זיהוי הפרעות נפשיות בקרב ילדים יכול להיות מסובך.
יתר על כן, כל ילד מתבגר בקצב שלו, ומה שנחשב ל"נורמאלי" בקרב ילדים, נופל בטווח רחב של התנהגויות ויכולות. לכן, כל אבחנה של הפרעה נפשית, חייבת לכלול את תנאי הסביבה של הילד בבית, בתוך המשפחה, בבית הספר, עם חברים, כמו גם גיל ותסמינים מהם סובל הילד.
בעיות נפשיות נפוצות בקרב ילדים
ישנם מספר סוגים של הפרעות נפשיות ורגשיות היכולות להשפיע על ילדים ובני נוער, ובכללן:
- הפרעות חרדה – ילדים בעלי הפרעות חרדה מגיבים למצבים מסוימים עם פחד ואימה, כמו גם עם סימנים גופניים של חרדה, דוגמת עצבנות, קצב לב מהיר וזיעה.
- הפרעת קשב וריכוז – ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מתקשים להתרכז. הם אינם מצליחים לעקוב אחר הוראות, משתעממים בקלות ו/או מתוסכלים ממשימות. בנוסף, הם נוטים לנוע כל הזמן והתנהגותם אימפולסיבית.
- הפרעות התנהגות משובשות – ילדים בעלי הפרעות התנהגות משובשות נוטים להתנגד לכללים, ולעיתים קרובות מתנהגים בהרסנות בסביבתם, למשל בבית או בבית הספר.
- הפרעת התפתחותית – ילדים בעלי הפרעה זאת מבולבלים בחשיבתם, ובאופן כללי מתקשים להבין את העולם הסובב אותם.
- הפרעות אכילה – הפרעות אכילה כרוכות בהתנהגויות חריגות הקשורות למשקל ומזון – כמו בולימיה, אנורקסיה ואכילה כפייתית.
- הפרעות במערכת העיכול – הפרעות המשפיעות על תפקוד בשירותים, כגון הרטבה, או הרטבה במיטה.
- הפרעות למידה ותקשורת – ילדים בעלי הפרעות למידה ותקשורת סובלים מבעיות קליטת ועיבוד מידע, כמו גם מיכולת לבטא את מחשבותיהם ורעיונותיהם.
- הפרעות במצב הרוח – הפרעות אלו כוללות תחושות קבועות של עצב ומצבי רוח המשתנים במהירות. הן כוללות דיכאון והפרעה דו קוטבית.
- סכיזופרניה – הפרעה זו כרוכה בתפיסות ומחשבות מעוותות.
- הפרעות טיקים – הפרעות אלו גורמות לילד לבצע באופן פתאומי ובלתי רצוני תנועות וצלילים חסרי משמעות, הנקראים טיקים.
אבחון מחלת נפש בקרב ילדים
הורים עשויים לחשוש מהסטיגמה הקשורה למחלה נפשית, משימוש בתרופות מסוימות ומעלות הטיפול. כמו אצל מבוגרים, מחלות נפש בקרב ילדים מאובחנות על ידי סימנים המצביעים על הפרעה מסוימת. רוב ההתנהגויות הנתפסות כסימפטומים של הפרעות נפשיות, כגון ביישנות, חרדה, עצבנות, הרגלי אכילה מוזרים והתפרצויות זעם, יכולות להתרחש ולהיתפס כחלק נורמאלי של התפתחות הילד.
ניתן לקבוע אבחנה של התנהגות הקשורה להפרעת נפש אצל הילד, כאשר התסמינים מתרחשים לעיתים קרובות מאוד, נמשכים לאורך זמן וגורמים להתנהגות חריגה והפרעה משמעותית ביכולת המשפחה או הילד לתפקד בחיי היום יום.
עם הבחנה בתסמינים להפרעת נפש אצל הילד, יש להתייעץ עם רופא, אשר יבצע הערכה באמצעות ביצוע היסטוריה רפואית מלאה הכוללת בדיקה גופנית. הרופא יבצע בדיקות שונות, כגון צילומי רנטגן ובדיקות דם, על מנת לשלול מחלה גופנית או תופעות לוואי הנגרמות מצריכת תרופות כגורם לתסמינים.
משלא נמצאה מחלה גופנית, ניתן להפנות את הילד אל פסיכיאטר או פסיכולוג על מנת לאבחן את החשד לבעיה הנפשית אצל הילד ולטפל בה. המומחה לבריאות הנפש יבצע ראיון מיוחד על מנת להעריך אם קיימת הפרעה נפשית. את ממצאיו מבסס הרופא על פי דיווחי התסמינים של הילד ותצפית על התנהגותו.
התמודדות הילדים וההורים עם הפרעת נפש
לילדים הסובלים מהפרעות אישיות חסרים כלים בסיסיים להתמודדות כהלכה עם החיים. ההפרעה מאופיינת בחריגות רגשיות בעיקר, ולא אינטלקטואליות. התסכול הנובע מהחוסר במנגנוני תיווך והכלה בסיסיים בהתנהלות מול העולם, יוצרים מציאות שקשה לסבול, המאופיינת בהתמודדות עם כעס מתפרץ ומתח.
ההשלכות של בעיה נפשית בקרב ילדים על הילדים עצמם ועל בני המשפחה הן רבות ומשמעותיות, ולכן במקרים רבים מומלץ לפנות לטיפול משפחתי, בנוסף לטיפול הניתן לילד. המטרה העיקרית של הטיפול המשפחתי היא לסייע בהשבת איכות החיים של המשפחה לתיקונה.
זכויות מביטוח לאומי לילדים עם הפרעת נפש
הורים המטפלים בילד הסובל מהפרעת נפש, זכאים לקבלת גמלה חודשית החל מגיל שלושה חודשים ועד לגיל 18. לשם קבלת הגמלה, צריכים ההורים לפנות אל הסניף הקרוב של המוסד לביטוח לאומי ולהגיש טופס תביעה הכולל אישורים ומסמכים רלוונטיים. בתום בדיקות מסוימות, יכריע המוסד לביטוח לאומי בנוגע לגובה הגמלה וקבלתה.
ילד הסובל מהפרעת נפש זכאי לקבלת זכויות רפואיות שונות הניתנות לו על ידי קופת החולים בה הוא חבר. קופת החולים מחויבת להעניק לילד את הטיפולים הקבועים בחוק הביטוח הממלכתי. קופות החולים, יחד עם משרד הבריאות, מעניקים לילדים הסובלים מהפרעות נפש פטור מתשלום השתתפות עצמית בעת ביקור אצל רופא, בדיקות במכונים או מרפאות חוץ, כמו גם פטור מלא או חלקי מהשתתפות עצמית ברכישת תרופות.