הרפורמה בבריאות הנפש עברה בכנסת בקריאה ראשונה רק באמצע 2007, וביולי שנת 2015 נכנסה הרפורמה בבריאות הנפש לתוקף.
על פי הרפורמה המוצעת, שירותי בריאות הנפש לעבור לרשותן של קופות החולים, ולהפוך לחלק מהשירותים הרפואיים הכלליים אותם מעניקות החולים למבוטחיהן על פי סל הבריאות, התרופות והטיפולים המוכתבים להן על ידי משרד הבריאות.
בנוסף, אמור להצטמצם באופן משמעותי מספר מיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטרים, על מנת לקדם טיפול נפשי במסגרת הקהילה. בשנים שחלפו מאז הוצעה הרפורמה, היא מספקת תוכן לאינספור ויכוחים, דעות ודיונים- הן בציבור הרחב, בקרב ציבור המטופלים ובני משפחותיהם הנעזרים בשירותי בריאות הנפש הקיימים, והן בקרב מטפלים- פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.
המתנגדים העיקריים לרפורמה הם המטפלים, עבורם מהווה השינוי "החלפת פיקוד". אך מעבר לשינויים המבניים שעשויים לפגוע בציבור הפסיכולוגים והמטפלים (מבחינת תקנים, תנאי העסקה ובעיקר פגיעה משמעותית ביותר בתהליך ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית ובהמשכיות המקצוע), רבים טוענים כי העברת שירותי בריאות הנפש לקופות החולים היא למעשה הפרטה- המדינה מתנערת ממחויבותה לחולי הנפש באצטלה של תהליך התייעלות וחיסכון, ומשליכה יהבה על קופות החולים, בעלות האינטרסים הכלכליים המובהקים.
טיעונים להוכחת טענת ההפרטה
- על פי הצעת החוק הממסד את הרפורמה, מטופלים יאלצו לשלם השתתפות עצמית, כפי שנהוג גם בקבלת טיפולים רפואיים שונים. הסכומים הנקובים מדברים על כ- 100 שקל ל-15 פגישות ראשונות עם פסיכותרפיסט, וכ-150 שקל לפגישות הבאות, שגם מספרן יוגבל על פי תנאים שונים. לדברי המתנגדים, כיום ניתן טיפול נפשי לחולים בחינם במרפאות הציבוריות. חולים רבים המטופלים במרפאות הציבוריות אינם מסוגלים לעבוד ונתמכים גם על ידי ביטוח לאומי. חיובם בתשלום גבוה עבור הטיפולים לא יאפשר להם לקבל טיפול ראוי ולהמשיך לחיות בכבוד.
- עם כניסת הרפורמה לתוקף, יחוייבו קופות החולים להשתתף במימון חלק מסל השיקום המוצע לנפגעי נפש, בעיקר בתחום הדיור (הוסטלים, דיור מוגן וכד'). בתמורה, תנתן לקופות החולים דריסת רגל בועדות המחליטות לגבי תמיכה בדיור. עולה הסכנה שעל מנת לחסוך כסף רב מאוד, קופות החולים יעדיפו לא לאשר תמיכה בדיור לחולים הזקוקים לה על מנת לחזור לתפקד בקהילה.
טיעונים נגד טענת ההפרטה
מן הנגד השני, עומדים אנשים רבים, ובעיקר מטופלים ובני משפחותיהם, המתוסכלים ממצב שירותי בריאות הנפש כיום ותומכים בהכנסת הרפורמה לתוקפה. התומכים ברפורמה אינם טוענים בהכרח שלא מדובר בתהליך של הפרטה, אך אינם מתמקדים בשאלה זו אלא רואים את היתרונות האפשריים הגלומים בהצעה:
- שירותי בריאות הנפש הציבוריים היום, הגם שהם ניתנים בחינם, אינם מאוד נגישים, ותקופות ההמתנה לטיפול בהן עשויים להיות ארוכים במיוחד. התחושה הכללית היא שמשרד האוצר אינו מעביר מספיק תקציבים למימון מערכת שירותי בריאות הנפש הציבורית, ועל כן הטיפולים הניתנים בה אינם מספיקים. העברת הניהול, האחריות והתיקצוב לקופות החולים תאפשר מתן שירותים טובים יותר לציבור החולים.
- קופות החולים הן מלכ"ר שנמצא באחריות ופיקוח הדוק של המדינה, ועל כן העברת שירותי בריאות הנפש לקופות יחייב אותן להעניק שירותים ברמה גבוהה, נגישה ומספקת. תהליך כזה יצמצם גם את השוק הפרטי, ויאפשר לטווח רחב יותר של נזקקים להגיע לקבלת טיפול נפשי.