהל מחויב לשחרר אותו בתוך 48 שעות, אלא אם כן ניתנה באותה עת, הוראה מהפסיכיאטר המחוזי, לאשפזו בכפיה באופן מידי.

•  כאשר החולה או משפחתו מסרבים לקבל את הודעת השחרור, המוסד הפסיכיאטרי לא יכול לשחררו, אלא אם הפסיכיאטר המחוזי אישר את השחרור. ישנה אפשרות לערער על ההחלטה בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום