ילדים

המונח הפרעה רגשית אינו אבחנה רשמית, ולכן לא קיימות הנחיות מוגדרות היטב בהן יכולים הורים להשתמש על מנת לסייע למתבגר הסובל מבעיות רגשיות. כשמתבגר מתואר

קשיים ובעיות חברתיות בילדים הם נושאים כאובים המשפיעים לא רק על הילד אלא גם על הוריו. הילדים מבלים חלק ניכר מזמנם במסגרות חברתיות שונות ואנחנו

במשך עשרות שנים היה נהוג לחשוב כי דיכאון היא הפרעה פסיכיאטרית המתרחשת אך ורק בקרב מבוגרים. אמנם ההכרה בכך שדיכאון יכול להתרחש גם בילדים הייתה

חרדת נטישה היא מצב פסיכולוגי שבו האדם סובל מחרדה קיצונית מפני פרידה ממושא ההתקשרות והקשר הרגשי שלו. מדובר על תופעה השכיחה בעיקר בקרב ילדים צעירים

ילדים נראים לרובנו היצורים החמודים, העדינים והמושלמים ביותר עלי אדמות. רובנו מתגייסים מיד לעזרתו של ילד בצרה, מרגישים צורך לשמור ולהגן עליהם. ורובנו מזדעזעים כל

מרגע לידתנו, כמעט כולנו הולכים במסלול כללי די קבוע, ודי ידוע מראש- גן, בית ספר יסודי, תיכון, צבא (בישראל), טיול, לימודים (או לא) וכניסה לשוק

החברה המודרנית מגנה את הרעיון של התעללות בילדים ומוקירה אידיאל של התייחסות מכבדת לילדים מצד הסביבה, כלומר משפחה וגם חברים לכיתה של הילד. אולם ברור

המונח תסביך אלקטרה נקשר אמנם לתיאוריה של פרוייד, מאבות הפסיכולוגיה המודרנית, אבל מי שטבע את המונח הוא דווקא פסיכולוג גדול אחר – קארל יונג. מקובל

זיהוי הפרעות נפשיות בקרב ילדים יכול להיות מסובך. ילדים שונים ממבוגרים החווים שינויים פיסיים, נפשיים ורגשיים רבים. ככל שהם מתקדמים, צומחים ומתפתחים, נמצאים הילדים גם

התמודדות עם סרטן בקרב ילדים היא עניין קשה במיוחד בקרב ההורים. בדרך כלל הורים ירגישו רגשות אשמה, חרדה, כעס ובלבול. למרות כל זאת, יש לזכור

הפרעה פוסט טראומטית נחקרה עד לאחרונה כמעט אך ורק בקרב מבוגרים. למעשה, גם ילדים שנחשפו לארוע טראומטי: אלימות קשה, התעללות רגשית או מינית, ארועי טרור,

טיפול פסיכולוגי בילדים הוא תחום שקיים ומתפתח מזה עשרות שנים. ההבנה שבריאותו הנפשית של הילד היא בבסיס ההתפתחות הקוגנטיבית, החברתית והגופנית, עומדת מאחורי החשיבות שמייחסים

הורים רבים מוצאים את עצמם עומדים אובדי עצות אל מול ילדים ש"עושים בעיות" בכל הנוגע לאוכל, ולפעמים ממש מסרבים לאכול. הפרעות אכילה שונות יכולות להופיע

דיכאון הוא מחלה התוקפת את כל הגילאים – ילדים כמבוגרים. שכיחותו עולה עם הגיל: כ-2% בגיל ביה"ס, 5% בקרב המתבגרים באוכלוסייה הכללית. באוכלוסייה הפסיכיאטרית 20%

החרדה היא תופעה נפוצה הן במבוגרים והן בילדים. זו תגובה טבעית של הגוף על מצבי סכנה ודחק, אך היא נחשבת למחלה כאשר היא מקצינה ונהפכת